תכלית הקיום

[dawkins1]

תכלית הקיום

לאחר שקראתי את הספר המופלא "הגן האנוכי" של דוקינס, השתנו חיי. עכשיו אני מבין שכל סיבת קיומנו היא העברת הגנים הלאה. זו בעצם סיבה ולא תכלית, כי אין פה שום רצון או הנחייה אלא פשוט פעולה לפי חוקי האבולוציה והפיזיקה.

 

[MelodicTruth]

ומה יעשו העקרים? יתאבדו?!

כשעוסקים בשאלת תכלית הקיום, יש לצאת מהנחת יסוד שאם אכן קיימת תכלית כזאת, הרי שהיא סיבת קיומו של כל אדם באשר הוא, ולכן כל אחד יכול ליישם אותה.

 

[dawkins1]

לא חייבים להתאבד

עקרים לא חייבים להתאבד, הם יכולים לעזור לגנים שלהם אצל אנשים אחרים לא עקרים, למשל אחים, קרובים יותר רחוקים או אפילו בני אותו עם. לדוגמה, הדבורים הפועלות הן עקרות, אך יש להן תכלית - להגן על הכוורת והמלכה. התנהגות כזו נקראת זולתנות (אלטרואיזם), והיא נחשבת למועילה לגן.

 

[shabaz]

ספרי יום הדין זה מאוד נחמד.

You must take over france! אז בעצם לכל אחד יש <<או יהיה>> תפקיד- מערכת מחושבת מראש, אולי אפילו מתוכנתת מראש, ליצירת מעיין עולם אוטופי. זה בהחלט נשמע כמו עולם חדש ומופלא.

 

[אמיר96]

סיבה

אפשר להשתמש במלה סיבה בשני אופנים: 1. הסיבה לנפילת האבן היא כוח המשיכה 2. הסיבה ללמוד היא להצליח במבחן. כאן המלה סיבה בעצם מייצגת תכלית. אני די בטוח שלא התכוונת למשמעות הראשונה. מצד שני כתבת שזה לא תכלית. אני דוקא חושב שזו היתה הכוונה שלך. ולמה זה בעצם שינה את חייך?

 

[sabbine]

סלע קיומנו

אתה בעצם אומר שאנחנו כמו האבן שנופלת ממקום גבוה לנמוך-פשוט כי ככה היא מתנהגת לפי חוקי הטבע ובלי שום תכלית. לדעתי, לפחות מרגע שנוצרה התודעה ודברים החלו לקבל משמעות- לבני אדם נהייתה תכלית שהיא יותר מכך. זו המשמעות של המילה "משמעות".מה דעתכם?

 

[Grimsom]

ראיות נסיבתיות

אני לא חושב שאמיר התכוון להגיד שבני אדם הם כמו אבן, הוא פשוט הצביע על ההבחנה בין סיבתיות פועלת לסיבתיות תכליתית - הבחנה שדוקינס התעלם ממנה כשדיבר על שימור הגנים כתכלית קיומנו. משמעות ותכלית הם אכן מלים קרובות - אבל אני לא בטוח כיצד אני תופש את היחס ביניהן. הן על המשמעות של דבר והן על תכליתו אנו למדים על פי הפונקציה שהדבר ממלא בשדות הרלוונטיים לו (את משמעותה של מלה ניתן ללמוד על פי השימוש שעושה בה הדובר במסגרת השפה - וזוהי גם תכליתה). האם מדובר במלים נרדפות? מבחינה מילולית, נראה שלא - משמעות של דבר מצביעה על מה שמשתמע ממנו; תכליתו של דבר מצביעה על סופו - למה הוא יתכלה. אם זאת, נראה לי שאנו משתמשים בשתי המלים להצביע על טבעו של דבר, מה שמייחד אותו ונותן לו את קיומו ככזה. לכן לא נוכל לומר שתכלית החיים היא המוות, על אף שבכך הם מסתיימים לרוב, שכן מוות וחיים הם הפכים גמורים, שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. נראה לי שנוכח האמור, על התכלית והמשמעות להיות פנימיים לדבר ולא חיצוניים לו. כיצד כל זה משליך על הדיון שלנו? ראשית, ההבחנה בין סיבה פועלת לסיבה תכליתית מצביעה על כך שמה שמהווה סיבה לקיומנו אינו בהכרח התכלית שלהם. ייתכן שהסיבה לקיומנו היא הישרדות הגנים (הגנים יצרו אותנו בתהליך הישרדותם), אבל לא נובע מכאן בהכרח שזוהי גם תכלית קיומנו. גם מבלי להכריע במובן המדוייק של "משמעות" ו"תכלית", נראה לי שניתן להשתמש במבחן שהצעתי קודם על מנת לזהותן. עלינו לבחון, אם כן, מהי הפונקציה שממלאים החיים האנושיים בשדות הרלוונטיים להם. בשדה המשמעות הגנטי נראה שהסיבה הפועלת אכן מתלכדת עם הסיבה התכליתית - החיים האנושיים ממלאים פונקציה של הישרדות עבור הגנים. בשדה המשמעות המוסרי, תכלית החיים האנושיים עשויה להיות גרימת טוב, או ערך הטוב כלשעצמו. בשדה המשמעות הדתי תכלית החיים עשוייה להיות להלל את האל, וכו'.

 

[sabbine]

משמעות המשמעות

כשדיברתי על האבן התכוונתי למה שכתב dawkins1 בהודעה שלו. לא הבנתי גם אני למה הוא התכוון- לסיבה או לתכלית. נדמה לי שהוא התכוון שכל המשמעויות שדיברת עליהן- הדתיות המוסריות וכו- נועדו לתכלית אחת והיא שימור הגנים שלנו בדרך הטובה ביותר. או שכל זה קיים כי כך הגנים קבעו וזהו- אנחנו פשוט "מכונות השרידה" הטובות ביותר של הגנים שלנו, אנו קיימים כך, כולל כל המשמעויות האחרות שאולי אנחנו חושבים שיש בתחומי החיים השונים, כי הם כך יצרו אותנו ואין לנו שום תכלית מעבר לזה. לדעתי, שוב,ברגע שיש משמעות לדברים- המשמעות של זה שבני אדם יכולים לנסות להבין את המהות שלהם, להבין מה זה תכלית למשל, מה זה מוסר, לנתח מושגים אלו, להבין את האבולוציה- וכך אולי לתת לחייהם תכלית שהיא מעבר להעברת הגנים הלאה. זה מזכיר לי את הטענה של סרל לגבי השאלה האם מחשבים יוכלו להיות בעלי אינטיליגנציה כמו בני אדם. לדעתו אין זה אפשרי, כי למחשבים יש חשיבה תחבירית צורנית בלבד ואילו לבני אדם יש יכולת להבין סמנטיקה. ויכולת זו לדעתי, היא המפתח לקיומן של תכליות מעבר להיותנו מכונות שרידה.

 

[אמיר96]

סיבה פועלת

לפי הניסוח של דוקינס :"הסיבה לקיומנו היא להעביר את הגנים שלנו" זו לא יכולה להיות סיבה פועלת כי ברור שזה שאנחנו מעבירים את הגנים שלנו לא גורם לנו (לאלו שמעבירים ) להיות קיימים. נכון שאפשר לנסח מחדש ולהגיד שהעברת הגנים היא הסיבה לקיום הדורות הבאים, אבל זו אמת טריויאלית וברור שזה לא מה שדוקינס רצה להגיד וש "שינה את חייו". מצד שני הוא אמר שזו לא התכלית לקיומנו, ואני בטוח שלא לזה הוא התכוון וזה מה שאמרתי לו. למה הוא בכל זאת התכוון? אפשר לשאול אותו אבל יש לי ניחוש לפי הניסוח של הדברים - מה שהוא התכוון שזו אמנם תכלית החיים, אבל בניגוד לתכליות אחרות שאנחנו מכירים זו תכלית שאף אחד לא החליט עליה ככזו אלא מעין "נוצרה מעצמה". האם תתכן תכלית בלי שאף אחד החליט עליה ככזו היא שאלה בפני עצמה. דעתי היא - הגנים שלנו וכל התהליך האבלציוני שיצר אותם הם הסיבה (הסיבה הפועלת) לקיומנו. התהליך האבלוציוני יצר אצלנו רצונות, צרכים ושאיפות מסוימות. הרצונות, הצרכים והשאיפות הללו הן מה שעוזרות לנו ליצור תכלית מסוימת לחיינו. התכלית הזו נעה בדרך כלל בקנה אחד עם צרכי האבולוציה למעבר גנים, אבל לא בהכרח, ואנחנו לא מרגישים את עצם מעבר הגנים בתור התכלית אלא דברים אחרים, שמשרתים את מעבר הגנים הזה.

 

[sabbine]

בקשה להבהרה

כתבת- "...אנחנו לא מרגישים את עצם מעבר הגנים בתור התכלית אלא דברים אחרים שמשרתים את מעבר הגנים הזה" אם כך האם לא ניתן לטעון כי אם הרצונות השאיפות והצרכים משרתים את מעבר הגנים- הרי שמעבר הגנים הוא התכלית האמיתית והבעיה היא בכך שאיננו מרגישים זאת?? אין זה סותר את ההתחלה-"התכלית הזו נעה בדרך כלל בקנה אחד עם צרכי האבולוציה למעבר גנים- אבל לא בהכרח"?

 

[אמיר96]

אפשר לטעון

את מה שאמרת אבל אני לא חושב בדיוק ככה. אני חושב שתכלית קובעים בני אדם, למרות שמבין כל התכליות שמתיימרות להיות כאלו שלא נקבעו על ידי בני אדם, אני מוכן לקבל שזו תכלית שבכל זאת יש בה משהו. אבל בכל זאת - בסופו של דבר האדם הוא זה שקובע שזו התכלית בשבילו. התפיסה שלי של תכלית היא פסיכולוגית. אני יודע שיש הרבה אנשים שמחפשים תכלית שהיא מעבר לעיניין של בחירה שלהם, שיהיה משהו יותר "מוצק", אבל לתפיסתי זה לא קיים. בסופו של דבר כל תכלית היא עיניין של בחירה, וברור שיש אנשים שבוחרים אחרת. מי שמאמין בתכלית גלובלית תמיד יגדיר אותם בתור סוטים או מורדים, אל אני לא מקבל את זה. לגבי הצרכים, רצונות ושאיפות - בכוונה כתבתי את זה ככה שלא יחשבו שאני מדבר רק על מין. אבל אין ספק שמין הוא דבר חשוב בעיניין הזה. לגבי המין אפשר לראות כמה תופעות שלא עולות בקנה אחד עם העברת גנים: תופעת ההומוסקסואליות למשל, ותופעה נוספת אמצעי מניעה. ככה מתאפשר לאנשים למלא את הצורך הזה בלי מעבר גנים. משהו נוסף שחשבתי עליו זה תופעת הנזירות שהיתה מאוד נפוצה בנצרות. אנשים מוותרים על חיי משפחה כדי "להתקרב אל האל".

 

[dawkins1]

סיבה ולא תכלית

התכוונתי לכך שהסיבה היוצרת לקיומנו היא בכך שאנו מעבירים את הגנים הלאה. זוהי סיבה יוצרת מכיוון שגנים שייצרו בני אדם לא מותאמים לסביבה לא יועברן או יועברו פחות הלאה לעומת גנים שייצרו בני אדם המותאמים יותר טוב לסביבה. זוהי ברירה טבעית ברמת הגן ולא ברמת המין. לגבי הומוסקסואליות או אמצעי מניעה : הסבר אחד הוא שאלו חריגות/מוטציות שליליות, במובן שגן שיוצר הומוסקסואליות לא יעבור הלאה (!!! אין פה שום הבעת דעה מוסרית אלא עובדה !!!) לגבי נזירות : דוקינס מתייחס בספריו "הגן האנוכי" ו"השען העוור" לאבולוציה של רעיונות (ממים במקום גנים). ממים מתחרים זה בזה ומופצים דרך דעות ותרבות של אנשים ולא דרך רבייה. כך ניתן להסביר תופעות כמו נזירות. אבל גם כאן פועלת הברירה הטבעית : ממים שיותר מותאמים לסביבה (שהיא מוחות האנשים) ישרדו יותר טוב. אין פה שום תכלית אלא שוב סיבה יוצרת.

 

[אמיר96]

אני מבין

שאתה מתאר את התהליך של האבולוציה. התהליך הזה מוכר לי. מה שאמרתי זה שיש הבדל בין תאור של תהליך מדעי מסוים לבין קביעה של ערכים. ממה שאמרת שהעיניין שינה את חייך הבנתי שבכל זאת אתה מתייחס לזה כקצת יותר מעובדה מדעית פשוטה. הבאתי דוגמאות כדי להראות שאנחנו יכולים לפעול בניגוד למטרה (עם או בלי מרכאות) של הגנים שלנו להעביר את עצמם לדורות הבאים. ככה שזו עובדה מבחינתי שאנשים יכולים לעצב את חייהם בצורה כזו (בין אם בבחירה מודעת כמו נזירות או ב"בחירה" של הלא מודע שלהם כמו בהומוסקסואליות) שלא תעלה בקנה אחד עם מטרות הגנים.

 

[רדיקל חפשי]

הערה

גן או מם של הומוסקסואליות או נזירות, יכחד אם ורק אם (זה המונח הנכון?) ההומוסקסואל\ית או נזיר\ה לא יעמידו צאצאים. כידוע, צאצאים של הומוסקסואלים הם אולד ניוז וסיפורי נזירות שהרו כבר לא מפרנסים בכבוד סופרים ותסריטאים. עוד אחת ברור לכולם שעקרות אינה עוברת בירושה (לפחות עד לפני זמן קצר יחסית), בכל זאת אפשר לגלות פרטים עקרים. אם המטרה של מדפסת היא הדפסת דפים, אלא שהדיו במחסניות שלה אזל, האם מבחינתה אין משמעות לקיומה והיא תפסיק להדפיס? או שאולי, היא תמשיך להפיק דפים ריקים תוך כדי השמעת זמזומי חדווה של קיום מוצדק?

 

[אמיר96]

אני בכלל לא חושב

שהומוסקסואליות או נזירות היא גן או מם(?). לא הבנתי מה רצית להגיד בקשר לעקרות. האנלוגיה שלך למדפסת מדגישה מבחינתי את העיניין שאדם הוא לא מדפסת. למדפסת אין רצון והיא לא יכולה לבחור. התכלית היחידה של המדפסת היא של המשתמש בה ובפני עצמה אין לה תכלית.

 

[ילד ירוק]

האם לאדם יש בחירה חופשית?

יש לו, אך בתחום מאוד מצומצמם. כל הדחפים שלו כל "האנושות" שלו היא בסופו של דבר באה ממניעים אבולוציוניים. כל תכונה אנושית "נעלה" או אסתטית יש לה תפקיד אבולוציוני. האדם אינו התבונה הטהורה, התבונה הטהורה היא כלי בידיו של היצור הפרימיטיבי שבתוכנו כדי להשיג את מטרותיו.

 

[אמיר96]

לא אמרתי בכלל

שהאדם הוא התבונה הטהורה ואין בכלל קשר לתבונה לעיניין הזה. כל הדחפים של האנושות באים ממקורות אבולוציוניים - זה נכון, וגם אמרתי את זה קודם (מאיפה הם יכולים עוד לבוא?). זה עדיין לא אומר שכל אדם אומר לעצמו: מטרתי בחיים היא להעביר את הגנים שלי הלאה, או אפילו - מטרתי בחיים להביא צאצאים. זה נכון שהדחפים (לא ממש אוהב את המלה הזו) בדרך כלל יובילו אותו בכיוון הזה אבל א. לא בהכרח ולפעמים זה לא יקרה וגם נתתי דוגמאות. לפעמים גם הדחפים עוברים שינוי לדחפים אחרים שלהם ולהולדת צאצאים אין ולא כלום. ב.עדיין יש הבדל בין תפיסה מודעת של תכלית החיים כהעברת הגנים לבין תהליך שבו הגנים "דואגים" לכך שזה יקרה אבל אתה לא בהכרח תופס את זה כתכלית חייך, או לפחות לא התכלית היחידה.

 

[dawkins1]

גנים וממים

הומוסקסואליות אינה גן אלא חריגה שלילית שאינה עוברת בתורשה אלא מופיעה לעתים כמוטציה. לעומת זאת נזירות היא מם ומתפשטת דרך מוחות של אנשים ולא ברבייה. עוד דוגמה לממים : יהדות ונצרות, שתיהן דתות מתחרות כאשר הנצרות יותר מותאמת לסביבה (מוחות אנשים) ולכן יותר נפוצה.

 

[אמיר96]

הומוסקאליות היא לא מוטציה!

וגם לא גן. הומוסקסואליות היא היצר המיני הטבעי הרגיל שעבר שינוי קל (תלוי בעיני המתבונן, אבל יש שינויים חריפים הרבה יותר) במושא התשוקה שלו, כתוצאה מהתפתחות האישיות והמיניות בילדות המוקדמת. זו דעתי לפחות.

 

[רדיקל חפשי]

! (הגדרות)

בגנטיקה של דוקינס, גן הוא יחידת הבסיס. הכוונה איננה לגן במובן המקובל יותר (קידוד לחלבון) אלא לכל קבוצת נוקלאוטידים שיש לה את התכונה להופיע מחדש בדור ההמשך - זה יכול להיות קידוד לחלבון אחד או לקומפלקס של חלבונים (או להוראות גנטיות אחרות). פחות או יותר על רגל אחת (רגל שמאל) עם אי דיוקים אפשריים. בממטיקה של דוקינס, מם הוא יחידת הבסיס. (מכאן והלאה - פרשנותי). מם הוא רעיון (או קומפלקס רעיונות) שיש לו את התכונה להופיע מחדש במוחו של אדם אחר (הרעיון העמיד דור המשך). אם הרעיון חסר את אותו מרכיב מסתורי שגורם להפצתו - הוא יכחד. למשל, עלה במוחי רעיון מצוין (הדרך לגלות את המספרים הזוכים בלוטו מבעוד מועד), אלא שהפצתו תהפוך אותו לבלתי יעיל (כולם יזכו בסכום פעוט). בהנחה שאני לא רואה תועלת בהפצתו, הרעיון יכחד. נניח שעלה במוחי רעיון מצוין אחר (משחק הפירמידה) שהפצתו נראית לי כדאית, אני אפיץ אותו (כדי שכל שומע חדש ישלח לי עשרה שקלים + אחוזים) וכמוני גם אלו שהרעיון נקלט בזכרונם. גן עם יכולת השרדות גבוהה הוא גן עם פוטנציאל גבוה להעמדת דורות המשך - הוא נותן לנושא אותו את התכונות להולדת מספר מקסימלי (או אופטימלי) של צאצאים הנושאים את אותו הגן. הוא מפעיל את הנושא אותו להולדת מספר מקסימלי של צאצאים. מם עם יכולת השרדות גבוהה הוא מם עם פוטנציאל גבוה להעמדת דורות המשך - הוא נותן לנושא אותו את התכונות להעביר אותו למספר מקסימלי של מוחות אחרים. הוא מפעיל את הנושא אותו להעבירו למספר מקסימלי של מוחות אחרים. האנלוגיה שלי למדפסת מדגישה מבחינתי את הרעיון שנמצא בתורתו של דוקינס - לאדם אין רצון ואין יכולת בחירה. הוא מכונה עם הוראות הפעלה (גנוטיפ). מכיוון שהרושם הוא שהדברים הם קצת יותר מורכבים, מנסה דוקינס להשלים את התמונה עם רעיון הממטיקה - אשלית הרצון ואשלית יכולת הבחירה הם ממים מצליחים ומשגשגים.