עיתון "הארץ" הוא מהעיתונים היותר
רציניים. אז ככה: לגבי ההשואה עם אוסטרליה. טוב. פה היתה קצת הגזמה וברור שלא כך שירות חייב להיות בארץ. אבל, עדיין, יש משהו מהמחקר של "הארץ". - "מאז החלה הפרטה בשוק התחבורה הציבורית (ב-2000), נראה כי התחרות העלתה במידת מה את תודעת השירות של חברות האוטובוסים". קודם כל, המושג "הפרטה" הוא פחות נכון ויש לאמר "רפורמה". יחד עם זאת, יש משהו במשפט הזה. אין ספק, שהרפורמה באיזורים שונים, גרמה לדחיפה לחברות שהיו עד אז קיימות. - "...לא הגישו הנהגים עזרה פיסית לנכים או קשישים שנראה היה כי הם זקוקים לכך, ואף לא הקפידו לפנות להם את מקומות הישיבה הראשונים". בנחלט, תפקידו של הנהג הוא לדאוג שהמושבים הקדמיים יפונו עבור הקשישים. - ביגוד והופעה. דו קיבלו ציון נמוך ביותר. סביר להניח שזה בגלל שבתלבושת של החברה יש חולצה בלבד. ההשערה היא שאם היו דואגים בחברה גם למכנסים, התוצאות היו משתנות. יכול להיות שחלק מהנהגים לבשו 'מכנסים שלוחיות'. - תגים של שמות. גם אני נוסע הרבה מאוד באוטובוס באגד ובדן. אני שם לב במהלך השנים האחרונות שב"דן" יש הרבה יותר הקפדה על זה וב"אגד" הרבה יותר זורקים. למה חשוב שיהיו תגי שמות? קודם כל, זהו החוק. בנוסף לכך, נהג שהוא ללא תג מרשה לעצמו במקרים רבים לקיים התנהגויות פסולות, שבאות לידי ביטוי בצורת הנהיגה שלו ובהתנהגותו כלפי הנוסעים. נהג עם תג, ברב המקרים חושב פעמים מה לעשות ומה לא. כי אם הוא יעשה כך, יהיה יותר קל להתלונן עליו. אני שם לב שברב המוחלט של המקרים בהם קרו וקורות התנהגויות שלא צריכות להיות (הפרה במכוון על חוקי התנועה, כמו עקיפות מסוכנות, התחצפות וזלזול לנוסעים ועוד) קורים ע"י נהגים ללא תגים. לכן, יש חשיבות לתגים. - "גם האבזור הבסיסי של האוטובוס, הכולל בין היתר לוחות זמנים, מפות קווים ועודף בכמות מספקת, הוא חלק חשוב מן השירות שהחברות אמורות להעניק לנוסעיהן". נכון מאוד. על החברות השונות להשתפר בדברים האלה. לגבי התנהגות נהגים - קשה לקבוע חד משמעית, כי המחקר שנעשה הוא מדגמי. יחד עם זאת, המחקרים האלה חיוניים, כדי להסיק מסקנות שונות. בנוסף למחקר באוטובוס, יש להתייחס לעוד נקודות: שירות מודיעין, אתר אינטרנט לחברה (אם יש ובאיזה רמה), שיטת כירטוס, מחירים ועוד. יש לקוות שכך בעתיד ייעשו המחקרים באיזור גוש דן בפרט ובכל רחבי הארץ בכלל.
