תכנסו.../images/Emo101.gif
אנילא מאמין שאני עושה את זה. נו טוב. הנה אני, נדב... taking one for the team. תוספת שכתבתי אחרי הסיום מסר בסוף ההודעה סוף תוספת כולם מנסים וכותבים את חוויות הימים שלהם ורק אני לא כותב בכלל, כלום. אז הנה... אני כותב הודעה שאנימקווה שתהיה ארוכה ומעניינת על חוויות היום שאותן אני זוכר... קמתי, התחלתי בתשע... תפסתי טרמפ עם חבר שגר ברחוב שלי.. זה דיי נוח. הגעתי לבית ספר.. שיעור מחשבים. הצלחתי לסדר תוכנה שנאבקתי בה ועיצבנה אותי כי היא מטומטמת כי המורה שלנו מטומטמת. חפיף. אחר כך הייתה לי פגישה עם המנהלת כי אני עושה השנה פרויקט חמש יחידות במחשבים וניתוח מערכות.. והיא כביכול המנכ"ל כי דפקו אותי עם פרויקט ממש קשה במשהו של בית ספר. חפיף.(כן, יש לי 42 שעות בשבוע ואני ב-יב. יאי.) אז הלכנו אליה ודיברנו איתה... המזכירה התלהבה כי עשיתי קוקו כמו שהיא ביקשה אתמול. איזה חברה מסריחה... היא לא האמינה שאני יעשה את זה. אבל למה לא ? היא ביקשה בנימוס... אתמול... שאני אשים קוקיה לפני הפגישה... וזהלא שיש לי בעיה גם ככה חם וגם ככה הורדתי אותה ישר אחרי. לא חשוב.(אל תדאגו... סוף היום מעניין.) יש הפסקות וכאלה אבל אני לא מזכיר אותן כי גם ככה אני רק שומע מוזיקה כל ההפסקה ואל מדבר עם אף אחד או עושה משהו מעניין חוץ מלעמוד על דשא שפעם היו בו אנשים מעניינים והיום יש בו רק אנשים "מגניבים" יושב\עומד שם... מרגיש את הרוח את הצל ושומע מוזיקה... מידי פעם צוחק עם מישהי על זה שכולם ימותו פתאום. לרוב יש לי רעיונות דיי מקוריים איך זה יקרה. אחרי זה היה אנגלית שבגלל שאיחרתי כי הייתי צריך להעלות את התוכנה לאינטרנט וזה היה איטי אז איחרתי... ואז הוא לא הכניס אותי. מה שהיה חביב כי זה נתן לי שעה שלמה לשמוע מוזיקה. ואז הייתה שעת אזרחות עם המחנכת בה הוכרזתי רשמית כ"גורם מפריע בשיעורי אזרחות" והכל בגלל שעשיתי שטויות. גם גיליתי שהספר שלי יותר עבה משל כולם. וזה באמת... כנראה דפים עבים או משהו. רצו שאני אסחוב יותר מכולם
לא פייר.(כאילו שאני מביא אותו.)... אז היא רצתה לפגוש אותי שעה אחרי ל"שיחה". טוב... אחרי זה שיעור מתמטיקה בו המורה צעקה עלי שאם אני לא רוצה ללמוד אני יכול ללכת... כשכל מה שרציתי זה שתיתן תתרגיל הבא כדי שאניא וכל ללמוד. לא חשוב.(או שזה היה אתמול
יותר מידי שיעורי מתמטיקה... קשה לעקוב.) ואז הלכתי לפגישה... בה נאמר שאני נורא אינטלגנטי וילד טוב ונורא נחמד והכל... ובאמת מיוחד. אבל אני ממש עושה שטויות וכל מי שמסביבי נורא מסכן ושיש לי מה להוסיף לדיונים בכיתה אבל או שאנימפריע או שאני משתתף ולא נותן לאף אחד לדבר ובעצם הורס את השיעור לכולם אז בקיצר שאני אסתום. כי היא לא רוצה להזמין את אמא שלי.(השיחות לא השתנו מכיתה ג.) אחר כך היה כמה זמן עד ששיעור ספרות התחיל כי היא עשתה מבחנים לאנשים עם הערכת זמן מהשיעור הקודם שלה...
הקטע המעניין הלכתי עם חברים לקנות שלוק(לא קניתי כזה מכיתה ח או משהו וזה סתם שקית עם משקה קפוא. חביב.) ואז בדרך חזרה חבר שלי סיפר לי איך הוא קפץ ודפק את הראש במשקוף של החדר שלו...(בצורה דיי משעשעת) ואז הוא הלך לאמא שלו ואמר לה שהוא עומד למות ושתיקח אותו לבית חולים.(מה שדיי קרע אוית מצחוק. מה
מצחיק אותי אנשים שסובלים.) ואז בגלל ששתיתי תוך כדי ובגלל שאני קצת סובל מדלקת גרון עם מלא לחה וגם בגלל שנחנקתי באותו רגע התחלתי להקיא. אל תוך העציץ ליד החדר מורים. חומר לבן עם כל מיני צבעים של אוכל. מעניין ביותר... חברים שלי ברחו כי הם נגעלו... אחד חזר, זה שהצחיק אותי... הרגיש לא נעים... אז הלכתי לשירותים לשתוף את היד שניסתה לעצור את הפרץ ואת הפנים. הסריח לי באיף מקיא.. ואז הרגשתי שאני לא מצליח לנשום... כאב לי החזה. וכל נשימה טיפה עמוקה כאבה נורא. כן, טבעתי. כנראה שבלעתי קצת מים או משהו והם נכנסו לריאות... לא נורא. אז הלכתי ישבתי בשיערו ספרות...(אני אוהב.) השתעלתי כמו מטורף ולא הפסקתי לצחוק מעצמי. נשמעתי כמו מישהו גוסס והרגשתי שאני עומד למות מטביעה אז זה שהצחיק אותי הציע להסיע אותי הביתה(חברים עם רישיון, כמה שימושי.) אז אמרתי סבבה התנצלתי בפני המורה לספרות.(אני גם מנומס ואני גם מת עליה. המורה הכי טובה שתפגשו בחיים.) הגעתי הביתה סיפרתי לאמא שלי... הצעתי לאבא לעשות עליו פו... אה כן, בדרך הביתה נסענו חצי עיר סתם כי חבר לשי לא יודע לכוון אז הוא הראה למישהו את הדרך החוצה מהעיר.(לתל אביב אם זה משנה למישהו...) ואז חזרתי הביתה ודיי לא עשיתי כלום כל היום. עדין כואבות לי נשימות עמוקות... אבל הכאבים בחזה ירדו. חפיף... זה היה מצחיק. הוא התקשר לשאול מה שלומי כי לא הרגיש בנוח. כואבת לי היד מהכתיבה... תעריכו. יש כאן כל כך הרבה דברים שבטוח מישהו יתחבר. משעמם לך בפורום
תקרא. לא קורא
אל תתלונן. זהו. נדב המתבודד חוזר למדיניות הבדלנות... ממש ארצות הברית לפני שפוצצו לה תצורה.
אנילא מאמין שאני עושה את זה. נו טוב. הנה אני, נדב... taking one for the team. תוספת שכתבתי אחרי הסיום מסר בסוף ההודעה סוף תוספת כולם מנסים וכותבים את חוויות הימים שלהם ורק אני לא כותב בכלל, כלום. אז הנה... אני כותב הודעה שאנימקווה שתהיה ארוכה ומעניינת על חוויות היום שאותן אני זוכר... קמתי, התחלתי בתשע... תפסתי טרמפ עם חבר שגר ברחוב שלי.. זה דיי נוח. הגעתי לבית ספר.. שיעור מחשבים. הצלחתי לסדר תוכנה שנאבקתי בה ועיצבנה אותי כי היא מטומטמת כי המורה שלנו מטומטמת. חפיף. אחר כך הייתה לי פגישה עם המנהלת כי אני עושה השנה פרויקט חמש יחידות במחשבים וניתוח מערכות.. והיא כביכול המנכ"ל כי דפקו אותי עם פרויקט ממש קשה במשהו של בית ספר. חפיף.(כן, יש לי 42 שעות בשבוע ואני ב-יב. יאי.) אז הלכנו אליה ודיברנו איתה... המזכירה התלהבה כי עשיתי קוקו כמו שהיא ביקשה אתמול. איזה חברה מסריחה... היא לא האמינה שאני יעשה את זה. אבל למה לא ? היא ביקשה בנימוס... אתמול... שאני אשים קוקיה לפני הפגישה... וזהלא שיש לי בעיה גם ככה חם וגם ככה הורדתי אותה ישר אחרי. לא חשוב.(אל תדאגו... סוף היום מעניין.) יש הפסקות וכאלה אבל אני לא מזכיר אותן כי גם ככה אני רק שומע מוזיקה כל ההפסקה ואל מדבר עם אף אחד או עושה משהו מעניין חוץ מלעמוד על דשא שפעם היו בו אנשים מעניינים והיום יש בו רק אנשים "מגניבים" יושב\עומד שם... מרגיש את הרוח את הצל ושומע מוזיקה... מידי פעם צוחק עם מישהי על זה שכולם ימותו פתאום. לרוב יש לי רעיונות דיי מקוריים איך זה יקרה. אחרי זה היה אנגלית שבגלל שאיחרתי כי הייתי צריך להעלות את התוכנה לאינטרנט וזה היה איטי אז איחרתי... ואז הוא לא הכניס אותי. מה שהיה חביב כי זה נתן לי שעה שלמה לשמוע מוזיקה. ואז הייתה שעת אזרחות עם המחנכת בה הוכרזתי רשמית כ"גורם מפריע בשיעורי אזרחות" והכל בגלל שעשיתי שטויות. גם גיליתי שהספר שלי יותר עבה משל כולם. וזה באמת... כנראה דפים עבים או משהו. רצו שאני אסחוב יותר מכולם
../images/Emo23.gif../images/Emo185.gif