יש לי תחושה שזה אכן מה שיהיה
למזלי, ואני מקווה שאיני נאיבי, התחושה שלי שהפרידה אינה נובעת מכעס עצום אלה מתובנה שלא יכולים לחיות ביחד בשל מגוון סיבות. אך בדבר אחד אנו מלוכדים - הילדים...כנראה שנגור בישובים סמוכים מאוד (אותה מועצה אזורית - אותה חברה, ביה"ס, חוגים וכד') והילדים יגורו במשותף - זה נוח לי, זה נוח לה וזה יגרום לדעתנו למינימום כאב מבחינת הפרידה של הילדים, הקשורים לשנינו מאוד. לגבי מגורים, זה נושא לא פתור עדיין. יש מגמה שהיא מעדיפה כסף ולהתחיל מחדש ואני מעדיף להשאר לגור בבית הנוכחי - יתכן שאקנה ממנה את חלקה בבית ובכך יסגר העסק. מה שברור לי זה שפתרון שכזה יתן לילדים תחושה של נשארים בבית, כשיגיעו אלי, ואת תחושת הבית של אמא כשיהיו בבית אמם-וזאת תחושה שללא ספק תתפתח אצלם עם השנים (כמו בכל מערכת יחסים אמא-ילדים). אגב, ממה ששמעתי מעטים הם הגרושים המגיעים לאן שאת הגעת - תלתלים123, ואכן דרושות כמויות אנרגיה עצומות לפני שיחות סיכום שכאלה. אוגר היום את האנרגיה הזאת, כי יודע שבימים הקרובים נערוך שיחות שכאלה.
אבל, אתה אל תהיה דואייג, פרחים תקבל ובינתיים, ברוך הבא, איש
