אני אוהבת גלידה...
טוב, אז האמת שיש לי סיפור קצת הזוי, דווקא קרה ממש לא מזמן... יום אחד, בזמן שאני בקניון עם חברה, מתקשר אליי מישהו ממספר חסום. אני עונה,והוא מתחיל לספר לי ששמו קובי, ושהוא ראה אותי במכללה ומצאתי חן בעיניו ושהוא השיג את המספר שלי. ניסיתי לברר ממנו איך בדיוק הוא השיג את המספר שלי וממי, והוא פשוט לא היה מוכן לספר לי. ניסיתי ללחוץ עוד קצת, והוא הצליח להתחמק מזה והתחיל לדבר על כל מיני דברים אחרים ולספר על עצמו. אמרתי לו שאני עסוקה ולא ממש יכולה לדבר, והוא לא התייאש, ניסה להמשיך את השיחה ורצה כבר לקבוע להיפגש איתי למחרת. כמובן שלא הסכמתי למרות שהוא ניסה ללחוץ עליי, ואמרתי לו שפשוט יתקשר אליי מחר וכבר נראה. למחרת הוא באמת התקשר, שוב לא יכולתי לדבר ואמרתי לו שיתקשר אליי בערב כשאני אהיה בנסיעה. הוא באמת התקשר בערב, אבל הפעם החלטתי שאני לא מוותרת לו ושאם הוא לא יגיד לי איך הוא השיג את המספר שלי אני לא ממשיכה לדבר איתו. בקיצור, הכרחתי אותו ממש בכוח לומר לי איך הוא השיג את המספר. הוא ממש לא רצה לומר לי איך הוא השיג את המספר ואמר שאם הוא יגיד לי אז אני לא ארצה להמשיך לדבר איתו. הרגעתי אותו ואמרתי לו שממש לא מפריע לי שמישהו נתן לו את המספר ולא מפריע לי שהוא ביקש את המספר ממישהו, אני פשוט רוצה לדעת איך הוא השיג אותו. הוא ניסה בהתחלה להגיד לי שמי שנתן לו את המספר זה אנשים שאוהבים אותי ושאין לי מה לדאוג ומה זה משנה מי בדיוק נתן.. לא הייתי מוכנה לוותר בכזו קלות, ולאחר הרבה תחנונים מצידי, והשבעה מצידי שאני לא אומר לבנאדם שנתן לו את המספר שאני יודעת על זה, הוא הסכים לומר לי. הוא אמר שם של מישהו שלומד איתי ושאני מכירה, וממש התחנן שאני לא אגיד לו כלום כי הוא ממש לא רצה לתת לו את המספר ולכאורה ההוא ממש הוציא את זה ממנו בכוח. אמרתי לו שאין בעיה, אני לא אגיד כלום. המשכנו לדבר עוד קצת, וכרגיל הוא כבר רצה לקבוע איתי פגישה למחרת, ואני אמרתי שאני לא יודעת ושנראה כבר והוא אמר שיתקשר אחר כך. מכיוון שהבחור היה נשמע לי קצת מפוקפק והיה בו משהו שאמר לי לא לבטוח בו, החלטתי כן להתקשר לאותו בחור שלכאורה נתן לו את המספר שלי, פשוט כדיי לברר עליו פרטים ולשמוע ממנו מי הוא ומה הוא בכלל. התקשרתי לאותו ידיד מהלימודים. אמרתי לו שהתקשר אליי עכשיו מישהו בשם קובי, שראה אותי במכללה ורצה להתחיל איתי, ושהוא קיבל את המספר שלו ממנו. אמרתי לו שאני יודעת שהוא לא רצה לתת לו את המספר וזה בסדר מצידי שהוא נתן לו ושהוא לא צריך לדאוג לגביי זה, אני פשוט רוצה לדעת מי זה הבחור הזה. הידיד שלי מהלימודים היה המום. הוא שאל אותי אם אני רצינית עכשיו או אם אני צוחקת איתו. לא היה לו שום מושג על מי אני מדברת! הוא אמר שהוא לא מכיר אף אחד בשם קובי ושבטח ובטח, שאם היה מישהו שהיה רוצה את הטלפון שלי אז הוא קודם כל היה שואל אותי אם אפשר בכלל לתת לו את זה... הייתי קצת המומה ובהתחלה חשבתי שאולי הידיד מהלימודים עובד עליי, אבל מהר מאוד הבנתי שלא. באמת לא היה לו שמץ מושג על מי ועל מה אני מדברת. שאלתי אותו איך זה יכול להיות שהבחור ההוא מכיר אותו וידע לתת פרטים עליו, והוא אמר שהרבה אנשים במכללה מכירים אותו ושזה דווקא הגיוני שאולי גם הוא במקרה מכיר אותו איכשהו, אבל שהוא ממש לא מכיר את הבחור הזה. המשכנו עוד קצת לדבר, שנינו המומים מהמקרה ההזוי והמוזר הזה, ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה אולי את הטלפון של אותו בחור, והוא אמר שכן, שהוא רוצה לדעת מי הוא ולמה הוא עירב אותו בכלל בסיפור המוזר הזה. קיצור, נתתי לו את המספר שלו. הוא התקשר אליו, ואחרי כמה זמן התקשרתי אליו כדיי לדעת מה היה. הוא אמר לי שהבחור התנצל בפניו על זה שהוא עירב אותו בכל הסיפור הזה, ומעבר לזה לא כל כך אמר הרבה. שאלתי אותו אם הוא אמר איך הוא השיג את המספר שלי, אבל הוא לא אמר על זה כלום. בקיצור, המשכנו עוד קצת לדבר, המומים ממה שעכשיו קרה. בסופו של דבר הבחור המוזר לא חזר אליי, כנראה שהבין בעצמו שאין לו טעם להמשיך להציק לי, עכשיו כשאני יודעת שהוא שיקר. עד עכשיו אין לי מושג מה בדיוק קרה שם, מי הבחור המוזר הזה, ואיך הוא באמת השיג את המספר שלי...
חשבתם שהמרצה מנסה להתחיל אתכם
לתקנון התחרות
