תייעצו לי
אני בצומת דרכים ואני בדילמה נוראית אני כרגע בת 24 בלי שום מסגרת לא עבודה ולא לימודים אה כן וגם לא חברים זה בגלל שאני טיפוס שקשה לי במסגרת אבל עם השנים הבנתי שאין ברירה עכשיו מעבר לזה אני וותרנית חלשה מתייאשת מהר ופחדנית אפילו מהצל של עצמי אני מפחדת ידיד שלי כל הזמן מנסה לדחוף אותי שאני אלך להשלים בגרות (אין לי בכלל) והוא אומר משם כבר תחשבי מה לעשות בהמשך יש לי אפשרות לקבלת מלגה שתממן לי את כל הלימודים אבל אני עדיין לא מתלהבת כי יש לי הפרעות קשב וריכוז וקשה לי מאד עם חומר עיוני אז גם אם אני אלך ללמוד הציונים יהיו מתחת לממוצע ועדיין יש הוצאות על ספרים ונסיעות (שזה יוצא הרבה) ואני גם לא אוכל לחפש עבודה כי זה יהיה בלתי אפשרי מבחינית גם לעבוד - מסגרת אחת זה כבר יותר מדיי.. ידיד שלי כל הזמן קורא לי לוזרית כי הוא אומר שאני בלופ זה שתמיד אני מחפשת עבודה ובלי כיוון הוא מזכיר לי שלא השגתי כלום בחיים עד גיל 24 ולא התמודדתי באף מקום -ובגלל שזה נכון ככה זה כואב ומציק לי אבל יחד עם זה אני לא מאמינה בלימודים פורמליים של תארים ותעודות זה לא מזיק בוודאי למי שמסוגל אבל למי שזה קשה זה לא סוף העולם כי אני מאמינה שהעולם מגוון ויש המון סוגים של אנשים לא לכולם מתאים לימודים עיוניים למרות שאני אוהבת ללמוד רק שאין לי את הכלים ללמידה נכונה ....חשבתי למה לא ללכת ללמוד ישר מה שאני אוהבת שזה התעסקות בנפלאות המוח השיטה של NLP שאפשר ללמוד שלוש שנים ולקבל תעודה בחסות האוניברסיטה ותנאי הקבלה לא דורשים בגרות .....אבל אז ידיד שלי אומר גם אם תלמדי את זה לא יקחו אותך לעבודה תמיד יעדיפו מישהו עם תארים ...יש בזה קצת היגיון אבל יש אנשים עם תארים שאין להם את התכונות של כריזמה ואסרטיביות ואת היכולת לעזור.. ואז הם נשארים עם תעודה ותואר ללא שימוש גם לי אין את התכונות האלה אבל הם-נרכשות אם אני אלחם על הבגרות זה ברור שאני אכשל ברוב ואני גם לא אתקבל ללימודי תואר בגלל ציונים נכשלים אז מה הטעם???? אני יותר נמשכת לתפיסה הרוחנית שמתעסקת בתכלית הקיום של בני אדם ואני שוכחת שאני בעולם חומרי שרק דרך התמודדות מגלים ומחזקים את הרוח שלנו אני פשוט לא יודעת איך להתמודד מה אני עושה????? להשלים בגרות או שזה סתם יתסכל אותי יותר ?????
אני בצומת דרכים ואני בדילמה נוראית אני כרגע בת 24 בלי שום מסגרת לא עבודה ולא לימודים אה כן וגם לא חברים זה בגלל שאני טיפוס שקשה לי במסגרת אבל עם השנים הבנתי שאין ברירה עכשיו מעבר לזה אני וותרנית חלשה מתייאשת מהר ופחדנית אפילו מהצל של עצמי אני מפחדת ידיד שלי כל הזמן מנסה לדחוף אותי שאני אלך להשלים בגרות (אין לי בכלל) והוא אומר משם כבר תחשבי מה לעשות בהמשך יש לי אפשרות לקבלת מלגה שתממן לי את כל הלימודים אבל אני עדיין לא מתלהבת כי יש לי הפרעות קשב וריכוז וקשה לי מאד עם חומר עיוני אז גם אם אני אלך ללמוד הציונים יהיו מתחת לממוצע ועדיין יש הוצאות על ספרים ונסיעות (שזה יוצא הרבה) ואני גם לא אוכל לחפש עבודה כי זה יהיה בלתי אפשרי מבחינית גם לעבוד - מסגרת אחת זה כבר יותר מדיי.. ידיד שלי כל הזמן קורא לי לוזרית כי הוא אומר שאני בלופ זה שתמיד אני מחפשת עבודה ובלי כיוון הוא מזכיר לי שלא השגתי כלום בחיים עד גיל 24 ולא התמודדתי באף מקום -ובגלל שזה נכון ככה זה כואב ומציק לי אבל יחד עם זה אני לא מאמינה בלימודים פורמליים של תארים ותעודות זה לא מזיק בוודאי למי שמסוגל אבל למי שזה קשה זה לא סוף העולם כי אני מאמינה שהעולם מגוון ויש המון סוגים של אנשים לא לכולם מתאים לימודים עיוניים למרות שאני אוהבת ללמוד רק שאין לי את הכלים ללמידה נכונה ....חשבתי למה לא ללכת ללמוד ישר מה שאני אוהבת שזה התעסקות בנפלאות המוח השיטה של NLP שאפשר ללמוד שלוש שנים ולקבל תעודה בחסות האוניברסיטה ותנאי הקבלה לא דורשים בגרות .....אבל אז ידיד שלי אומר גם אם תלמדי את זה לא יקחו אותך לעבודה תמיד יעדיפו מישהו עם תארים ...יש בזה קצת היגיון אבל יש אנשים עם תארים שאין להם את התכונות של כריזמה ואסרטיביות ואת היכולת לעזור.. ואז הם נשארים עם תעודה ותואר ללא שימוש גם לי אין את התכונות האלה אבל הם-נרכשות אם אני אלחם על הבגרות זה ברור שאני אכשל ברוב ואני גם לא אתקבל ללימודי תואר בגלל ציונים נכשלים אז מה הטעם???? אני יותר נמשכת לתפיסה הרוחנית שמתעסקת בתכלית הקיום של בני אדם ואני שוכחת שאני בעולם חומרי שרק דרך התמודדות מגלים ומחזקים את הרוח שלנו אני פשוט לא יודעת איך להתמודד מה אני עושה????? להשלים בגרות או שזה סתם יתסכל אותי יותר ?????