תכנון של רשת קווים חדשה בב"ש

מצב
הנושא נעול.

Ofekalef1

New member
מפה 2

תכנון של רשת קווים חדשה בב"ש
עבדתי קצת במפות גוגל ותכננתי 2 רשתות קווים שונות לב"ש.

הראשונה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kzNyJjCS_9vs

השנייה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kEubyTeuy1ZY

מה דעתכם?
מפה 2
לחלק המזרחי של רמות, אין שום גישה לתחנה המרכזית. איך מגיעים אליה מי שמגיע מחוץ לעיר?
האם הרעיון הוא שהחלפות ניתן וכדאי לעשות "באמצע הדרך"?
כך לדוגמה להגיע מרמות לסביבת נחל עשן בקו 11 יהיה לא ישים ממש (אני משער שנסיעה של קרוב לשעה), אבל אפשר לנסוע בקו 5 ולהחליף לקו 12, מה שיכול לקצר בהרבה את הנסיעה.
גם אל ביג אין שום גישה מהתחנה המרכזית, גם זה בעייתי.
 

אשרי1987

New member
המפות שהעלתה עם התכנון שלך

מפה 2
לחלק המזרחי של רמות, אין שום גישה לתחנה המרכזית. איך מגיעים אליה מי שמגיע מחוץ לעיר?
האם הרעיון הוא שהחלפות ניתן וכדאי לעשות "באמצע הדרך"?
כך לדוגמה להגיע מרמות לסביבת נחל עשן בקו 11 יהיה לא ישים ממש (אני משער שנסיעה של קרוב לשעה), אבל אפשר לנסוע בקו 5 ולהחליף לקו 12, מה שיכול לקצר בהרבה את הנסיעה.
גם אל ביג אין שום גישה מהתחנה המרכזית, גם זה בעייתי.
המפות שהעלתה עם התכנון שלך
אינן ברורות אולי תרשום על קו מה יהיה לפחות את התמצית של מסלול הקו
 

magicbs

New member
המטרה של הקווים פה

מפה 2
לחלק המזרחי של רמות, אין שום גישה לתחנה המרכזית. איך מגיעים אליה מי שמגיע מחוץ לעיר?
האם הרעיון הוא שהחלפות ניתן וכדאי לעשות "באמצע הדרך"?
כך לדוגמה להגיע מרמות לסביבת נחל עשן בקו 11 יהיה לא ישים ממש (אני משער שנסיעה של קרוב לשעה), אבל אפשר לנסוע בקו 5 ולהחליף לקו 12, מה שיכול לקצר בהרבה את הנסיעה.
גם אל ביג אין שום גישה מהתחנה המרכזית, גם זה בעייתי.
המטרה של הקווים פה
זה לא לשרת קצוות, אלא להקיף את כל חלקי העיר, עם מינימום החלפות - ניסיתי שממקום למקום תהיינה רק 2 החלפות.
 

alantan

New member
שתי החלפות זה מוגזם - צריך לשרת את כלל העיר

המטרה של הקווים פה
זה לא לשרת קצוות, אלא להקיף את כל חלקי העיר, עם מינימום החלפות - ניסיתי שממקום למקום תהיינה רק 2 החלפות.
שתי החלפות זה מוגזם - צריך לשרת את כלל העיר
עם החלפה אחת בלבד.

בנוסף, כשמדובר בחיבור מקומות מרכזיים עם החלפה במקום עם קו אחד ישיר, ההחלפה הזו חייבת להיות נוחה ככל שניתן:

כלומר במערכת מיטבית, יש המון נקודות שאפשר להחליף בחציית כביש והמתנה בחוץ. זה מספיק בשביל קישור בין מקומות שלא היו מקבלים קו ישיר ממילא.

בשביל מקומות ש"אמורות" להיות מקושרות בקו ישיר, חייבים לספק מסופון מסודר עם מיזוג אוויר ושבו כל הקווים החוצים לכל הכיוונים עוצרים - ללא צורך בחציית כביש.
 

Ccyclist

Member
מבלי להכיר - במפה 2 אהבתי את 1,2,4,7

תכנון של רשת קווים חדשה בב"ש
עבדתי קצת במפות גוגל ותכננתי 2 רשתות קווים שונות לב"ש.

הראשונה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kzNyJjCS_9vs

השנייה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kEubyTeuy1ZY

מה דעתכם?
מבלי להכיר - במפה 2 אהבתי את 1,2,4,7
שאר הקווים היו סיבוביים מדי לקווים בלתי מעגליים.

כמו כן מפה 1 נראתה לי כמו ניסיון ליצור רשת מכל מקום לכל מקום תוך פיתולים וסיבובים שיאריכו את משך הנסיעה ויהפכו אותה לאטרקטיבית פחות.

אינני מכיר את באר שבע (למעט ביקור בטיול שנתי כזה או אחר) ולכן אינני יכול להתייחס ספציפית לצרכיהן של השכונות השונות, ואני מודע שמדובר בעיר מדברית שאולי לא הכי נוח ללכת בה 5-10 דקות לתחנה, אבל בעיקרון תחבורה ציבורית צריכה לשאוף להיות מהירה ויעילה ואת זה עושים בקווים ישירים ככל האפשר שיגיעו בזמן המהיר ביותר שאפשר, כאשר במקומות שחייבים פיזור (שכונות בקצה הקו) ניתן לעשות סיבוב או פיתול כדי להקל על הפיזור והאיסוף.
 

Rubim88

New member
למען האמת

תכנון של רשת קווים חדשה בב"ש
עבדתי קצת במפות גוגל ותכננתי 2 רשתות קווים שונות לב"ש.

הראשונה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kzNyJjCS_9vs

השנייה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kEubyTeuy1ZY

מה דעתכם?
למען האמת
זה לא בדיוק תכנון, התהליך במערכת עירונית כזו הוא הרבה יותר מורכב(סקרי נסיעות, הרבה פרמטרים שונים שצריך להתייחס אליהם וכו' ) מלהעביר קווים ע"י "ניחוש מושכל" על סמך היכרות של המערכת.
 

zahipan10

New member
בשתי המפות אין לי שום דרך להגיע מהבית

תכנון של רשת קווים חדשה בב"ש
עבדתי קצת במפות גוגל ותכננתי 2 רשתות קווים שונות לב"ש.

הראשונה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kzNyJjCS_9vs

השנייה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kEubyTeuy1ZY

מה דעתכם?
בשתי המפות אין לי שום דרך להגיע מהבית
לתחנה המרכזית ולמרכז העיר באוטובוס אחד אלא רק עם 2 אוטובוסים, שלא לדבר על תושבי מצדה שממש לא יאהבו את הרעיון.

בכל אופן אני חושב שלא צריך לעשות מהפכה גדולה כל כך בקווי באר שבע אלא להשאיר את רוב הקווים כפי שהם, להגביר תדירות בצורה משמעותית, לפתוח קווים נוספים חוצי שכונות (למשל קו משכונת רמות לנווה זאב דרך קריית הספורט החדשה, נחל עשן, הקאנטרי, והגרנד קניון), להכניס אוטובוסים בתדירות נורמלית למקומות שכוחי אל (הקאנטרי, רכבת צפון, עמק שרה), להכניס לעיר מפרקיות, ואפשרות החלפת אוטובוס בחינם.

דברים נוספים שיהפכו את באר שבע לעיר בריאה: עידוד נסיעה באופניים באמצעות סלילת 100 ק"מ של שבילי אופניים, ואפשרות השכרת אופניים. עידוד הליכה ברגל באמצעות נטיעת מאות עצים, התקנת עשרות קולרים למים קרים (אפילו בתשלום), והתקנת מאות מתזי מים בכל רחבי העיר ובעיקר בצמתים (מתזי מים אלו מתקנים שמתיזים ערפל קריר על העוברים ושבים - יכול להיות מאוד נחמד ביולי-אוגוסט בכל עיר בישראל).
 

olli3

New member
מנהל
בשנות ה60 וה70 היו כרטיסי מעבר בבאר שבע.

בשתי המפות אין לי שום דרך להגיע מהבית
לתחנה המרכזית ולמרכז העיר באוטובוס אחד אלא רק עם 2 אוטובוסים, שלא לדבר על תושבי מצדה שממש לא יאהבו את הרעיון.

בכל אופן אני חושב שלא צריך לעשות מהפכה גדולה כל כך בקווי באר שבע אלא להשאיר את רוב הקווים כפי שהם, להגביר תדירות בצורה משמעותית, לפתוח קווים נוספים חוצי שכונות (למשל קו משכונת רמות לנווה זאב דרך קריית הספורט החדשה, נחל עשן, הקאנטרי, והגרנד קניון), להכניס אוטובוסים בתדירות נורמלית למקומות שכוחי אל (הקאנטרי, רכבת צפון, עמק שרה), להכניס לעיר מפרקיות, ואפשרות החלפת אוטובוס בחינם.

דברים נוספים שיהפכו את באר שבע לעיר בריאה: עידוד נסיעה באופניים באמצעות סלילת 100 ק"מ של שבילי אופניים, ואפשרות השכרת אופניים. עידוד הליכה ברגל באמצעות נטיעת מאות עצים, התקנת עשרות קולרים למים קרים (אפילו בתשלום), והתקנת מאות מתזי מים בכל רחבי העיר ובעיקר בצמתים (מתזי מים אלו מתקנים שמתיזים ערפל קריר על העוברים ושבים - יכול להיות מאוד נחמד ביולי-אוגוסט בכל עיר בישראל).
בשנות ה60 וה70 היו כרטיסי מעבר בבאר שבע.
את ההחלפה היו מבצעים בעיקר ברסקו (רגר פינת וייצמן או בתחנה שבין העיריה לרגר פינת וייצמן). הכרטיס היה עולה מעט יותר והמטרה הייתה שיהיה ניתן לנסוע בין השכונות השונות במחיר מופחת מעלות של שתי נסיעות בנפרד.

אני לא יודע מתי הנוהל הזה בוטל.
 

olli3

New member
מנהל
באר שבע זקוקה ל30 קווים שונים לפחות.

תכנון של רשת קווים חדשה בב"ש
עבדתי קצת במפות גוגל ותכננתי 2 רשתות קווים שונות לב"ש.

הראשונה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kzNyJjCS_9vs

השנייה - https://mapsengine.google.com/map/edit?mid=zl2lnK60KHtE.kEubyTeuy1ZY

מה דעתכם?
באר שבע זקוקה ל30 קווים שונים לפחות.
כאשר נדרש שירות מכל שכונה ושכונה למרכז האזרחי (מרכזית,רכבת מרכז, קניון הנגב, קרית הממשלה, בתי המשפט, מתחם רסקו, העירייה). כל המתחם הזה הוא לב ליבה של באר שבע והוא חייב שירות מכל שכונה ושכונה ושירות יעיל, תדיר ומהיר.

השירות הזה מתבצע על ידי כל הקווים של השכונות הצפוניות, המזרחיות והמערביות אשר נמצאות ביחס למרכז האזרחי. רק מהשכונות הדרומיות הקישור הינו למרכזית בלבד (שם גם ממוקמת רכבת מרכז, קניון הנגב, משרדיה הממשלה ובתי המשפט) כל אלו במרחק הליכה של לא יותר מ5 דקות הליכה.

כן נדרש קישור ישיר ומהיר על הצירים המרכזיים הנוספים בעיר קרי דרך מצדה, שדרות טוביהו, שדרות בן גוריון, יהודה הלוי, שדרות המשחררים והמשכה דרך שמשון ההופך לאבא אחימאיר, שאול המלך, שדרות שז"ר, הצדיק מירושלים והמשכו אצ"ל, שדרות נפתלי הרץ אימבר.

נדרש שירות גם ברחובות מרכזיים בשכונות השונות מלבד השירות אל המרכז האזרחי. קרי, קווים אשר יקשרו בין השכונות השונות (ברחובות המרכזיים של השכונות הללו) אל מוקדי משיכה אחרים כדוגמת סורוקה/אוניברסיטת בן גוריון, כיכר המכללות (סמי שמעון, הטכנולוגית, עמל), מתחם האורגים, רכבת צפון, מתחמי הקניות ביג, וואן פלאזה, B7 והשדרה השביעית (כולם נושקים האחד לשני), קישור לגראנד קניון וכן קישור לעמק שרה ולקרית יהודית שב2014 כבר תכיל את הסינמה סיטי ואת היס פלאנט לצד מחנה נתן והחר"פ הצמודים.

יש צורך דחוף בקווים שנוסעים אך ורק על צירים ישירים (למעט נקודות המוצא והקצה מטעמי לוגיסטיקה). קווים שכאלו צריכים לצאת משכונה הצמודה לציר מרכזי ולהמשיך עד לקצה השני של העיר. כך למשל קו שיצא משכונת רמות ישירות לשדרות רגר עד התחנה המרכזית ומשם ימשיך דרך שדרות טוביהו עד למסוף י"א. לחילופין קו דומה שיצא מרמות ישירות לשדרות רגר עד התחנה המרכזית ומשם לדוד חכם וסיום באיזור התעשיה עמק שרה. קווים דומים יפעלו במתכונת דומה בצירים הראשיים של העיר במטרה לקשר קצה אחד של העיר לקצהו השני ובתדירות גבוהה. זה הדבר שהכי חסר בבאר שבע.
 

Ccyclist

Member
האם תוכל לסמן על מפת ב"ש צבעים למוקדי העניין?

באר שבע זקוקה ל30 קווים שונים לפחות.
כאשר נדרש שירות מכל שכונה ושכונה למרכז האזרחי (מרכזית,רכבת מרכז, קניון הנגב, קרית הממשלה, בתי המשפט, מתחם רסקו, העירייה). כל המתחם הזה הוא לב ליבה של באר שבע והוא חייב שירות מכל שכונה ושכונה ושירות יעיל, תדיר ומהיר.

השירות הזה מתבצע על ידי כל הקווים של השכונות הצפוניות, המזרחיות והמערביות אשר נמצאות ביחס למרכז האזרחי. רק מהשכונות הדרומיות הקישור הינו למרכזית בלבד (שם גם ממוקמת רכבת מרכז, קניון הנגב, משרדיה הממשלה ובתי המשפט) כל אלו במרחק הליכה של לא יותר מ5 דקות הליכה.

כן נדרש קישור ישיר ומהיר על הצירים המרכזיים הנוספים בעיר קרי דרך מצדה, שדרות טוביהו, שדרות בן גוריון, יהודה הלוי, שדרות המשחררים והמשכה דרך שמשון ההופך לאבא אחימאיר, שאול המלך, שדרות שז"ר, הצדיק מירושלים והמשכו אצ"ל, שדרות נפתלי הרץ אימבר.

נדרש שירות גם ברחובות מרכזיים בשכונות השונות מלבד השירות אל המרכז האזרחי. קרי, קווים אשר יקשרו בין השכונות השונות (ברחובות המרכזיים של השכונות הללו) אל מוקדי משיכה אחרים כדוגמת סורוקה/אוניברסיטת בן גוריון, כיכר המכללות (סמי שמעון, הטכנולוגית, עמל), מתחם האורגים, רכבת צפון, מתחמי הקניות ביג, וואן פלאזה, B7 והשדרה השביעית (כולם נושקים האחד לשני), קישור לגראנד קניון וכן קישור לעמק שרה ולקרית יהודית שב2014 כבר תכיל את הסינמה סיטי ואת היס פלאנט לצד מחנה נתן והחר"פ הצמודים.

יש צורך דחוף בקווים שנוסעים אך ורק על צירים ישירים (למעט נקודות המוצא והקצה מטעמי לוגיסטיקה). קווים שכאלו צריכים לצאת משכונה הצמודה לציר מרכזי ולהמשיך עד לקצה השני של העיר. כך למשל קו שיצא משכונת רמות ישירות לשדרות רגר עד התחנה המרכזית ומשם ימשיך דרך שדרות טוביהו עד למסוף י"א. לחילופין קו דומה שיצא מרמות ישירות לשדרות רגר עד התחנה המרכזית ומשם לדוד חכם וסיום באיזור התעשיה עמק שרה. קווים דומים יפעלו במתכונת דומה בצירים הראשיים של העיר במטרה לקשר קצה אחד של העיר לקצהו השני ובתדירות גבוהה. זה הדבר שהכי חסר בבאר שבע.
האם תוכל לסמן על מפת ב"ש צבעים למוקדי העניין?

משהו בסגנון האזורים בסימסיטי - צבע למגורים, צבע למסחר, צבע לתעשייה, צבע לאוניברסיטה וצבע למרכז האזרחי? כמו כן יהיה צורך בתתי צבעים לאוכלוסיות כמו הסטודנטים (זיקה לאוניברסיטה) או אוכלוסיות אחרות שיש להן זיקה ישירה לאזור אחר בעיר.

עם הבנה בסיסית כזו אולי אוכל להציע משהו משלי, אם כי זה לא יהיה ברמה של ההצעות הירושלמיות שלי.
 

olli3

New member
מנהל
אני לא יודע איך עובדים עם התכנון מפות הזה.

האם תוכל לסמן על מפת ב"ש צבעים למוקדי העניין?

משהו בסגנון האזורים בסימסיטי - צבע למגורים, צבע למסחר, צבע לתעשייה, צבע לאוניברסיטה וצבע למרכז האזרחי? כמו כן יהיה צורך בתתי צבעים לאוכלוסיות כמו הסטודנטים (זיקה לאוניברסיטה) או אוכלוסיות אחרות שיש להן זיקה ישירה לאזור אחר בעיר.

עם הבנה בסיסית כזו אולי אוכל להציע משהו משלי, אם כי זה לא יהיה ברמה של ההצעות הירושלמיות שלי.
אני לא יודע איך עובדים עם התכנון מפות הזה.
אשמח להסבר, אפשר גם בפרטי.

לגבי סטודנטים, רובם מתרכזים סביב האונ' והולכים ברגל או רוכבים על אופניים על מנת להגיע לאוניברסיטה. אלו שמגיעים מיישובי האיזור זוכים ברוב המקרים לתחבורה ישירה מיישוב המוצא שלהם עד לתחנת הרכבת. כך שהשאר מגיעים לתחנה המרכזית בבאר שבע (קווים שנכנסים לבאר שבע מדרום או ממערב) ומשם הם ממשיכים באחד הקווים שמגיעים לאונ'.

סטודנטים שגרים בתוך העיר משתמשים בעיקר בקו 16 לצד קווים כמו 25/26. אלו קווים שהם סובבי שכונות ומגיעים מאיזורים מרוחקים יותר אל האונ'.
 

טשאפק 2

New member
יש לא מעט סטודנטים ברחבי רמות

אני לא יודע איך עובדים עם התכנון מפות הזה.
אשמח להסבר, אפשר גם בפרטי.

לגבי סטודנטים, רובם מתרכזים סביב האונ' והולכים ברגל או רוכבים על אופניים על מנת להגיע לאוניברסיטה. אלו שמגיעים מיישובי האיזור זוכים ברוב המקרים לתחבורה ישירה מיישוב המוצא שלהם עד לתחנת הרכבת. כך שהשאר מגיעים לתחנה המרכזית בבאר שבע (קווים שנכנסים לבאר שבע מדרום או ממערב) ומשם הם ממשיכים באחד הקווים שמגיעים לאונ'.

סטודנטים שגרים בתוך העיר משתמשים בעיקר בקו 16 לצד קווים כמו 25/26. אלו קווים שהם סובבי שכונות ומגיעים מאיזורים מרוחקים יותר אל האונ'.
יש לא מעט סטודנטים ברחבי רמות
ביניהם יש הנוסעים בכיוון אחד באוטובוס וחוזרים ברגל, כיוון שמדובר בקו סיבובי. אני לא זוכר את מספרו.
 

olli3

New member
מנהל
קו 4 ועדיין הוא לא עתיר סטודנטים ולא גרים שם

יש לא מעט סטודנטים ברחבי רמות
ביניהם יש הנוסעים בכיוון אחד באוטובוס וחוזרים ברגל, כיוון שמדובר בקו סיבובי. אני לא זוכר את מספרו.
קו 4 ועדיין הוא לא עתיר סטודנטים ולא גרים שם
ברמות המון סטודנטים ביחס לשכונות האחרות.

קיימים גם קווים 24 ו34 שחופפים בחלק מהמסלול שלהם את קו 4 ובחלק מהמסלול שלהם נוסעים באופן בלעדי ברחובות ואיזוריים מסויימים בשכונת רמות.
 

טשאפק 2

New member
יחסית לשכונות הסמוכות לאוניברסיטה לא

קו 4 ועדיין הוא לא עתיר סטודנטים ולא גרים שם
ברמות המון סטודנטים ביחס לשכונות האחרות.

קיימים גם קווים 24 ו34 שחופפים בחלק מהמסלול שלהם את קו 4 ובחלק מהמסלול שלהם נוסעים באופן בלעדי ברחובות ואיזוריים מסויימים בשכונת רמות.
יחסית לשכונות הסמוכות לאוניברסיטה לא
אבל יש כמות לא מבוטלת. אם יש חלופה לא-מעגלית ותדירה לקו המעגלי אז מצוין.
 

olli3

New member
מנהל
יש חלופה אבל לא תדירה, כרגיל.

יחסית לשכונות הסמוכות לאוניברסיטה לא
אבל יש כמות לא מבוטלת. אם יש חלופה לא-מעגלית ותדירה לקו המעגלי אז מצוין.
יש חלופה אבל לא תדירה, כרגיל.
 

נוסע23

New member
לגבי סטודנטים, השאלה היא מה קודם למה

יחסית לשכונות הסמוכות לאוניברסיטה לא
אבל יש כמות לא מבוטלת. אם יש חלופה לא-מעגלית ותדירה לקו המעגלי אז מצוין.
לגבי סטודנטים, השאלה היא מה קודם למה
סטודנטים לרוב גרים בשכירות, כך שהם יכולים בזמן קצר יחסית לעבור ממקום למקום.
רוב הסטודנטים יעדיפו להתגורר במרחק הליכה מהקמפוס. סטודנטים שגרים רחוק יותר כנראה שיביאו בחשבון את הנגישות - אם יש קו אוטובוס תדיר ומהיר מאזור כלשהו לקמפוס, אז האזור הזה יוכל למשוך אליו יותר סטודנטים.
באופן כללי, כנראה שבבאר שבע האזורים העיקריים שצריך אליהם תחבורה ציבורית טובה מרוב המקומות הם המרכז האזרחי, והמשולש של האוניברסיטה\סורוקה\תחנת הרכבת באר שבע-צפון.
 

olli3

New member
מנהל
בבאר שבע יש בועה סטודנטיאלית מסביב לאונ'.

לגבי סטודנטים, השאלה היא מה קודם למה
סטודנטים לרוב גרים בשכירות, כך שהם יכולים בזמן קצר יחסית לעבור ממקום למקום.
רוב הסטודנטים יעדיפו להתגורר במרחק הליכה מהקמפוס. סטודנטים שגרים רחוק יותר כנראה שיביאו בחשבון את הנגישות - אם יש קו אוטובוס תדיר ומהיר מאזור כלשהו לקמפוס, אז האזור הזה יוכל למשוך אליו יותר סטודנטים.
באופן כללי, כנראה שבבאר שבע האזורים העיקריים שצריך אליהם תחבורה ציבורית טובה מרוב המקומות הם המרכז האזרחי, והמשולש של האוניברסיטה\סורוקה\תחנת הרכבת באר שבע-צפון.
בבאר שבע יש בועה סטודנטיאלית מסביב לאונ'.
ראשית אומר, שהעיר העתיקה מקושרת היטב לאוניברסיטה. ויש בה מעט מאד סטודנטים, למרות שהעיריה נותנת מענק של 500 ש"ח בכל חודש לשכר הדירה לסטודנט שבוחר לגור בעיר העתיקה.

כך גם שכונה א' ברחובות שצמודים לשדרות רגר - קישור נפלא לאונ' בן גוריון בתח"צ ועדיין אין שם הרבה סטודנטים של בן גוריון אלא יותר של המכללות הסמוכות.

צריך להבין שהחיים הסטודנטיאליים בבן גוריון הם חיים חברתיים. סיבת ההתרכזות בשכונות ב', ג', ד' היא סיבה קהילתית. הסטודנטים רוצים לגור קרוב אחד לשני, בצמוד למקומות בילוי וצמוד לפעילויות חברתיות כאלו ואחרות, לצד הקירבה הנדרשת לאונ'.

סתם לשם המחשה במתחם בנייני ה8 קומות בוינגייט המכונים גם "מעונות וינגייט" בפי סטודנטים רבים (ולא, אין שם מעונות), יש קבוצת פייסבוק לוינגייט עצמו ויש קבוצות פייסבוק ברמת הבניין!... ובקבוצות האלו אתה יכול לבקש להשאיל מקדחה או עזרה במשהו וכו'. וזה קיים גם בקבוצות של שכונה ב' וכו'. כל מטרתן של הקבוצות האלו הן להעמיק עוד יותר את הקשר הקהילתי שכבר קיים על ידי עזרה האחד לשני, פרסום מידע או בקשת עזרה לצד פרסום על מסיבות דירה, מסיבות קומה, מסיבות חצר ומסיבות בניין שמתקיימות כמעט כל יום במקומות שונים.

צריך להבין, אוניברסיטת בן גוריון מושכת אליה סטודנטים לא רק ובמקרים מסויימים לא בגלל הרמה האקדמאית. אלו חיי החברה שמושכים לכאן סטודנטים רבים. אווירה שנראית לחלקם כאווירת קולג'. וכדי לחיות באווירה הזאת, צריך לגור בריכוזים סטודנטיאליים.

סטודנטים של שנה ראשונה מתלהבים בחלקם מהבניינים החדשים או החדשים יחסית של דירות החדר במגדלים שהוקמו לסטודנטים בלבד ע"י קבוצות רכישה של משקיעים מהמרכז. מה שאותם משקיעים לא מבינים זה שדווקא כאן, מעטים רוצים לגור לבד. כאן הרוב רוצים לגור בדירת 3-4 שותפים. ואז הבניינים נכשלים (בזה אחר זה), כי מעט סטודנטים מוכנים לגור בהם, המשקיעים בלית ברירה פונים לקהלים אחרים ומכניסים מכל הבא ליד, רמת הבניין יורדת פלאים למטה וכך מגדלים כמו מגדלי גילת, השלום 56, מגדלי הקמפוס ועוד - יורדים לטימיון. זבל נזרק מהחלונות או מושאר במעליות ובחדרי המדרגות, גרפיטי על הקירות, ריח של שתן מלווה חלק מהקומות וכל זה בבניינים בני מספר שנים עד 15 שנה. זה לא קיים בכל בניין ובניין ברמה הזאת, אבל זה קיים וזה שיש בבניינים מסויימים גם בריכה, לא הופך אותם ליוקרתיים או נחשקים בעיני אף אחד.

כל זה הוביל את הסטודנטים לגור בעיקר סביב האונ', בעיקר בבנייני שיכון שנועדו לאכלס משפחה עם 3-4 חדרים (בעיקר) וכאלו יש בשפע בשכונות שמסביב לאונ'.

במקומות האלו נוצרה קהילה סטודנטיאלית ענפה עד כדי מצב שיש בניינים רבים שמלבד דירה אחת או שתיים, כל הדירות הן בשכירות וכל השוכרים הם סטודנטים. במקומות כאלו, בקיץ קיימת הרגשה שבניינים מסויימים פשוט נטושים.

לגבי המקומות שדורשים קישור תחבורתי הולם - מלבד המרכז האזרחי והמשולש של סורוקה-אונ'-רכבת צפון (שאליו יש לצרף גם את פארק ההייטק וקרית התקשוב הצמודים) יש עדיין גם את השוק והעיר העתיקה. ויש גם את מתחם הביג, לצד מתחם האורגים, לצד עמק שרה (איזור התעשיה הגדול ביותר בעיר) וקרית יהודית (בקרית יהודית יאוכלסו תוך שנה הסינמה סיטי והיס פלנאט) ועוד לא דיברנו על שכונות שיש צורך משווע לקישור בינהם. שכיום נסיעה ברכב עומדת על 5 דקות ובשני אוטובוסים עומדת על כשעה (לא כולל זמני המתנה).
 

טשאפק 2

New member
בעיר העתיקה דווקא יש ביקוש

בבאר שבע יש בועה סטודנטיאלית מסביב לאונ'.
ראשית אומר, שהעיר העתיקה מקושרת היטב לאוניברסיטה. ויש בה מעט מאד סטודנטים, למרות שהעיריה נותנת מענק של 500 ש"ח בכל חודש לשכר הדירה לסטודנט שבוחר לגור בעיר העתיקה.

כך גם שכונה א' ברחובות שצמודים לשדרות רגר - קישור נפלא לאונ' בן גוריון בתח"צ ועדיין אין שם הרבה סטודנטים של בן גוריון אלא יותר של המכללות הסמוכות.

צריך להבין שהחיים הסטודנטיאליים בבן גוריון הם חיים חברתיים. סיבת ההתרכזות בשכונות ב', ג', ד' היא סיבה קהילתית. הסטודנטים רוצים לגור קרוב אחד לשני, בצמוד למקומות בילוי וצמוד לפעילויות חברתיות כאלו ואחרות, לצד הקירבה הנדרשת לאונ'.

סתם לשם המחשה במתחם בנייני ה8 קומות בוינגייט המכונים גם "מעונות וינגייט" בפי סטודנטים רבים (ולא, אין שם מעונות), יש קבוצת פייסבוק לוינגייט עצמו ויש קבוצות פייסבוק ברמת הבניין!... ובקבוצות האלו אתה יכול לבקש להשאיל מקדחה או עזרה במשהו וכו'. וזה קיים גם בקבוצות של שכונה ב' וכו'. כל מטרתן של הקבוצות האלו הן להעמיק עוד יותר את הקשר הקהילתי שכבר קיים על ידי עזרה האחד לשני, פרסום מידע או בקשת עזרה לצד פרסום על מסיבות דירה, מסיבות קומה, מסיבות חצר ומסיבות בניין שמתקיימות כמעט כל יום במקומות שונים.

צריך להבין, אוניברסיטת בן גוריון מושכת אליה סטודנטים לא רק ובמקרים מסויימים לא בגלל הרמה האקדמאית. אלו חיי החברה שמושכים לכאן סטודנטים רבים. אווירה שנראית לחלקם כאווירת קולג'. וכדי לחיות באווירה הזאת, צריך לגור בריכוזים סטודנטיאליים.

סטודנטים של שנה ראשונה מתלהבים בחלקם מהבניינים החדשים או החדשים יחסית של דירות החדר במגדלים שהוקמו לסטודנטים בלבד ע"י קבוצות רכישה של משקיעים מהמרכז. מה שאותם משקיעים לא מבינים זה שדווקא כאן, מעטים רוצים לגור לבד. כאן הרוב רוצים לגור בדירת 3-4 שותפים. ואז הבניינים נכשלים (בזה אחר זה), כי מעט סטודנטים מוכנים לגור בהם, המשקיעים בלית ברירה פונים לקהלים אחרים ומכניסים מכל הבא ליד, רמת הבניין יורדת פלאים למטה וכך מגדלים כמו מגדלי גילת, השלום 56, מגדלי הקמפוס ועוד - יורדים לטימיון. זבל נזרק מהחלונות או מושאר במעליות ובחדרי המדרגות, גרפיטי על הקירות, ריח של שתן מלווה חלק מהקומות וכל זה בבניינים בני מספר שנים עד 15 שנה. זה לא קיים בכל בניין ובניין ברמה הזאת, אבל זה קיים וזה שיש בבניינים מסויימים גם בריכה, לא הופך אותם ליוקרתיים או נחשקים בעיני אף אחד.

כל זה הוביל את הסטודנטים לגור בעיקר סביב האונ', בעיקר בבנייני שיכון שנועדו לאכלס משפחה עם 3-4 חדרים (בעיקר) וכאלו יש בשפע בשכונות שמסביב לאונ'.

במקומות האלו נוצרה קהילה סטודנטיאלית ענפה עד כדי מצב שיש בניינים רבים שמלבד דירה אחת או שתיים, כל הדירות הן בשכירות וכל השוכרים הם סטודנטים. במקומות כאלו, בקיץ קיימת הרגשה שבניינים מסויימים פשוט נטושים.

לגבי המקומות שדורשים קישור תחבורתי הולם - מלבד המרכז האזרחי והמשולש של סורוקה-אונ'-רכבת צפון (שאליו יש לצרף גם את פארק ההייטק וקרית התקשוב הצמודים) יש עדיין גם את השוק והעיר העתיקה. ויש גם את מתחם הביג, לצד מתחם האורגים, לצד עמק שרה (איזור התעשיה הגדול ביותר בעיר) וקרית יהודית (בקרית יהודית יאוכלסו תוך שנה הסינמה סיטי והיס פלנאט) ועוד לא דיברנו על שכונות שיש צורך משווע לקישור בינהם. שכיום נסיעה ברכב עומדת על 5 דקות ובשני אוטובוסים עומדת על כשעה (לא כולל זמני המתנה).
בעיר העתיקה דווקא יש ביקוש
מצד סטודנטים, בשנים האחרונות, אבל אין היצע.

עקבתי די מקרוב אחרי התפתחות האיזור במשך כמה שנים, ויצא לי להכיר לא מעט סטודנטים שגרו שם. רובם סטודנטים לתארים מתקדמים, ולא מעטים מהם מתניידים ברכב. האיזור נהיה די אופנתי לפני כ-5 שנים ובהחלט התפתחה שם מעין קהילה. (אתה יכול לבדוק את העניינים מקרוב בפסטיבל סמילנסקי השנתי).

עם זאת, סך כמות הסטודנטים משתווה לשניים-שלושה בניינים בויניגייט. זאת בעיקר כיוון שזו שכונה די זעירה, כולה בתי קרקע, שחלק לא קטן ממבניה משמשים לעסקים. כך שהיצע הבנייה למגורים מוגבל ביותר. בית שמתפנה נחטף מייד.
 

olli3

New member
מנהל
אתה צודק בהחלט.

בעיר העתיקה דווקא יש ביקוש
מצד סטודנטים, בשנים האחרונות, אבל אין היצע.

עקבתי די מקרוב אחרי התפתחות האיזור במשך כמה שנים, ויצא לי להכיר לא מעט סטודנטים שגרו שם. רובם סטודנטים לתארים מתקדמים, ולא מעטים מהם מתניידים ברכב. האיזור נהיה די אופנתי לפני כ-5 שנים ובהחלט התפתחה שם מעין קהילה. (אתה יכול לבדוק את העניינים מקרוב בפסטיבל סמילנסקי השנתי).

עם זאת, סך כמות הסטודנטים משתווה לשניים-שלושה בניינים בויניגייט. זאת בעיקר כיוון שזו שכונה די זעירה, כולה בתי קרקע, שחלק לא קטן ממבניה משמשים לעסקים. כך שהיצע הבנייה למגורים מוגבל ביותר. בית שמתפנה נחטף מייד.
אתה צודק בהחלט.
זאת לצד סונדים וארתיראים שגם הם פיתחו קהילה קטנה.

אך עדיין הקהילה הסטודנטיאלית בעיר העתיקה אינה זהה לקהילה שמסביב לאונ'. בעיר העתיקה הרבה פחות מדובר על מגורים של שותפים (למעט איילים), אלא יותר על זוגות וכמו שציינת לומדים לתואר שני וכו'.

מנגד שכונות עם בניינים שדווקא מקושרות לא רע לאונ' בן גוריון כמו שכונה ו' (היחידה, לא חדשה ולא ישנה, ו' יש רק אחת מאז ומתמיד) לא זוכה למספר סטודנטים כה גדול. מי שגר שם, עושה זאת עקב דירות גדולות ומחירים נמוכים יותר. כך גם מי שגר בסביבת הספריה העירונית.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה