תכלית הקיום

[אמיר96]

אני רואה שדוקינס

עלה על מם מאוד מוצלח - כתיבת ספר לשם התעשרות. הרי הוא לא ממציא שום דבר חדש. גם עיניין המם זה להגיד שרעיון שמותאם לשרוד ישרוד וזה שלא לא ישרוד, וזה ממש להגיד את המובן מאליו.

 

[רדיקל חפשי]

מובן מאליו

שהארץ היא כדור שכדור הארץ מקיף את השמש שמחשבות ורגשות מתעצבים במוח שסיגריות מסרטנות שפיתה שמכניסים ליותר מדי זמן במיקרו, יוצאת כמו קרש

 

[sabbine]

לא הכל כלכך מובן

דוקינס לא המציא אלא פיתח את רעיון האבולוציה שגילה דרווין. הרעיון לא מובן מאליו ולא טריוויאלי, עובדה שעדיין רוב האנשים לא מאמינים באבולוציה או לא מבינים אותה ( ראה את הערותיו של t0merest). בנוסף, כל אמת בסיסית היא מובנת מאליה לאחר שמגלים אותה, למשל משפט פרמה הוא בהכרח נכון אבל הוכח רק אחרי מאות שנים ומעט אנשים מבינים את ההוכחה. תאוריה כלכך בסיסית ומקיפה כמו אבולוציה חייבת להתבסס על עקרונות שבהכרח נכונים (מי שמצאים לשרידה ישרוד). זוהי בעיה של כל תאוריה בסיסית שלא נשענת על תאוריות אחרות אלא רק על חוקי הלוגיקה.

 

[tOmerest]

זה בכלל לא משנה.

אני מבין מדבריך שעכשיו כשהבנת הכל בעזרת הספר אתה לא זקוק לנקבה של לדבר איתה אלא לנקבה עם גנים טובים. גנים טובים מה הם? אין לדעת מה יקרה ואיזה שינוי אקלימי יכול לקרות או אני לא יודע מה ולכן אתה לא יכול להעריך איזה שינוי אבולוציוני עדיף. אתה לא יכול לבחור לך נקבה מובחרת כרגע... זהירות שלא תגרום לדורותיך ולגניך להכחד. לסיכומו של עניין, אני לא מתעניין בעיניין הגנים כי אין לי לשם מה. אני לא יכול (נכון לתקופתינו העכשוית ולפי דעתי נכון לעד...) לדעת מה יקרה מחר ולכן המחר לא מעניין אותי ועוד יותר מזה מה שיקרה אחרי שאני מת... זה לא קשור אלי.. מצידי שכולם ימותו שניה אחרי... כולל ילדיי! בתודה, תומר.

 

[tOmerest]

זה בכלל לא משנה.

אני מבין מדבריך שעכשיו כשהבנת הכל בעזרת הספר אתה לא זקוק לנקבה של לדבר איתה אלא לנקבה עם גנים טובים. גנים טובים מה הם? אין לדעת מה יקרה ואיזה שינוי אקלימי יכול לקרות או אני לא יודע מה ולכן אתה לא יכול להעריך איזה שינוי אבולוציוני עדיף. אתה לא יכול לבחור לך נקבה מובחרת כרגע... זהירות שלא תגרום לדורותיך ולגניך להכחד. לסיכומו של עניין, אני לא מתעניין בעיניין הגנים כי אין לי לשם מה. אני לא יכול (נכון לתקופתינו העכשוית ולפי דעתי נכון לעד...) לדעת מה יקרה מחר ולכן המחר לא מעניין אותי ועוד יותר מזה מה שיקרה אחרי שאני מת... זה לא קשור אלי.. מצידי שכולם ימותו שניה אחרי... כולל ילדיי! בתודה, תומר.

 

[dawkins1]

זה כן משנה

גם אני לא יודע מה יקרה מחר, אבל כן מעניין אותי לדעת איך נוצרו החיים ובני האדם ומה מניע אותם. אתה יכול לבחור נקבות כרצונך, אבל כדאי שתדע שהגנים הם אלו המכתיבים את רצונותיך.

 

[סכיזואיד]

מסכים במאת האחוזים- מבריק ומדויק

 

[tOmerest]

הגנים?.. הם כבר מזמן לא בעסק...

בחברה "מפותחת" כמו שלנו לגנים יש תפקיד מצומצם למדי כמו גם לאינסטינקטים החייתיים שבנו... הכל מוכתב לך על ידי אחרים.. אתה מתרגל ומשתנה במשך חייך, אתה לא מזיין אישה יפה ברחוב כי אסור למרות שהגנים אומרים לך לקפוץ עליה בין אם היא רוצה או לא...

 

[dawkins1]

הגנים בעסק

הגנים בעסק חזק מאד, גם ההתנהגות ה"לא חייתית" כביכול שלנו מוכתבת ע"י הגנים. אתה לא קופץ על אישה ברחוב כי זו שיטה גרועה להתרבות. בספרו של דוקינס, בפרק "בחורים נחמדים גומרים ראשונים" הוא מוכיח מתימטית !! שאסטרטגית הנאמנות מוצלחת יותר מבוגדנות. כלומר - מודל המשפחה של בעל ואישה נאמנים משפר את סיכויי הגנים שלהם לדורות הבאים. גם ללא ההוכחה, עצם העובדה שרוב הגברים לא מזיינים נשים יפות ברחוב מראה שהגנים הגורמים לעשות זאת לא נפוצים כלכך.

 

[sabbine]

האם נובע מכך שהמוסר הוא אמפירי

ושבעצם נובע מהסתכלות במה שמצליח גנטית?

 

[dawkins1]

לא בדיוק

המוסר אכן אמפירי, אבל לא נובע מהסתכלות אלא משמש ככלי בידי הגנים להתרבות. למשל, אם לרצוח היה מועיל גנטית, זה מה שכולנו היינו עושים.

 

[Grimsom]

קריטריון להפרכה

כמו שנשאל כשנתקל בכל תאוריה שמתיימרת למדעיות, מה קריטריון ההפרכה של "הגן האנוכי"? האם ישנה התנהגות שתוכל להפריך את הסיבתיות הגנטית, או שמא זו תיאוריה מסבירת כל? שאלה נוספת שכדאי לשאול, זה האם לא ניתן לחשוב על התנהגות הפוכה מזו הקיימת בפועל, שתועיל גם היא מבחינה גנטית? אם לא קיימת אפשרות הפרכה, וגם מציאות שונה לחלוטין ניתנת היתה להסברה באותה דרך - אולי כדאי לשאול האם מדובר בהסבר של ממש (או, לכל הפחות, אין לה כל עדיפות על שדה משמעות אחר - כמו המוסרי, הדתי וכו')?

 

[רדיקל חפשי]

ספר מומלץ

דוגמא מנבכי זכרוני - נקבות של מין צרעות מסוים, נוהגות להטיל ביצים במחילות. הצרעה יכולה לחפור מחילה חדשה ולהטיל בה ביצים או להשתמש במחילה נטושה (לכאורה) של צרעה אחרת. לכל בחירה יתרונות וחסרונות משלה. דוקינס מתאר מחקר שבדק את התנהגות הצרעות. נמצא תואם גבוה בין בחירת הצרעות לבין הכדאיות בבחירת המנהרה שחושבה מתמטית (תורת המשחקים).

 

[Grimsom]

כיצד הדבר מספק קריטריון להפרכה?

 

[רדיקל חפשי]

הטענה

של דוקינס גורסת שהתנהגות היא תוצר של ציווי גנטי. הציווי הגנטי אומר - עשה ואל תעשה כדי להפיץ את הגנים בצורה אופטימלית. חושבה הבחירה הכדאית ביותר - אם צרעה תבחר לחפור מנהרה בחמש מתוך 14 בחירות, ולהשתמש במנהרה אחרת בתשע מתוך 14 בחירות, אז סיכוי ההצלחה בהעמדת דור המשך - מטרת המשחק - הוא הגבוה ביותר בתוך כללי המשחק. בחירת הצרעות הייתה דומה לבחירה המחושבת. משתמע מכך שמטרת המשחק היא אכן העמדת דור המשך, שהפנוטיפ (ביטוי המטען הגנטי) כולל בתוכו גם התנהגות ("בחירה"), שהגנוטיפ מבקש לשכפל את עצמו והצרעות הן שיפחותיו. התנהגות שונה מזו שחושבה הייתה מעידה על גורמי התנהגות שאינם מחוברים לציווי "התרבה" ולכן הקשר בינם לבין מטען גנטי היה נחלש.

 

[sabbine]

השרדות

אם הן לא היו מתנהגות כך- לא היו שורדות. במובן הזה נכון שהצוואר של הג'ירף לא נועד לסייע לה להגיע לעלים הגבוהים-אלא אם הוא לא היה נבנה כך היא לא היתה שורדת. אם בני אדם לא היו בנויים לשרוד לא היו שורדים. אבל האם זה מבטל קיומן של תכליות אחרות? אדם שאת כל חייו הקדיש לפתרון בעיה פילוסופית, מתמטית או כל דבר אחר- התכלית של חייו היתה למצוא פתרון לבעיה הזו. בתור אדם שנולד ושרד - ברור שניתן להגיד שאלמלא היה שייך למין ששאף לשרוד- לא היה שורד. אבל זו התכלית שלו? ההשרדות היא המסגרת שבתוכה כל שאר הדברים מתקיימים- אם לא היינו שורדים לא היינו כאן היום כדי לכתוב בפורום, לחשוב וכו'. לכן היא ב"סקאלה" אחרת משאר הדברים. היא הכרחית לכל דבר אחר. תכלית שתמנע מהגנים לעבור הלאה- לא תעבור הלאה. התנהגות שמסייעת לנוהג לפיה לשרוד- מגדילה את סכוייו לשרוד. זה הגיון שאי אפשר להפריכו. אבל גם אם תכלית אינה מפריעה להעברת הגנים- אפילו מסייעת-האם היא נועדה כדי להעביר גנים הלאה? בתור תכלית היא קיימת- האדם רואה עצמו כחי בשביל משהו. הרי כל רעיון ה-"נוצר בשביל" אינו מתאים לאבולוציה. לכן התכלית הזו לא נוצרה בשביל להעביר את הגנים הלאה אלא- כמו שכתבתי- אם היתה מפריעה להעברת הגנים לא הייתה קיימת.

 

[רדיקל חפשי]

תכלית - למה לא?

אדם צריך תכלית (עוד לא נסגרתי על המשמעות של המושג הזה) כדי לשרוד. אסימוב תיאר את חזון אחרית הימים כגיהנום עלי אדמות (ותוכניתו הערמומית של אשמדאי) - אין רעב, אין בעיות, העולם מתמסמס לאפור וחסר עצמים בולטים, אין מוות ותושבי העולם האומלל הזה אינם מוצאים בעצמם את הרצון ליטול את חייהם. בסרט מטריקס, הועלתה האפשרות שמוחות אנושיים לא יכולים להתקיים בעולם מושלם וחסר בעיות. משמעות היא חיונית לקיומו של אדם, טוען פרנקל, ודי לנו בתכלית דמיונית (טוען אני). יכול אדם לשרוד חיים בלתי אפשריים במחנה השמדה בזכות המטרה שהציב לפניו - לדאוג למשפחתו אחרי שהגיהנום יגיע לקיצו. בני משפחתו נרצחו ומטרתו הפכה דמיונית. עדיין, מטרתו הדמיונית תיפקדה בשבילו כמטרה ממשית. אם יורשה לי להפליג בדמיוני ולטעון, שאדם שמקדיש משאבים מרובים לפתרון בעיה מתמטית או פילוסופית, ירכוש בתהליך כישורים חדשים לפתרון בעיות. הכישורים החדשים, בתורם, יסייעו לאדם לפתור בעיות מתחומים אחרים. יכול אדם למצוא דרך (ויסלח לי tOmerest, על ששאלתי ממנו סגנון התבטאות ללא רשותו) לזיין אישה יפה שהוא רואה ברחוב. סביר שהבנתו של אותו אדם, שהדרך לפתור בעיה מתמטית איננה לקפוץ עליה ברגע הראשון, תיושם גם ברחוב.

 

[Grimsom]

Kingdom Come

באשר לחשיבותה של תכלית, אני נוטה להסכים איתך שבתקופות של קשיים, כאשר יצר המוות עלול לגבור, עשויה תכלית לחזק את יצר החיים. כמו כן, אני נוטה להסכים שלמטרה זו מספיקה תכלית דמיונית - אבל כל עוד האדם עצמו סובר במידה מסויימת שהתכלית אינה דימיונית (גם אם הוא יודע שהיא דימיונית - כלומר, מחזיק בסברה הסותרת את ידיעותיו). אם זאת, תכלית אינה הכרחית לשם חיים. כלומר, ישנם חיים שאינם צריכים לאמצעי התכלית להמשכם (לדעתי, אלו הרוב דווקא), וישנם חיים שמגיעים לסופם דווקא משום שהתכלית הופכת מאמצעי לתכלית בפני עצמה (אדם ההורג עצמו למען "תכלית נעלה"). באשר למובן המושג "תכלית", נראה לי שמשמעותה הבסיסית של המלה עשויה לתת הבנה אודות האופן בו אנו משתמשים בה כאן. תכלית היא סוף, הנקודה בה משהו כלה, מגיע לקיצו. כך גם אמצעי הוא דבר מה הנמצא בין הנקודה שאני נמצא בה עכשיו, לבין הסוף - באמצע. עם זאת, באופן בו אנו משתמשים במלה, תכלית נבדלת מסוף סתם בכך שהיא מצביע על כיוון או התכוונות, מטרה: דברים שואפים לתכליתם, בעוד שסופם עשוי להיות סתמי, מקרי, טרגי. (אדם יכול לראות את מימוש אהבתו כתכלית חייו, אך שחייו יגיעו לקיצם בטרם הספיק לעשות כן). לכן המוות, על אף היותו סוף החיים, אינו נתפש כתכליתם. עם זאת, הישרדותו של דבר מה אחר (אפילו גן אנוכי) עשויה להיתפש כתכלית. עד כמה תהא זו תכלית, הדבר תלוי במילוי הפונקציה של תכלית בחיי בני אדם כפי שתוארה לעיל (כלומר, עד כמה תתפש תכלית זו כראויה, לא סתמית, על מנת שתוכל לשמש הצדקה לחיים) - זה כבר תלוי בבני האדם, ובמידת החשיבות שהם מייחסים לאותו אחר (במקרה שלנו, עד כמה גן הוא דבר מוערך בעיני בני אדם). נראה לי, שללא מימוש פונקציה זו, הופכת טענה אודות היות דבר מה תכלית לריקה מתוכן, שכן היא מאבדת את ההתכוונות הכרוכה בה. כאשר תכלית היא סתמית, היא אינה תכלית עוד, אלא סוף סתם.

 

[רדיקל חפשי]

ביולוגיה ופסיכולוגיה (אה?)

אני סבור שמדובר בשתי תכליות שונות. מטרת הגנים ומטרת האדם לא צריכות (וגם אינן) להתלכד באופן מובן מאליו. לגנים מטרה ברורה - המשך קיומם, ואמצעי ברור - האדם (או כל נשא אחר של גנים). לאדם מערכת מטרות משלו, נגזרת של התודעה שלו שהיא בתורה פועל יוצא של הגנים.

 

[Grimsom]

תכלית אנושית

לא נראה לי שלכך מכוונת התפישה של "הגן האנושי" ממנה התלהב dawkins1. נראה לי שהוא התכוון לכך שהמשך קיומם של הגנים הוא תכלית הקיום האנושי - לא תכלית קיומו של הגן. התפישה מבקשת לזהות בין התודעה האנושית הכוזבת לבין המציאות הביולוגית (כלומר, לתקן את התודעה האנושית - שאנשים לא ישגו לחשוב שיש להם תכלית מלבד הפצת גנים).