בבאר שבע יש בועה סטודנטיאלית מסביב לאונ'.
לגבי סטודנטים, השאלה היא מה קודם למה
סטודנטים לרוב גרים בשכירות, כך שהם יכולים בזמן קצר יחסית לעבור ממקום למקום.
רוב הסטודנטים יעדיפו להתגורר במרחק הליכה מהקמפוס. סטודנטים שגרים רחוק יותר כנראה שיביאו בחשבון את הנגישות - אם יש קו אוטובוס תדיר ומהיר מאזור כלשהו לקמפוס, אז האזור הזה יוכל למשוך אליו יותר סטודנטים.
באופן כללי, כנראה שבבאר שבע האזורים העיקריים שצריך אליהם תחבורה ציבורית טובה מרוב המקומות הם המרכז האזרחי, והמשולש של האוניברסיטה\סורוקה\תחנת הרכבת באר שבע-צפון.
בבאר שבע יש בועה סטודנטיאלית מסביב לאונ'.
ראשית אומר, שהעיר העתיקה מקושרת היטב לאוניברסיטה. ויש בה מעט מאד סטודנטים, למרות שהעיריה נותנת מענק של 500 ש"ח בכל חודש לשכר הדירה לסטודנט שבוחר לגור בעיר העתיקה.
כך גם שכונה א' ברחובות שצמודים לשדרות רגר - קישור נפלא לאונ' בן גוריון בתח"צ ועדיין אין שם הרבה סטודנטים של בן גוריון אלא יותר של המכללות הסמוכות.
צריך להבין שהחיים הסטודנטיאליים בבן גוריון הם חיים חברתיים. סיבת ההתרכזות בשכונות ב', ג', ד' היא סיבה קהילתית. הסטודנטים רוצים לגור קרוב אחד לשני, בצמוד למקומות בילוי וצמוד לפעילויות חברתיות כאלו ואחרות, לצד הקירבה הנדרשת לאונ'.
סתם לשם המחשה במתחם בנייני ה8 קומות בוינגייט המכונים גם "מעונות וינגייט" בפי סטודנטים רבים (ולא, אין שם מעונות), יש קבוצת פייסבוק לוינגייט עצמו ויש קבוצות פייסבוק ברמת הבניין!... ובקבוצות האלו אתה יכול לבקש להשאיל מקדחה או עזרה במשהו וכו'. וזה קיים גם בקבוצות של שכונה ב' וכו'. כל מטרתן של הקבוצות האלו הן להעמיק עוד יותר את הקשר הקהילתי שכבר קיים על ידי עזרה האחד לשני, פרסום מידע או בקשת עזרה לצד פרסום על מסיבות דירה, מסיבות קומה, מסיבות חצר ומסיבות בניין שמתקיימות כמעט כל יום במקומות שונים.
צריך להבין, אוניברסיטת בן גוריון מושכת אליה סטודנטים לא רק ובמקרים מסויימים לא בגלל הרמה האקדמאית. אלו חיי החברה שמושכים לכאן סטודנטים רבים. אווירה שנראית לחלקם כאווירת קולג'. וכדי לחיות באווירה הזאת, צריך לגור בריכוזים סטודנטיאליים.
סטודנטים של שנה ראשונה מתלהבים בחלקם מהבניינים החדשים או החדשים יחסית של דירות החדר במגדלים שהוקמו לסטודנטים בלבד ע"י קבוצות רכישה של משקיעים מהמרכז. מה שאותם משקיעים לא מבינים זה שדווקא כאן, מעטים רוצים לגור לבד. כאן הרוב רוצים לגור בדירת 3-4 שותפים. ואז הבניינים נכשלים (בזה אחר זה), כי מעט סטודנטים מוכנים לגור בהם, המשקיעים בלית ברירה פונים לקהלים אחרים ומכניסים מכל הבא ליד, רמת הבניין יורדת פלאים למטה וכך מגדלים כמו מגדלי גילת, השלום 56, מגדלי הקמפוס ועוד - יורדים לטימיון. זבל נזרק מהחלונות או מושאר במעליות ובחדרי המדרגות, גרפיטי על הקירות, ריח של שתן מלווה חלק מהקומות וכל זה בבניינים בני מספר שנים עד 15 שנה. זה לא קיים בכל בניין ובניין ברמה הזאת, אבל זה קיים וזה שיש בבניינים מסויימים גם בריכה, לא הופך אותם ליוקרתיים או נחשקים בעיני אף אחד.
כל זה הוביל את הסטודנטים לגור בעיקר סביב האונ', בעיקר בבנייני שיכון שנועדו לאכלס משפחה עם 3-4 חדרים (בעיקר) וכאלו יש בשפע בשכונות שמסביב לאונ'.
במקומות האלו נוצרה קהילה סטודנטיאלית ענפה עד כדי מצב שיש בניינים רבים שמלבד דירה אחת או שתיים, כל הדירות הן בשכירות וכל השוכרים הם סטודנטים. במקומות כאלו, בקיץ קיימת הרגשה שבניינים מסויימים פשוט נטושים.
לגבי המקומות שדורשים קישור תחבורתי הולם - מלבד המרכז האזרחי והמשולש של סורוקה-אונ'-רכבת צפון (שאליו יש לצרף גם את פארק ההייטק וקרית התקשוב הצמודים) יש עדיין גם את השוק והעיר העתיקה. ויש גם את מתחם הביג, לצד מתחם האורגים, לצד עמק שרה (איזור התעשיה הגדול ביותר בעיר) וקרית יהודית (בקרית יהודית יאוכלסו תוך שנה הסינמה סיטי והיס פלנאט) ועוד לא דיברנו על שכונות שיש צורך משווע לקישור בינהם. שכיום נסיעה ברכב עומדת על 5 דקות ובשני אוטובוסים עומדת על כשעה (לא כולל זמני המתנה).
