"תכתבי משו "
ככה אמרת אז כותבת מעולם לא כתבתי לך כאן לא היה לי צורך, את כל המילים שבי אומרת לך .בלי חומות בלי היסוסים הכי טבעי שיש . יושבת לי כאן מול המסך הזה ויודעת שיש אי שם אותך . אמיתי וכנה בלי מסיכה ובלי להטוטי מילים יש לך מושג מה זה עבורי ? לאט לאט חשפתי בפניך את נבכי הנשמה פחדתי לבטוח שנית ,פחדתי להפגע . וכאילו היית שם תמיד ראית אותי אוספת רסיסים , רסיסי לב ורסיסי דמעות חלק גדול מהן נותר אי שם על הכתף שלך , ראית אותי בונה חומה עוטפת אותי בשתיקה .ראית אותי מתרסקת לחלקיקים ונתת לי שיר .. חזקה מהרוח . ראית אותי צומחת מתוך אותם השברים ,אוספת את החלקיקים בונה חלומות חדשים ,חיים חדשים .וכאילו היית שם תמיד .. ראית אותי מחייכת לאחר סופות חזקות ,ראית אותי חלשה וראית אותי חזקה . ראית אותי ,את מהותי .. הרגשתי בטוחה להכניס אותך מעבר לחומה ,לאט לאט . זה לא מכתב תודה , אין ביננו תודות את הקיטש הדביק כבר אמרתי לך את כל השאר כותבת כאן , את הפחד שלא עוזב שמרעיד אותי , העבר כך נראה עדיין לא נקבר וצלקות ישנות עדיין רגישות מעוררות את החומות מין רצון לעטוף את עצמי שנית שלא אתרסק ממילים . אמרת שלא תגרום לי לעולם לבכות ,שלא תוריד לי דמעות מקודם ירדה לה דמעה ,טובה כזו .לא יודעת אם היא דמעה של אושר כי אני לא כל כך זוכרת מה זו דמעה של אושר ,אני יודעת שהיא דמעה טובה . כי אתה קיים . קיים בעולם שלי . אמת כנות ובלי פוליטיקלי קורקט . מרגיש לי כל כך נכון להיות נפש תאומה שלך עד כמה נכון קשה לי במילים לתאר לא אכתוב לך כאן יותר .היה לי צורך לכתוב . "תכתבי משו" אז כתבתי . - טיול בין השורות הקבורות -
ככה אמרת אז כותבת מעולם לא כתבתי לך כאן לא היה לי צורך, את כל המילים שבי אומרת לך .בלי חומות בלי היסוסים הכי טבעי שיש . יושבת לי כאן מול המסך הזה ויודעת שיש אי שם אותך . אמיתי וכנה בלי מסיכה ובלי להטוטי מילים יש לך מושג מה זה עבורי ? לאט לאט חשפתי בפניך את נבכי הנשמה פחדתי לבטוח שנית ,פחדתי להפגע . וכאילו היית שם תמיד ראית אותי אוספת רסיסים , רסיסי לב ורסיסי דמעות חלק גדול מהן נותר אי שם על הכתף שלך , ראית אותי בונה חומה עוטפת אותי בשתיקה .ראית אותי מתרסקת לחלקיקים ונתת לי שיר .. חזקה מהרוח . ראית אותי צומחת מתוך אותם השברים ,אוספת את החלקיקים בונה חלומות חדשים ,חיים חדשים .וכאילו היית שם תמיד .. ראית אותי מחייכת לאחר סופות חזקות ,ראית אותי חלשה וראית אותי חזקה . ראית אותי ,את מהותי .. הרגשתי בטוחה להכניס אותך מעבר לחומה ,לאט לאט . זה לא מכתב תודה , אין ביננו תודות את הקיטש הדביק כבר אמרתי לך את כל השאר כותבת כאן , את הפחד שלא עוזב שמרעיד אותי , העבר כך נראה עדיין לא נקבר וצלקות ישנות עדיין רגישות מעוררות את החומות מין רצון לעטוף את עצמי שנית שלא אתרסק ממילים . אמרת שלא תגרום לי לעולם לבכות ,שלא תוריד לי דמעות מקודם ירדה לה דמעה ,טובה כזו .לא יודעת אם היא דמעה של אושר כי אני לא כל כך זוכרת מה זו דמעה של אושר ,אני יודעת שהיא דמעה טובה . כי אתה קיים . קיים בעולם שלי . אמת כנות ובלי פוליטיקלי קורקט . מרגיש לי כל כך נכון להיות נפש תאומה שלך עד כמה נכון קשה לי במילים לתאר לא אכתוב לך כאן יותר .היה לי צורך לכתוב . "תכתבי משו" אז כתבתי . - טיול בין השורות הקבורות -
