"תיגעי בי"

[אגו ז פקאן]

יודעת מה?תני את דוגמא..יותר עצומה

חחחחחחחחחח ראיתי את הבעת הצחוק שלך..והתגלגלתי מצחוק..

 

[קליל 1]

איך משנים תפישה?

בכדי לשנות תפישה את צריכה סיבות..ושכנוע עצמי שהוא לא טוב עבורך.. ומה אם את לא היית טובה עבורו..והוא פרש? ואת נשארת עם הזכרונות? במצב זה ..זה לא קל..

 

[יערית]

מוח האדם

הוא לכשעצמו עדיין לא מפוענח לגמריי. דיברנו על נושא אחר,זיכרונות טוב שהם קיימים,חיה איתם יום יום,יש שמועילים לי ויש שרק תוקעים אותי בעבר. לא מעסיקה את עצמי בלמה פרשו ?האם לא הייתי טובה מספיק? באהבה יודעת שאסור לעשות השוואות,כל אדם מביא איתו פרי אהבה חדש,גם אם התנוחות והאנחות דומות{בכוונה הקצנתי}.

 

[קליל 1]

זה נשמע קצת קר?או שנדמה לי..

 

[יערית]

רחוק מזה

שנות אור.

 

[הקוסם המקסים]

עכשיו נדע מה לא לומר לך... ../images/Emo6.gif

 

[shemesh22]

המילים שלך...

קוראת אותם וגם לי דוקר קצת באותם המקומות בדיוק.

(איך אומר דובל'ה: אם צובטים אותי אני לא מצתבט?)

 

[ד ו ל ה]

חושבת...

שאולי ההזדקקות שלו היא זו שהרתיעה אותך ולאו דווקא המילים ...

 

[d a n i e l s 5]

אולי, מעניין......

 

[ב ה י ר]

../images/Emo13.gif

 

[ערסlight]

התניה

המח שלנו יוצר הקשרים להקלת התפקוד. מין מנגנון אוטומטי שמשחזר פעולות חוזרות על עצמן. התניה יכולה להיות למשל להסתכל על מחיר לפני שאנחנו מחליטים אם אנחנו רוצים לקנות, או נהיגה [עצירה באדום או החלפת הילוך] או צחצוח שיניים בבוקר. לא חייבת להיות סיבה ישירה לפעולת ההתניה [זוכרים את פבלוב?]. צריך רק משהו שאנחנו בוחרים לעשות לו קישור ממשהו שהבננו בזמנו והרגל. טיפול בהתניה מתחיל במודעות ואפשר לשנות אותו ע"י גמילה, כח רצון ו\או חוויה מתקנת. מקווה שנגעתי לך...

 

[ב ה י ר]

כרגיל, תגובה מעניינת..

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

את יודעת איך מטפלים בטייסים?

מחזירים אותם לטיסה כמה שיותר מהר.. ועושים את זה כדי להחזיר להם את הביטחון,וכאילו למחוק את הקשר בין התאונה או החויה שעברו , לבין החשש לבצע את אותה פעולה שגרמה לתאונה... דהיינו שיוכלו לעשות שוב את אותם פעולות ללא שום חשש... ומה אני רוצה להגיד לך.. שאם יש לך בן זוג קבוע, ואת כל כך רוצה לשמוע את המפשט שציינת או משפט אחר, אני הייתי אומר לו גן להגיד לך אותו , די הרבה פעמים, וכמובן בו בעת לקשור אותו עם חוייה חיובית שתיצרב בתודעה שלך..

 

[נקיטה...]

דקירה בבטן.

עם הקפה...אחרי הרבה זמן...אולי יותר מידי התיישבתי כאן הבוקר. ואת..."נגעת בי" בכתיבתך. לא בטוחה שניתן להפריד לא ממש יודעת והרי...אנחנו נשים...ואנחנו אמהות וקו ההפרדה בין שניהם הוא...כמעט ולא קיים והדקירה בבטן לבטח תחלוף(או שמא כבר חלפה) בלב ובנשמה...צריך לטפל - הזמן יעשה את שלו... ואולי ההבנה...שהחלקים שלו הם שלו ושלך הם שלך מבלי לכעוס ולהאשים - אולי אז...תבוא המנוחה לנשמה, אולי. גם אצלי לא פעם צובט שם במעמקי הלב והנשמה...למרות שעברו עבר מאות שנים אבל הצביטה היא כבר...שונה...פחות כואבת... ואולי זו רק הצלקת שמגרת ככה...לפעמים.

 

[גלי10]

פתאום ../images/Emo62.gif

נזכרתי באיזה ריח. לא קשור ל X אבל ריח מסויים שכל פעם שיוצא לי להיות באותו מקום עם אותו הריח (שלא משתנה כבר קרוב ל 25 שנה בערך) , עדיין חולף בי איזה רעד. לשניה , חצי שניה ועובר. גלי , יש גם התניות טובות , נסי לזכור דפקא אותן