תכנות עוברי
- פותח הנושא פולספגן
- פורסם בתאריך
deathcaster
New member
תגובה
א. בגלל שאנו לא רוצים להתבדר, וכיוון שהפורום הזה מתיימר לעסוק במדע, אני שואל שוב- מדוע עלינו להניח בכלל שגילו שאוטיזם נובע גם מהסביבה- אם לא עשו זאת?!
ב. אני לא מבין מה שאלון יעזור, אנחנו מדברים על גורמים למחלה ולא על דרכי אבחון.
שוב, גם אם 2 סוגי התסמונות נראות לך דומות, זה לא אומר דבר וחצי דבר על הגורם להן, הדוגמה שנתתי על שפעת ועל דלקת טרכיאות הייתה אמורה להבהיר זאת.
א. בגלל שאנו לא רוצים להתבדר, וכיוון שהפורום הזה מתיימר לעסוק במדע, אני שואל שוב- מדוע עלינו להניח בכלל שגילו שאוטיזם נובע גם מהסביבה- אם לא עשו זאת?!
ב. אני לא מבין מה שאלון יעזור, אנחנו מדברים על גורמים למחלה ולא על דרכי אבחון.
שוב, גם אם 2 סוגי התסמונות נראות לך דומות, זה לא אומר דבר וחצי דבר על הגורם להן, הדוגמה שנתתי על שפעת ועל דלקת טרכיאות הייתה אמורה להבהיר זאת.
.
א. בהחלט עשו זאת, אך אני לא מעוניינת להתדיין על כך בשרשור זה.
ב. אתה יכול לראות את זה אפילו בהגדרת ה- DSM: תמונת המצב הקיים
אנו מוצאים כי ההגדרות התקפות כיום באבחון הספקטרום האוטיסטי (כמפורט ב DSM-IV) כוללות בתוכן גם את המאפיינים של הפרעות ויסות Regulation Disorder)), אשר אמורות להיות מטופלות במסגרות אחרות.
המשמעות המעשית היא כי ילד המאובחן כסובל מהפרעות ויסות ניתן "לתייג" כיום, עפ"י ההגדרות הרחבות של DSM-IV, גם כמי ששייך לתחום האוטיסטי, וזאת גם במקרים בהם ברור כי הוא אינו עונה על "הגדרות הליבה" של האוטיזם כפי שהן מוכרות לנו כיום, בעיקר בכל הקשור לתחום התקשורת וה-Theory of Mind .
הערה:- מצאתי בינתיים רק על הפרעות ויסות שהן גם תת קבוצה של אוטיזם, אך אני מאמינה שאמצא גם התייחסות לבעיות קשב וריכוז שם.
א. בהחלט עשו זאת, אך אני לא מעוניינת להתדיין על כך בשרשור זה.
ב. אתה יכול לראות את זה אפילו בהגדרת ה- DSM: תמונת המצב הקיים
אנו מוצאים כי ההגדרות התקפות כיום באבחון הספקטרום האוטיסטי (כמפורט ב DSM-IV) כוללות בתוכן גם את המאפיינים של הפרעות ויסות Regulation Disorder)), אשר אמורות להיות מטופלות במסגרות אחרות.
המשמעות המעשית היא כי ילד המאובחן כסובל מהפרעות ויסות ניתן "לתייג" כיום, עפ"י ההגדרות הרחבות של DSM-IV, גם כמי ששייך לתחום האוטיסטי, וזאת גם במקרים בהם ברור כי הוא אינו עונה על "הגדרות הליבה" של האוטיזם כפי שהן מוכרות לנו כיום, בעיקר בכל הקשור לתחום התקשורת וה-Theory of Mind .
הערה:- מצאתי בינתיים רק על הפרעות ויסות שהן גם תת קבוצה של אוטיזם, אך אני מאמינה שאמצא גם התייחסות לבעיות קשב וריכוז שם.
deathcaster
New member
תגובה
א. אז בואי לא נניח, אוקיי?
ב. ומה יעזור לי ה-DSM? ה-DSM הוא כלי אבחון ולא כלי זיהוי לגורמים, אני מסכים איתם שהסימפטומים של 2 התסמונות דומים, שוב - ובבקשה תעני על זה: מה זה עוזר לנו באשר לגורמים?
אם אנחנו מנסים למצוא תרופה לאוטיזם (או הפרעות קשב אם תרצי), אנחנו צריכים למצוא גורם למחלה, את הגורם לא תמצאי ע"י ה-DSM.
המטרה שלנו (של המדע ושל הדיונים בפורום זה) היא להתמקד בגורם למחלה.
א. אז בואי לא נניח, אוקיי?
ב. ומה יעזור לי ה-DSM? ה-DSM הוא כלי אבחון ולא כלי זיהוי לגורמים, אני מסכים איתם שהסימפטומים של 2 התסמונות דומים, שוב - ובבקשה תעני על זה: מה זה עוזר לנו באשר לגורמים?
אם אנחנו מנסים למצוא תרופה לאוטיזם (או הפרעות קשב אם תרצי), אנחנו צריכים למצוא גורם למחלה, את הגורם לא תמצאי ע"י ה-DSM.
המטרה שלנו (של המדע ושל הדיונים בפורום זה) היא להתמקד בגורם למחלה.
OK
מצאתי אתר (אפילו בעברית) שמפרט גם את התסמינים של הפרעות קשב וריכוז ע"פי ה-DSM וגם על הגורמים
אותנו בדיון מעניין הגורמים נוירו-ביולוגיים: מבחני הדמיה מראים על שינויים קטנים במבנה המוח בחלק מהמקרים, במיוחד באונות הקדמיות (אזור של המוח המכיל מבנים שאחראים על שליטה ברגשות ובדחפים, עיכוב התנהגות וזיכרון). השינויים יכולים להיות מולדים, או להיגרם ע"י חבלה או חשיפה לזיהומים ורעלנים. מבחינה כימית נחקרת השפעתם של נוירו-טרנסמיטורים רבים, במיוחד מתחזקת ההשערה שיש פגם בתפקוד או חסר של נוראדרנאלין ודופאמין. ההשפעה החיובית של טיפול תרופתי על התסמינים מעודדת כיוון חקירה זה.
מצאתי אתר (אפילו בעברית) שמפרט גם את התסמינים של הפרעות קשב וריכוז ע"פי ה-DSM וגם על הגורמים
אותנו בדיון מעניין הגורמים נוירו-ביולוגיים: מבחני הדמיה מראים על שינויים קטנים במבנה המוח בחלק מהמקרים, במיוחד באונות הקדמיות (אזור של המוח המכיל מבנים שאחראים על שליטה ברגשות ובדחפים, עיכוב התנהגות וזיכרון). השינויים יכולים להיות מולדים, או להיגרם ע"י חבלה או חשיפה לזיהומים ורעלנים. מבחינה כימית נחקרת השפעתם של נוירו-טרנסמיטורים רבים, במיוחד מתחזקת ההשערה שיש פגם בתפקוד או חסר של נוראדרנאלין ודופאמין. ההשפעה החיובית של טיפול תרופתי על התסמינים מעודדת כיוון חקירה זה.
על אוטיזם באותו אתר בדיוק:
אספרגר:
"תסמונת אספרגר הינה תסמונת מולדת, שגורמיה אינם ידועים. ממחקרי משפחות עולה השערה של בסיס גנטי טרום לידתי. משום שהתסמונת מתוארת כיום כלקות מוחית, ישנו ניסיון לאתר את האזורים המוחיים בהם היא מתרחשת.
"
אוטיזם:
"
גורמים נוירולוגיים וביולוגיים: למרות היעדרו של גורם סיבתי חד משמעי לאוטיזם, ישנם ממצאים שונים, הקושרים אוטיזם לפגיעה במערכת העצבים ולנזק מוחי אורגני. כמו כן, ישנה תיאוריה המדברת על שיבושים במערכת הדופאמין במוח וריכוז גבוה של סרוטונין. מחקר חדש מצביע על הקשר בין פגיעה בתאים וויזואלים-מוטוריים במערכת העצבים, המכונים "תאי מראה" לבין היכולת לחקות התנהגות ולהשתלב בקשרים חברתיים...."
לפחות לפי האתר הזה... ההנחת בסיס שלך לא ממש נכונה
אספרגר:
"תסמונת אספרגר הינה תסמונת מולדת, שגורמיה אינם ידועים. ממחקרי משפחות עולה השערה של בסיס גנטי טרום לידתי. משום שהתסמונת מתוארת כיום כלקות מוחית, ישנו ניסיון לאתר את האזורים המוחיים בהם היא מתרחשת.
"
אוטיזם:
"
גורמים נוירולוגיים וביולוגיים: למרות היעדרו של גורם סיבתי חד משמעי לאוטיזם, ישנם ממצאים שונים, הקושרים אוטיזם לפגיעה במערכת העצבים ולנזק מוחי אורגני. כמו כן, ישנה תיאוריה המדברת על שיבושים במערכת הדופאמין במוח וריכוז גבוה של סרוטונין. מחקר חדש מצביע על הקשר בין פגיעה בתאים וויזואלים-מוטוריים במערכת העצבים, המכונים "תאי מראה" לבין היכולת לחקות התנהגות ולהשתלב בקשרים חברתיים...."
לפחות לפי האתר הזה... ההנחת בסיס שלך לא ממש נכונה
ראי
"זכור, שאנחנו יצאנו מנק' הנחה שגילו שאוטיזם הוא נובע גם מהסביבה ועכשיו אנו רוצי להסיק את זה על הפרעות קשב וריכוז שהם כמעט תת קבוצה של אוטיזם רק מוחלש יותר.
כתבתי כמעט, כי בכל זאת יש גם דברים שונים ביניהם."
ההנחה על הסביבה היא מאוד כללית , אבל , הקביעה שלך כי הפרעות קשב וריכוז הן תת קבוצה של אוטיזם לא ממש ברורה ולפי האתר שציטטת לא ניתן להסיק כי לשתי ההפרעות אותו בסיס נוירולוגי.
"זכור, שאנחנו יצאנו מנק' הנחה שגילו שאוטיזם הוא נובע גם מהסביבה ועכשיו אנו רוצי להסיק את זה על הפרעות קשב וריכוז שהם כמעט תת קבוצה של אוטיזם רק מוחלש יותר.
כתבתי כמעט, כי בכל זאת יש גם דברים שונים ביניהם."
ההנחה על הסביבה היא מאוד כללית , אבל , הקביעה שלך כי הפרעות קשב וריכוז הן תת קבוצה של אוטיזם לא ממש ברורה ולפי האתר שציטטת לא ניתן להסיק כי לשתי ההפרעות אותו בסיס נוירולוגי.
deathcaster
New member
האבלוק וטינרי
New member
רגע
כמה ספרות אקראיות:
3. אם יש או אין קשר בין ADHD ל-ASD זה נושא אחד, שניתן לדון בו. כרגע זו לא יכולה להיות יותר מהנחה מאחר והפתופיזיולוגיה של כל אחת מהן לא ידוע במידה מספקת (למרות שלאחרונה מצאו קשר גנטי מסויים וגם יש התקדמות מרשימה מהכיוון של autworks*).
17. העובדה ששתיהן במוח (אפילו באותו האיזור) לא מראה על קשר יותר מדי הדוק. באותה מידה שבר בראש צוואר הירך אצל בת 72 ונמק א-ווסקולרי אצל ילדה בת 7 מגיע מאותו המקור (שניהם מתבטאים כהיחלשות של ראש צוואר הירך).
יותר מזה, אפילו העובדה שישנן תרופות חופפות (וככל הנראה יש) לא מעיד על פתוגנזה דומה. הטיפול הוא בתסמינים, ואם שתי ההפרעות פוגעות באותו איזור (פחות או יותר, יש טווח רחב) - הגיוני שהטיפול יהיה דומה (שוב, זו הצהרה מוגזמת מאוד, מאחר והטיפול לא באמת דומה אלא ישנה חפיפה תרופתית נחקרת שעדיין לא הוכחה).
15. לדעתי (ולדעתי בלבד) ישנה נטיה לאבחנת יתר עצומה של הפרעת קשב וריכוז. מה שכמובן מפריע לקורולציות מסויימות בין הפרעה זו לאחרות.
2. ההנחה כי החיסון גורם (או אחד הגורמים) לכל אחת מההפרעות האלו בנפרד או לשתי ההפרעות גם יחד הוא גם נושא לדיון בפני עצמו. וכרגע, כידוע לך, הקונבנציה המדעית שוללת הנחה זו (ובמחקרים עצומים לא נמצאה קורלציה בין מתן החיסונים ובין ההפרעה).
9. אז יש לנו כאן שתי הנחות שהשניה מבינהן לא סבירה והראשונה לא עוזרת לטיעון.
כמה ספרות אקראיות:
3. אם יש או אין קשר בין ADHD ל-ASD זה נושא אחד, שניתן לדון בו. כרגע זו לא יכולה להיות יותר מהנחה מאחר והפתופיזיולוגיה של כל אחת מהן לא ידוע במידה מספקת (למרות שלאחרונה מצאו קשר גנטי מסויים וגם יש התקדמות מרשימה מהכיוון של autworks*).
17. העובדה ששתיהן במוח (אפילו באותו האיזור) לא מראה על קשר יותר מדי הדוק. באותה מידה שבר בראש צוואר הירך אצל בת 72 ונמק א-ווסקולרי אצל ילדה בת 7 מגיע מאותו המקור (שניהם מתבטאים כהיחלשות של ראש צוואר הירך).
יותר מזה, אפילו העובדה שישנן תרופות חופפות (וככל הנראה יש) לא מעיד על פתוגנזה דומה. הטיפול הוא בתסמינים, ואם שתי ההפרעות פוגעות באותו איזור (פחות או יותר, יש טווח רחב) - הגיוני שהטיפול יהיה דומה (שוב, זו הצהרה מוגזמת מאוד, מאחר והטיפול לא באמת דומה אלא ישנה חפיפה תרופתית נחקרת שעדיין לא הוכחה).
15. לדעתי (ולדעתי בלבד) ישנה נטיה לאבחנת יתר עצומה של הפרעת קשב וריכוז. מה שכמובן מפריע לקורולציות מסויימות בין הפרעה זו לאחרות.
2. ההנחה כי החיסון גורם (או אחד הגורמים) לכל אחת מההפרעות האלו בנפרד או לשתי ההפרעות גם יחד הוא גם נושא לדיון בפני עצמו. וכרגע, כידוע לך, הקונבנציה המדעית שוללת הנחה זו (ובמחקרים עצומים לא נמצאה קורלציה בין מתן החיסונים ובין ההפרעה).
9. אז יש לנו כאן שתי הנחות שהשניה מבינהן לא סבירה והראשונה לא עוזרת לטיעון.
לא הבנתי למה בספרות אקראיות, אך שיהיה -
3. ימים יגידו.
17. הדוגמא שהבאת עם בת ה-72 לא רלוונטית, כי הטיפול בשניהם יהיה שונה.
אני חושבת שהחפיפה בתרופות דיי משמעותית בשביל להסיק את מה שאני טוענת, כי אחרת למה יש חפיפה?
15. אני מתייחסת ל"הפרעת קשב וריכוז" הקלאסיות ולא לאבחנות יתר למרות שגם הם אולי יכולות להיות תת קבוצה בצורה מוחלשת.
2. לאחרונה יש התפתחות ורואים שיש דברים בגו'.
אנחנו אפילו התדיינו על כך ואני עדיין מחכה לתגובותך כפי שהבטחת.
9. תצטרך לפרט, כי המשפט סתום ואני לא יכולה להתייחס אליו ללא פירוט.
3. ימים יגידו.
17. הדוגמא שהבאת עם בת ה-72 לא רלוונטית, כי הטיפול בשניהם יהיה שונה.
אני חושבת שהחפיפה בתרופות דיי משמעותית בשביל להסיק את מה שאני טוענת, כי אחרת למה יש חפיפה?
15. אני מתייחסת ל"הפרעת קשב וריכוז" הקלאסיות ולא לאבחנות יתר למרות שגם הם אולי יכולות להיות תת קבוצה בצורה מוחלשת.
2. לאחרונה יש התפתחות ורואים שיש דברים בגו'.
אנחנו אפילו התדיינו על כך ואני עדיין מחכה לתגובותך כפי שהבטחת.
9. תצטרך לפרט, כי המשפט סתום ואני לא יכולה להתייחס אליו ללא פירוט.
האבלוק וטינרי
New member
בגלל
3. בדיוק! ימים יגידו. וכל עוד ימים נשפכים להם אל החוף בשקט ולא מחווים את דעתם בנושא בצורה נחרצת, אין סיבה שנחליט שהשערות שוות ערך לעובדות מוצקות. (אגב, את תרצי להיכנס להנאתך לאתר של autworks ולהעביר בו ימים על גבי ימים, בגלל זה יש לידו כוכבית).
17. אה הא! אבל, כמו שכתבתי, בשתי המחלות הטיפול הוא סימפטומטי ולא נוגע בשרשי המחלה (החלק השני של 17) ומאחר ושתי מחלות יכולות לפגוע באותו איזור (החלק הראשון של 17) אין בהכרח משמעות לחפיפה בין התרופות.
15. אין באמת דרך טובה להבחין בין קבוצות המאובחנים. ולדעתי ישנה יחסיות מסויימת בין הלוקים במחלה ובין הלוקים בחינוך קלוקל.
2. בינתיים דווקא התפתחויות בנושא נעות יותר לכיוונים גנטיים מאשר לכיוונים סביבתיים (גם אם יש כאלו סביבתיים, עוד אין קשרים מהותיים שנמצאו ובטח לא כאלו לחיסונים).
בנוגע לדיון בינינו - הבעיה היא שהוא התחיל כדיון של מאמר מול מאמר (אחד לכל צד) והידרדר לכדי הקובץ העצום ההוא שקישרת אליו (המון טקסט ארוך) + הרבה מאמרים לא החלטיים במיוחד. ולמרות שהוא יושב לי בנוחות על גבי שולחן העבודה שלי, אני לא מצליח למצוא את הזמן הפנוי בכדי לקרוא את כולו. אז זה יכול לקחת המון זמן עד נצח בכדי שאוכל לשוב לדיון ההוא. אם תרצי ותהיי מוכנה לשלוח תמצית של הטיעון האחרון שלך באותו דיון + מאמר אחד טוב במקום המון מאמרים חלשים, אני אשמח לנסות ולחזור אליו.
9. ההודעה המקורית שלך קישרה בין אוטיזם לבין AD(H)D ובין שתיהן לבין חיסונים. ההודעה שלי הבהירה שאין קישור שכזה בין שתי ההפרעות (מעבר להשערה), ושאין קשר בין ההפרעות ובין חיסונים ככל הידוע למערכת הרפואית/מדעית מאינספור מחקרים חוזרים בנושא (מעבר למחקרי שוליים הניתנים להפרכה, לעת עתה). אז אלו בעצם שתי השערות לא מבוססות יותר מדי שבאות בכלל בהמשך לכתבה (מעניינת שהבאת) על תכנות עוברי (שאם ימצא כקשור לאוטיזם - רק יקטין את הסבירות לכך שלחיסונים יש קשר לכך, מאחר וחיסונים מגיעים אל התינוק רק לאחר הלידה).
3. בדיוק! ימים יגידו. וכל עוד ימים נשפכים להם אל החוף בשקט ולא מחווים את דעתם בנושא בצורה נחרצת, אין סיבה שנחליט שהשערות שוות ערך לעובדות מוצקות. (אגב, את תרצי להיכנס להנאתך לאתר של autworks ולהעביר בו ימים על גבי ימים, בגלל זה יש לידו כוכבית).
17. אה הא! אבל, כמו שכתבתי, בשתי המחלות הטיפול הוא סימפטומטי ולא נוגע בשרשי המחלה (החלק השני של 17) ומאחר ושתי מחלות יכולות לפגוע באותו איזור (החלק הראשון של 17) אין בהכרח משמעות לחפיפה בין התרופות.
15. אין באמת דרך טובה להבחין בין קבוצות המאובחנים. ולדעתי ישנה יחסיות מסויימת בין הלוקים במחלה ובין הלוקים בחינוך קלוקל.
2. בינתיים דווקא התפתחויות בנושא נעות יותר לכיוונים גנטיים מאשר לכיוונים סביבתיים (גם אם יש כאלו סביבתיים, עוד אין קשרים מהותיים שנמצאו ובטח לא כאלו לחיסונים).
בנוגע לדיון בינינו - הבעיה היא שהוא התחיל כדיון של מאמר מול מאמר (אחד לכל צד) והידרדר לכדי הקובץ העצום ההוא שקישרת אליו (המון טקסט ארוך) + הרבה מאמרים לא החלטיים במיוחד. ולמרות שהוא יושב לי בנוחות על גבי שולחן העבודה שלי, אני לא מצליח למצוא את הזמן הפנוי בכדי לקרוא את כולו. אז זה יכול לקחת המון זמן עד נצח בכדי שאוכל לשוב לדיון ההוא. אם תרצי ותהיי מוכנה לשלוח תמצית של הטיעון האחרון שלך באותו דיון + מאמר אחד טוב במקום המון מאמרים חלשים, אני אשמח לנסות ולחזור אליו.
9. ההודעה המקורית שלך קישרה בין אוטיזם לבין AD(H)D ובין שתיהן לבין חיסונים. ההודעה שלי הבהירה שאין קישור שכזה בין שתי ההפרעות (מעבר להשערה), ושאין קשר בין ההפרעות ובין חיסונים ככל הידוע למערכת הרפואית/מדעית מאינספור מחקרים חוזרים בנושא (מעבר למחקרי שוליים הניתנים להפרכה, לעת עתה). אז אלו בעצם שתי השערות לא מבוססות יותר מדי שבאות בכלל בהמשך לכתבה (מעניינת שהבאת) על תכנות עוברי (שאם ימצא כקשור לאוטיזם - רק יקטין את הסבירות לכך שלחיסונים יש קשר לכך, מאחר וחיסונים מגיעים אל התינוק רק לאחר הלידה).
תודה על הפירוט
3. אם תשקיע את זה, אז לא יחקרו את זה.
17. זה אחד הבעיות העיקריות של הרפואה הקונ' שהם לא נוגעים בשורשי המחלה, אלא נותנים טיפול סימפטומטי וזה הצעקה הכי גדולה של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית או איך שתרצה לקרוא לה, קרי לפי דבריך, לעולם לא נדע את זה וסעיף 3 שלך ייקוטלג בתור NP.
15. למה אתה חושב שחינוך קלוקל קשור להפרעות קשב וריכוז?
הטענה שלך קצת מזכירה את מה שחשבו פעם על זה.
2. כתבתי לך בס' 6 בתגובה שאקשר אליה, שאתה יכול לקרוא לשם הדיון רק 2 עמ' בנספח.
בנסוף בקשת מאמר אחד בנוסף, אז קבל קישור ל-Review כחול לבן שניסיתי לנהל עליו דיון כאן בפורום ללא הצלחה ואשמח להתדיין איתך עליו.
9. ההודעה המקורית שלי לא הזכירה כלל חיסונים ולאחר שנשאלתי ע"י deathcaster בדומה לתהייתך, השבתי לו ש"אם תקרא את כל הכתבה, תראה שיש גם התייחסות לשנתיים הראשונות של החיים. זאת, כמובן מבלי שאני לוקחת בחשבון את ההתחסנות של האם."
3. אם תשקיע את זה, אז לא יחקרו את זה.
17. זה אחד הבעיות העיקריות של הרפואה הקונ' שהם לא נוגעים בשורשי המחלה, אלא נותנים טיפול סימפטומטי וזה הצעקה הכי גדולה של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית או איך שתרצה לקרוא לה, קרי לפי דבריך, לעולם לא נדע את זה וסעיף 3 שלך ייקוטלג בתור NP.
15. למה אתה חושב שחינוך קלוקל קשור להפרעות קשב וריכוז?
הטענה שלך קצת מזכירה את מה שחשבו פעם על זה.
2. כתבתי לך בס' 6 בתגובה שאקשר אליה, שאתה יכול לקרוא לשם הדיון רק 2 עמ' בנספח.
בנסוף בקשת מאמר אחד בנוסף, אז קבל קישור ל-Review כחול לבן שניסיתי לנהל עליו דיון כאן בפורום ללא הצלחה ואשמח להתדיין איתך עליו.
9. ההודעה המקורית שלי לא הזכירה כלל חיסונים ולאחר שנשאלתי ע"י deathcaster בדומה לתהייתך, השבתי לו ש"אם תקרא את כל הכתבה, תראה שיש גם התייחסות לשנתיים הראשונות של החיים. זאת, כמובן מבלי שאני לוקחת בחשבון את ההתחסנות של האם."
האבלוק וטינרי
New member
בכיף
3. אבל העובדה היא שכן חוקרים, גם בכיוונים האלו. פשוט לעת עתה זוהי לא יותר מהשערה ולכן אי אפשר להתבסס עליה.
17. זה כבר דיון אחר, אבל דווקא המוכנות של הרפואה הקונבנציונלית להודות בכך שאינה יודעת את המקור למחלה ובינתיים, עד שתגלה אותו, היא מטפלת בתסמינים ראויה להערכה, אל מול רפואות משלימות שמשקרות לגבי ידע. (אל תבטחי באנשים שאומרים לך שהם יודעים בוודאות את התשובה לשאלות שלך).
15. כשילד מתרגל לקבל סיפוקים מידיים דרך טלוויזיה/מחשב הוא עלול להתעצבן כשדורשים ממנו לשבת על משהו. (הצהרה כוללנית ולא בהכרח נכונה, אבל היא נועדה להמחשה של הרעיון הכללי). כמובן שיש ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז, אך אני מאמין שאחוז האבחנת יתר לא זניח.
2. בקשר לאלומיניום כאדג'ובנט בהתפתחות קרוהן - על פי המאמר הזה, יתכן שאלומיניום משמש (יחד עם עוד המון חומרים אחרים) כאדג'ובנט בהתפרצות של המחלה. אך , על פי המאמר וגם על פי ההגיון, ישנה צריכה הרבה יותר גדולה של אלומיניום בדרכים אחרות (אוויר, מזון/שתיה) וגם זמינות הרבה יותר גדולה של האלומיניום לרירית כאשר הוא נספג דרך מערכת העיכול. כך שיתכן ולאלומיניום תפקיד בהתפרצות (ראשונית או מאוחרת יותר) של המחלה, אך זה לא מכווין אותנו דווקא לתפקידו כאדג'ובנט חיסוני.
בקשר לנספח ב' - הבעיה היא שהוא לא נכתב ולא מנוסח בצורה מדעית טובה. הוא שולל אוטומטית מחקרים שאינם תומכים (למרות שמהדיונים שלנו את יודעת היטב שרוב המחקרים דווקא שללו דברים אלו, כוללל המטה-אנליזה העצומה של קוקריין), הוא מייחס מסקנות של ה-CDC לקונספירציות ("הופעלה מניפולציה") וכמובן הוא מתעלם מהעובדה הפשוטה ששיעורי האוטיזם לא ירדו לאחר שהפסיקו להשתמש בתיומרסל כאדג'ובנט. (גם אם תטעני שאלומיניום גורם לתופעה דומה, זה לא סביר שהוא יגרום לכך בצורה זהה לגמרי - כך שהיית מצפה לשינוי פתאומי וחד). הוא מביא הצהרות לא מגובות ומציגן כעובדות (כמו שאמרתי, אמירות חד משמעותיות, בכל תחום, צריכות להילקח בערבון מוגבל).
9. נכון. עד שנתיים לשמור על הילד מתת תזונה, מאחר ובשנים הראשונות התפתחות הילד יכולה להיפגע קשות במצבי עקה. אי אפשר להסיק מכך על חיסונים, המרחק בין ילד בתת משקל קיצוני לילד שמקבל חיסון הוא אינסופי.
מבחינת ההשפעה של חיסון האם בילדותה על העובר העתידי שלה - סביר יותר להניח שדווקא אירועי עקה גדולים יותר ישפיעו לטווח הרחוק (זיהומים ברי מניעה, למשל). למרות ששתי ההשערות לא יכולות להיחקר באותה המידה.
3. אבל העובדה היא שכן חוקרים, גם בכיוונים האלו. פשוט לעת עתה זוהי לא יותר מהשערה ולכן אי אפשר להתבסס עליה.
17. זה כבר דיון אחר, אבל דווקא המוכנות של הרפואה הקונבנציונלית להודות בכך שאינה יודעת את המקור למחלה ובינתיים, עד שתגלה אותו, היא מטפלת בתסמינים ראויה להערכה, אל מול רפואות משלימות שמשקרות לגבי ידע. (אל תבטחי באנשים שאומרים לך שהם יודעים בוודאות את התשובה לשאלות שלך).
15. כשילד מתרגל לקבל סיפוקים מידיים דרך טלוויזיה/מחשב הוא עלול להתעצבן כשדורשים ממנו לשבת על משהו. (הצהרה כוללנית ולא בהכרח נכונה, אבל היא נועדה להמחשה של הרעיון הכללי). כמובן שיש ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז, אך אני מאמין שאחוז האבחנת יתר לא זניח.
2. בקשר לאלומיניום כאדג'ובנט בהתפתחות קרוהן - על פי המאמר הזה, יתכן שאלומיניום משמש (יחד עם עוד המון חומרים אחרים) כאדג'ובנט בהתפרצות של המחלה. אך , על פי המאמר וגם על פי ההגיון, ישנה צריכה הרבה יותר גדולה של אלומיניום בדרכים אחרות (אוויר, מזון/שתיה) וגם זמינות הרבה יותר גדולה של האלומיניום לרירית כאשר הוא נספג דרך מערכת העיכול. כך שיתכן ולאלומיניום תפקיד בהתפרצות (ראשונית או מאוחרת יותר) של המחלה, אך זה לא מכווין אותנו דווקא לתפקידו כאדג'ובנט חיסוני.
בקשר לנספח ב' - הבעיה היא שהוא לא נכתב ולא מנוסח בצורה מדעית טובה. הוא שולל אוטומטית מחקרים שאינם תומכים (למרות שמהדיונים שלנו את יודעת היטב שרוב המחקרים דווקא שללו דברים אלו, כוללל המטה-אנליזה העצומה של קוקריין), הוא מייחס מסקנות של ה-CDC לקונספירציות ("הופעלה מניפולציה") וכמובן הוא מתעלם מהעובדה הפשוטה ששיעורי האוטיזם לא ירדו לאחר שהפסיקו להשתמש בתיומרסל כאדג'ובנט. (גם אם תטעני שאלומיניום גורם לתופעה דומה, זה לא סביר שהוא יגרום לכך בצורה זהה לגמרי - כך שהיית מצפה לשינוי פתאומי וחד). הוא מביא הצהרות לא מגובות ומציגן כעובדות (כמו שאמרתי, אמירות חד משמעותיות, בכל תחום, צריכות להילקח בערבון מוגבל).
9. נכון. עד שנתיים לשמור על הילד מתת תזונה, מאחר ובשנים הראשונות התפתחות הילד יכולה להיפגע קשות במצבי עקה. אי אפשר להסיק מכך על חיסונים, המרחק בין ילד בתת משקל קיצוני לילד שמקבל חיסון הוא אינסופי.
מבחינת ההשפעה של חיסון האם בילדותה על העובר העתידי שלה - סביר יותר להניח שדווקא אירועי עקה גדולים יותר ישפיעו לטווח הרחוק (זיהומים ברי מניעה, למשל). למרות ששתי ההשערות לא יכולות להיחקר באותה המידה.
שמחה תמיד להתדיין איתך
3. יש לציין שלאחרונה, באמת התחילו לחקור את זה יותר, אך זה בגלל כל הרעש שנעשה סביב זה.
עדיין החוקרים ממש נזהרים והולכים בצעדי חתול לא מתוך זהירות מדעית, אלא מתוך פחד מה"כיסא" שלהם.
17. חבל שאתה מכליל את כל הרפואות המשלימות כגוש אחד, כי אני חושבת שבהחלט חלק יכולות להיות אפקטיביות כטיפול וחלק יכולות להיות אפקטיביות כפלסבו.
15. זה נראה לי טיעון שיכול לתפוס בגיל קטן, אך לא בגיל טפש עשרה ומעלה.
2. עושה לך העתק והדבק מסעיף ג. מהתגובה שלי באותו שרשור על ה-Review שקשרתי אליו בשרשור קודם, כדלקמן:-
{
אלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים, גורם לשפעול של מערכת החיסון בצורה של גיוס תאי מערכת החיסון הכוללים תאים דנדריטים, מונוציטים ומקרופאגים, החשובים ליצירת התגובה החיסונית. משתתפים בתהליך גם הפרשת כימוקינים המגייסים תאים דלקתיים לאזור ההזרקה. תהליך זהה מתרחש גם במחלת הקרוהן, מה שמביא את החוקרים להצביע על קשר בין האלומיניום בחיסונים ומחלת הקרוהן.
בנוסף, מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על אלומיניום בחיסונים, כאחד הגורמים המרכזיים במחלות אוטואינמיוניות שהתפרצו בשנים האחרונות (siliconosis, Golf War Syndrome, macrophagicmyofasciitis syndrome).
בעבר נחשב האלומיניום כחומר בטוח בחיסונים, אך מחקרים של השנים האחרונות מעלים ספק גדול בבטיחותו ומצביעים על צורך דחוף בפיתוח אדג'ובנטים חדשים בטוחים מהאלומיניום, לצורך כך. אלומיוניום נחשב היום כחומר רעיל לצמחים, בע"ח מימיים ובני אדם.
}
כמו כן, המחקרים האלו אפילו הוצגו בכנס 2nd International Symposium on Vaccines שנערך ב-9.5.12 והצוות הישראלי מהמחקרים שצירפתי כיכבו שם.
אגב, המנחה הקודם של deathcaster היה שם ואולי deathcaster יוכל לפרט על רשמיו.
אגב2, לא הבנתי את ההגיון שלך לגבי "זמינות הרבה יותר גדולה של האלומיניום לרירית כאשר הוא נספג דרך מערכת העיכול".
בצורה זאת, הוא עובר את ההגנות של הגוף בניגוד לזריקה כמעט ישירה למחזור הדם (דרך השריר).
"בצורה זהה לגמרי" - איך הגעת למסקנה זאת?
ברור שאטען ששמו תחליפים של התיומרסל, כי אכן שמו
9. בשנתיים הראשונות, המערכת העיצבית מתפתחת ולכן כל מצדדי החיסון שמפחדים מחיסונים, ממליצים לדחות את מתן החיסונים ללאחר גיל שנה ואלו שממש רוצים לפעול בצורה יותר בטוחה, ממליצים לדחות לאחר גיל שנתיים.
אגב, כאשר מערכת העצבים נפגעת בשנתיים הראשונות יש לזה אפילו שם בספרות המקצועית כפגיעה קונגניטלית (עפ"י ההגדרה של האגודה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 1964).
3. יש לציין שלאחרונה, באמת התחילו לחקור את זה יותר, אך זה בגלל כל הרעש שנעשה סביב זה.
עדיין החוקרים ממש נזהרים והולכים בצעדי חתול לא מתוך זהירות מדעית, אלא מתוך פחד מה"כיסא" שלהם.
17. חבל שאתה מכליל את כל הרפואות המשלימות כגוש אחד, כי אני חושבת שבהחלט חלק יכולות להיות אפקטיביות כטיפול וחלק יכולות להיות אפקטיביות כפלסבו.
15. זה נראה לי טיעון שיכול לתפוס בגיל קטן, אך לא בגיל טפש עשרה ומעלה.
2. עושה לך העתק והדבק מסעיף ג. מהתגובה שלי באותו שרשור על ה-Review שקשרתי אליו בשרשור קודם, כדלקמן:-
{
אלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים, גורם לשפעול של מערכת החיסון בצורה של גיוס תאי מערכת החיסון הכוללים תאים דנדריטים, מונוציטים ומקרופאגים, החשובים ליצירת התגובה החיסונית. משתתפים בתהליך גם הפרשת כימוקינים המגייסים תאים דלקתיים לאזור ההזרקה. תהליך זהה מתרחש גם במחלת הקרוהן, מה שמביא את החוקרים להצביע על קשר בין האלומיניום בחיסונים ומחלת הקרוהן.
בנוסף, מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על אלומיניום בחיסונים, כאחד הגורמים המרכזיים במחלות אוטואינמיוניות שהתפרצו בשנים האחרונות (siliconosis, Golf War Syndrome, macrophagicmyofasciitis syndrome).
בעבר נחשב האלומיניום כחומר בטוח בחיסונים, אך מחקרים של השנים האחרונות מעלים ספק גדול בבטיחותו ומצביעים על צורך דחוף בפיתוח אדג'ובנטים חדשים בטוחים מהאלומיניום, לצורך כך. אלומיוניום נחשב היום כחומר רעיל לצמחים, בע"ח מימיים ובני אדם.
}
כמו כן, המחקרים האלו אפילו הוצגו בכנס 2nd International Symposium on Vaccines שנערך ב-9.5.12 והצוות הישראלי מהמחקרים שצירפתי כיכבו שם.
אגב, המנחה הקודם של deathcaster היה שם ואולי deathcaster יוכל לפרט על רשמיו.
אגב2, לא הבנתי את ההגיון שלך לגבי "זמינות הרבה יותר גדולה של האלומיניום לרירית כאשר הוא נספג דרך מערכת העיכול".
בצורה זאת, הוא עובר את ההגנות של הגוף בניגוד לזריקה כמעט ישירה למחזור הדם (דרך השריר).
"בצורה זהה לגמרי" - איך הגעת למסקנה זאת?
ברור שאטען ששמו תחליפים של התיומרסל, כי אכן שמו
9. בשנתיים הראשונות, המערכת העיצבית מתפתחת ולכן כל מצדדי החיסון שמפחדים מחיסונים, ממליצים לדחות את מתן החיסונים ללאחר גיל שנה ואלו שממש רוצים לפעול בצורה יותר בטוחה, ממליצים לדחות לאחר גיל שנתיים.
אגב, כאשר מערכת העצבים נפגעת בשנתיים הראשונות יש לזה אפילו שם בספרות המקצועית כפגיעה קונגניטלית (עפ"י ההגדרה של האגודה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 1964).
האבלוק וטינרי
New member
תודה
3. בכל מקרה, כל עוד הנושא לא נכנס לקונבנציה, אי אפשר להתייחס אליו כעובדה מוגמרת (וגם אם יכנס הוא עדיין יהיה לא יותר מתיאוריה מבוססת). כרגע הוא השערה ולא יותר.
17. אין לי שום בעיה עם רפואה משלימה כפלציבו או בכל אופן אחר שלה כל עוד היא לא באה על חשבון טיפול קונבנציונלי. אני לא מאמין לאנשים שבטוחים בצידקתם יותר מדי, אם מישהו בוחר להאמין להם ולטופל על ידם - זכותו.
15. רוב אבחנות ה-ADD מגיעות לפני גיל ההתבגרות או בתחילתו.
2. במערכת הרירית ותחתיה ישנו חלק מהותי במערכת החיסון ובחשיפה לזיהומים, וכן תפקיד אפשרי בהתפרצות של מחלות המעי הדלקתיות. דרך התפתחות המחלה הוא זהה בכל מקרה פשוט מאחר ומדובר בתהליך דלקתי בשני המקרים. יש שפעול של מערכת החיסון בשני המקרים. (אנחנו רוצים לשפעל את מערכת החיסון כשאנו מחסנים).
רעילות של אלומיניום היא יחסית (כמו רעילות של כל דבר), הזרקה של חומרים לשריר נתקל בדי הרבה מערכות הגנה, כמו גם בכל דרך אחרת. כמות האלומיניום בחיסון, לעומת כמותו במים שאת שותה, הוא זניח.
"בצורה זהה" - היתה עליה הדרגתית וקבועה באיבחון אוטיזם שהמשיכה בקצב זהה גם לאחר החלפת האדג'ובנט. הייתי מצפה לשינוי כלשהו בצורת הגרף.
הערת אגב: סיליקוזיס (כתוצאה משאיפת חלקיקי סיליקון), פנאומוקוניוזיס (שאיפה של חלקיקי פחם או חלקיקים אחרים), תסמונת מלחמת המפרץ לא נבעה מחיסון (בניגוד למחשבה הראשונית, קשר זה נשלל) ויש סיכוי שהיא נבעה מחשיפה לחומרים כימיים בעירק. אז נשארנו עם MMF שאין לי או לך את הכלים לדעת לגביה ברמה מספיק טובה מאחר והיא מחלה חדשה ולא וודאית (בינתיים רק כמה case reports, בלי כמות חולים שאפשר לנתח אותה סטטיסטית).
9. מערכת החיסון מתמודדת עם סטרס הרבה יותר גדול כאשר היא נחשפת למזהם חי ובועט. לפי ההגיון שלך - החיסון רק עוזר.
3. בכל מקרה, כל עוד הנושא לא נכנס לקונבנציה, אי אפשר להתייחס אליו כעובדה מוגמרת (וגם אם יכנס הוא עדיין יהיה לא יותר מתיאוריה מבוססת). כרגע הוא השערה ולא יותר.
17. אין לי שום בעיה עם רפואה משלימה כפלציבו או בכל אופן אחר שלה כל עוד היא לא באה על חשבון טיפול קונבנציונלי. אני לא מאמין לאנשים שבטוחים בצידקתם יותר מדי, אם מישהו בוחר להאמין להם ולטופל על ידם - זכותו.
15. רוב אבחנות ה-ADD מגיעות לפני גיל ההתבגרות או בתחילתו.
2. במערכת הרירית ותחתיה ישנו חלק מהותי במערכת החיסון ובחשיפה לזיהומים, וכן תפקיד אפשרי בהתפרצות של מחלות המעי הדלקתיות. דרך התפתחות המחלה הוא זהה בכל מקרה פשוט מאחר ומדובר בתהליך דלקתי בשני המקרים. יש שפעול של מערכת החיסון בשני המקרים. (אנחנו רוצים לשפעל את מערכת החיסון כשאנו מחסנים).
רעילות של אלומיניום היא יחסית (כמו רעילות של כל דבר), הזרקה של חומרים לשריר נתקל בדי הרבה מערכות הגנה, כמו גם בכל דרך אחרת. כמות האלומיניום בחיסון, לעומת כמותו במים שאת שותה, הוא זניח.
"בצורה זהה" - היתה עליה הדרגתית וקבועה באיבחון אוטיזם שהמשיכה בקצב זהה גם לאחר החלפת האדג'ובנט. הייתי מצפה לשינוי כלשהו בצורת הגרף.
הערת אגב: סיליקוזיס (כתוצאה משאיפת חלקיקי סיליקון), פנאומוקוניוזיס (שאיפה של חלקיקי פחם או חלקיקים אחרים), תסמונת מלחמת המפרץ לא נבעה מחיסון (בניגוד למחשבה הראשונית, קשר זה נשלל) ויש סיכוי שהיא נבעה מחשיפה לחומרים כימיים בעירק. אז נשארנו עם MMF שאין לי או לך את הכלים לדעת לגביה ברמה מספיק טובה מאחר והיא מחלה חדשה ולא וודאית (בינתיים רק כמה case reports, בלי כמות חולים שאפשר לנתח אותה סטטיסטית).
9. מערכת החיסון מתמודדת עם סטרס הרבה יותר גדול כאשר היא נחשפת למזהם חי ובועט. לפי ההגיון שלך - החיסון רק עוזר.
deathcaster
New member
בכייף
3. אתה מכיר משהו שהוא יותר מ"מתיאוריה מבוססת"?
17. גם אני.
15. חשבתי שהם מגיעים כאשר רוצים לקבל הטבות, כמו למשל הערכת זמן בבגרות/פסיכומטרי/אוניברסיטה.
2. מדויק. אני לא טוענת שרק החיסונים הם מקור כל הרע.
אכן ה- review נותן מקום לשלל החשיפות לאלומיניום. הם מציינים בנושא חיסונים שאנשים שיש להם קרוהן, שים לב שהם מאד עדינים בלשונם- שיזהרו מחיסונים המכילים אלומיניום.
לגבי המחלות החדשות, מאמרים רבים קושרים את האלומיניום כגורם למחלות אלו בעיקר בשל הקשר לחיסון האנטרקס שניתן ללוחמים במלחמת המפרץ הראשונה.
הרפרנסס שהמאמר הזה מפנה בנושא הזה- מצביע על קשר נסיבתי.
אני במידע על החומרים מציגה את הידוע לגבי החומרים באופן כללי ולא באופן פרטני בחיסונים, ככה שהמידע הזה נכון בכל מקרה.
במקביל להפחתת התימרוסל בחיסונים, עלתה כמות האלומיניום. בנוגע לתימרוסל ואלומיניום בחיסונים אני מציעה לשמוע ולקרוא את דוד איוב. הוא חקר לעומק ויש הרצאות מעולות שלו בנושא. אם זה מעניין אותך, אשלח לך קישור להרצאה שלו בנושא האלומיניום שנתן בפני רופאים בארה"ב, הרצאה מקיפה ומתועדת.
כמו כן, אני מציעה לך לעין במסמך של safeminds שמראה את הביקורות על המחקרים שלכאורה שללו קשר בין חיסונים לאוטיזם, יש גם התיחסות להפחתת התימרוסל. אתה יכול למצוא את זה באתר חסון בדף על חיסונים ואוטיזם.
יש את המחקרים של shaw על האלומיניום בחחיסונים, אחד מהם על השפעת האלומיניום שבחיסונים על אפופטוזיס של 35% מתאי המוח של עכברים והמחקר האחרון על קשר, ככל הנראה סיבתי, בין האלומיניום בחיסונים לבין אוטיזם. הכל נגיש באתר חסון...
באשר להזרקה ישירות לשריר. האם אתה טוען שמנגנוני ההגנה של הגוף זהים בחשיפה לחומרים בהזרקה לעומת בבליעה?
9. כימיקלים שונים הנמצאים בשימוש בחיסונים הינם גורמים לחוסר עמידות [רגישות יתר] של מערכת העצבים ומכאן מתחיל תופעות הלוואי של המחלות האוטואמניות כדוגמא אלרגיות, אסטמה וכו'.
3. אתה מכיר משהו שהוא יותר מ"מתיאוריה מבוססת"?
17. גם אני.
15. חשבתי שהם מגיעים כאשר רוצים לקבל הטבות, כמו למשל הערכת זמן בבגרות/פסיכומטרי/אוניברסיטה.
2. מדויק. אני לא טוענת שרק החיסונים הם מקור כל הרע.
אכן ה- review נותן מקום לשלל החשיפות לאלומיניום. הם מציינים בנושא חיסונים שאנשים שיש להם קרוהן, שים לב שהם מאד עדינים בלשונם- שיזהרו מחיסונים המכילים אלומיניום.
לגבי המחלות החדשות, מאמרים רבים קושרים את האלומיניום כגורם למחלות אלו בעיקר בשל הקשר לחיסון האנטרקס שניתן ללוחמים במלחמת המפרץ הראשונה.
הרפרנסס שהמאמר הזה מפנה בנושא הזה- מצביע על קשר נסיבתי.
אני במידע על החומרים מציגה את הידוע לגבי החומרים באופן כללי ולא באופן פרטני בחיסונים, ככה שהמידע הזה נכון בכל מקרה.
במקביל להפחתת התימרוסל בחיסונים, עלתה כמות האלומיניום. בנוגע לתימרוסל ואלומיניום בחיסונים אני מציעה לשמוע ולקרוא את דוד איוב. הוא חקר לעומק ויש הרצאות מעולות שלו בנושא. אם זה מעניין אותך, אשלח לך קישור להרצאה שלו בנושא האלומיניום שנתן בפני רופאים בארה"ב, הרצאה מקיפה ומתועדת.
כמו כן, אני מציעה לך לעין במסמך של safeminds שמראה את הביקורות על המחקרים שלכאורה שללו קשר בין חיסונים לאוטיזם, יש גם התיחסות להפחתת התימרוסל. אתה יכול למצוא את זה באתר חסון בדף על חיסונים ואוטיזם.
יש את המחקרים של shaw על האלומיניום בחחיסונים, אחד מהם על השפעת האלומיניום שבחיסונים על אפופטוזיס של 35% מתאי המוח של עכברים והמחקר האחרון על קשר, ככל הנראה סיבתי, בין האלומיניום בחיסונים לבין אוטיזם. הכל נגיש באתר חסון...
באשר להזרקה ישירות לשריר. האם אתה טוען שמנגנוני ההגנה של הגוף זהים בחשיפה לחומרים בהזרקה לעומת בבליעה?
9. כימיקלים שונים הנמצאים בשימוש בחיסונים הינם גורמים לחוסר עמידות [רגישות יתר] של מערכת העצבים ומכאן מתחיל תופעות הלוואי של המחלות האוטואמניות כדוגמא אלרגיות, אסטמה וכו'.
האבלוק וטינרי
New member
כן
3. עובדה זה יותר מתיאוריה מבוססת. אבל השערות זה הרבה מתחת.
15. יש נטיה של מורים להמליץ על איבחון בכיתות הנמוכות יותר לאחר שהילד מראה קצת קופצניות.
2. ובכל זאת, החשיפה של אלומיניום בחיסונים בטלה בשישים בילס לחשיפה לחומר זה ביום יום.
בקשר למחלות: רובן לא חדשות, רובן כבר מוכרות עם פתוגנזה ידועה וקשורות לנשימה של חלקיקים. סינדרום מלחמת המפרץ - נחשד בתחילה כנגרם על ידי החיסון לאנתרקס אך קשר זה נשלל ובעקבות זאת הנושא ממשיך להחקר (יש כמה כיוונים שנחקרים).
הטיעון שלי בקשר למעבר מתיומרסל (thiomersal) לאלומיניום הוא שהיינו צריכים לראות שינוי כלשהו בצורת הגרף של היארעות ההפרעה (אוטיזם). לא רואים שינוי כזה. (גם אם אלומיניום גורם ליותר וגם אם לפחות, הסיכוי שהוא משפיע בדיוק באותו צורה של כספית הוא נמוך מאוד).
אני טוען שישנן מנגנוני הגנה כאלו וישנן כאלו, אם אנחנו מדברים על חשיפה של המערכת החיסונית לחומר המגרה, אז (ואני יודע שאת יודעת) יש מספיק "אברונים" של מערכת החיסון במעי.
9. כימיקלים שונים הנמצאים בשימוש בחיסונים הינם גורמים לכאורה לחוסר עמידות... כרגע אנו נמצאים במצב בו הקונבנציה המדעית היא שחומרים אלו אינם גורמים לתגובה שכזו. רוב המחקרים שנעשו לא מצא קשר כזה. וגם אם עוד ראוי שהנושא יחקר (וראוי), כרגע כמות החיים שניצלים בזכות החיסונים בצורה וודאית עולה פי כמה וכמה על כמות החיים שלכאורה אולי עלולים להיפגע.
*אין לי כרגע זמן לקחת על עצמי עוד מאמרים לקרוא, אז אני אוותר לעת עתה על המאמרים/הרצאה שהצעת, אבל תודה בכל זאת.
**לאחר שבדיון הקודם שלנו נתקלתי בהטיות גדולות של "חסון", כאלו שיכולות לנבוע או מנסיון להטעות או מחוסר הבנה, אני מוותר מראש על כל "ראיה" שתגיע מכיוונם.
3. עובדה זה יותר מתיאוריה מבוססת. אבל השערות זה הרבה מתחת.
15. יש נטיה של מורים להמליץ על איבחון בכיתות הנמוכות יותר לאחר שהילד מראה קצת קופצניות.
2. ובכל זאת, החשיפה של אלומיניום בחיסונים בטלה בשישים בילס לחשיפה לחומר זה ביום יום.
בקשר למחלות: רובן לא חדשות, רובן כבר מוכרות עם פתוגנזה ידועה וקשורות לנשימה של חלקיקים. סינדרום מלחמת המפרץ - נחשד בתחילה כנגרם על ידי החיסון לאנתרקס אך קשר זה נשלל ובעקבות זאת הנושא ממשיך להחקר (יש כמה כיוונים שנחקרים).
הטיעון שלי בקשר למעבר מתיומרסל (thiomersal) לאלומיניום הוא שהיינו צריכים לראות שינוי כלשהו בצורת הגרף של היארעות ההפרעה (אוטיזם). לא רואים שינוי כזה. (גם אם אלומיניום גורם ליותר וגם אם לפחות, הסיכוי שהוא משפיע בדיוק באותו צורה של כספית הוא נמוך מאוד).
אני טוען שישנן מנגנוני הגנה כאלו וישנן כאלו, אם אנחנו מדברים על חשיפה של המערכת החיסונית לחומר המגרה, אז (ואני יודע שאת יודעת) יש מספיק "אברונים" של מערכת החיסון במעי.
9. כימיקלים שונים הנמצאים בשימוש בחיסונים הינם גורמים לכאורה לחוסר עמידות... כרגע אנו נמצאים במצב בו הקונבנציה המדעית היא שחומרים אלו אינם גורמים לתגובה שכזו. רוב המחקרים שנעשו לא מצא קשר כזה. וגם אם עוד ראוי שהנושא יחקר (וראוי), כרגע כמות החיים שניצלים בזכות החיסונים בצורה וודאית עולה פי כמה וכמה על כמות החיים שלכאורה אולי עלולים להיפגע.
*אין לי כרגע זמן לקחת על עצמי עוד מאמרים לקרוא, אז אני אוותר לעת עתה על המאמרים/הרצאה שהצעת, אבל תודה בכל זאת.
**לאחר שבדיון הקודם שלנו נתקלתי בהטיות גדולות של "חסון", כאלו שיכולות לנבוע או מנסיון להטעות או מחוסר הבנה, אני מוותר מראש על כל "ראיה" שתגיע מכיוונם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.