אני בהחלט חושב שכן
אני אציג את זה משתי זויות. הראשונה היא היחס של שני הצדדים לריפוי - לשים תוית 'בחינם' על הטיפול משדר במקום מסויים שבעצם הוא חסר ערך, גם במובן שהמשאבים שהמטפל מכניס לתוכם (אהבה, אנרגיה, זמן) וגם במובן של התמורה שהמטופל מתייחס במקום מסויים אל הטיפול כשווה ערך לתמורה שהוא [לא] נתן בעדו. זה כמו בזוגיות - לא קונים את אהבתו של בן-הזוג בכסף, אבל אם לא מביעים הכרה בערכה של האהבה בצורה כלשהיא (לזכור אירועים משמעותיים, כרטיס ברכה, זר פרחים, וכך הלאה) נוצרת תחושה רעה ומזיקה. ככה גם בטיפול רוחני \ אלטרנטיבי המטופל צריך לתת משהו בתמורה כדי להביע הערכה כלפי מה שהוא קיבל. תוית המחיר לא צריכה להיות בשמיים, אבל היא צריך להיות כתוב עליה ערך סביר ומכובד. השנייה היא העולם שבו אנחנו חיים - מטפל רוחני צריך לשלם עבור אוכל, מקום מגורים, תחבורה, חשמל, סדנאות וספרים, וכך הלאה. המטפל שמחלק את זמנו בין פרנסה בתחום חומרי ובין עיסוק בתחום הרוחני זכאי לחלוטין לבחור לעסוק בתחום הרוחני ולהתפרנס ממנו בכבוד. המטופל, שרוצה לקבל טיפול רוחני \ אלטרנטיבי צריך להבין שאם הוא לא ישלם בכסף (או שווה כסף) כדי שהמטפל יוכל להתפרנס מלטפל באנשים, אז המטפל ייאלץ לבחור בפרנסה אחרת ולא לטפל באנשים שלא מוכנים לשלם לו. לכן אני חושב שבהחלט מותר למטפלים רוחניים \ אלטרנטיביים לגבות תשלום תמורת הטיפולים ולהתפרנס בכבוד מהעיסוק בתחום, בדיוק כמו שרופאים ופסיכולוגים זכאים להתפרנס מהמקצוע שלהם. אבל אני מסכים שצריך להזהר לא לעבור את הגבול בין להתפרנס בכבוד מטיפולים רוחניים ובין למסחר את התחום ולהפוך את הרוחניות והטיפולים האלטרנטיביים לקפיטליזם דורסני שהערך היחיד שלו הוא עשיית כסף, כסף, ועוד כסף תוך ביטול הערכים שנכנסים תחת המטרייה שנקראת רוחניות.