תפוחים לתפוחים
בבוסטון העיר יש 695 אלף איש. במטרו יש 4.628 מליון איש.
בקליבלנד יש 396 אלף איש, במטרו יש 2.057 מיליון איש
ברוצ'סטר יש 210 אלף איש, במטרו יש 1.082 איש.
 
אם מסתכלים על (List of cities by GDP (Official est Nominal GDP:
בוסטון במקום ה-17 בעולם עם 438 מילארד דולר, קליבלנד במקום ה-73 עם 138 מליארד, רוצ'סטר במקום הבערך 160 בעולם עם 55 מילארד דולר(13 מקומות מעל ירושלים)
כלומר מדובר על עיר שבערך חצי מקליבלנד ושליש/רבע מבוסטון. אז זה יהיה טיפשי מצידי להשוות בין הערים ולרצות להגיע לאותה רמה כמו ערים פי 2-3 יותר גדולים.
בוסטון היא עיר נמל, על החוף המזרחי. רוצ'סטר היא באמצע שומקום עם נמל תעופה עם טיסות מקומיות בלבד.
אז ברור שאם רוצים להקים חברת סטרט אפ, רוצ'סטר תהיה אי שם במקום נידח ברשימה אם בכלל.
מידי פעם אני עושה דיונים עם אנשים מהקהילה על איך אפשר להביא אנשים לרוצ'סטר. כי הקהילה היהודית אמנם מכובדת, אבל לא גדולה במיוחד. אבל אנשים באים למקום שיש מקומות עבודה, ומקומות עבודה יבחרו להקים סניף חדש במקום שיש אנשים. אז כשיש אופציות כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו ובוסטון, למה שמישהו יבחר להקים משהו ברוצ'סטר?
 
החברות שיש פה הן לרוב חברות שהתחילו על ידי אנשים שגדלו פה ופיתחו חברה. דוגמא לחברה שעדיין פעילה היא פייצ'קס שהוקם על ידי טום גולסינו. בערך שליש מהעובדים עובדים מרוצ'סטר. זירוקס עדיין ענקיים, אבל כמו שאמרת, רגל זקנה.
יש פה ושם חברות שהקימו סניפים באזור (כמו האריס). אבל לא מספיק לעשות מהפיכה. אז בנתיים האזור מסתמך על חינוך (U OF R, RIT), ורפואה (U OF R, Rochester Regional Health, )
 
מה העתיד יביא? אי אפשר לדעת. היה נסיון לנסות למשוך את אמזון להקים את HQ3 בין רוצ'סטר לבאפלו. זה היה יכול להיות נחמד.
אם יהיה מזל, אחד החברות הקטנות פה תתפתח לחברה רצינית יותר ותמשוך עובדים. אולי חברה כלשהי תרצה להקים סניף חדש ומשום מה הם יבחרו ברוצ'סטר. אחרי הכל, יש פה המון עובדים איכותיים במגוון תחומים.
האם אפשר למשוך ישראלים לרוצ'סטר? בספק. אמנם יש פה כמה ישראלים שאיכשהו נחתו פה. אבל זה עיר משעממת וקרה מידי לישראלים. זה כמו לנסות לשכנע חברות לעבור לבאר שבע במקום תל אביב.
 
אמנם מה שאני כותב נשמע עגום ומשעמם, אבל זה אחד הסיבות שאני אוהב את רוצ'סטר כמקום מגורים וכמקום השקעה.
משקיע רוצה דיירים איכותיים. דיירים כאלה לרוב משלמים שכר דירה בלי בעיה ולא הורסים את הדירה. אם תרצה לקנות בבוסטון מקום שימשוך תלמידי הארוורד או MIT או אנשים שעובדים באותם 200 חברות סטרטאפים ישראליים, תצטרך להשקיע פי כמה וכמה ממני. כנ"ל בניו יורק או כל עיר גדולה ומרכזית אחרת.
כלומר רף הכניסה שלך להכנס להשקעות איכותיות הרבה יותר גבוה משלי. אמנם ההכנסה יותר גבוהה, אבל ההוצאות בהתאם.
כל עוד אוניברסיטת רוצ'סטר קיימת ומושכת אקדמאים מכל העולם, הרי שלי יש מספיק דיירים שירצו לגור במקומות הכי טובים. אם עוד כמה שנים האוניברסיטה תתחיל לגמגם, אולי אפשר לחשוב על שינוי. אבל בשבילי זה עוגן מספיק לשנים הקרובות לדיירים איכותיים.
העסק העיקרי שלי גם מאוד נהנה מהיתרונות של גודל של רוצ'סטר. העסק השני שלי כרגע יושב על מחסן של 5,000 רגל מרובע. אם יגמר לי המקום, אני יכול להשיג מחסן גדול יותר בגרושים. במקרה הכי גרוע, אני יוכל לצאת מהעיר, נסיעה של 20 דקות ואני יכול לרכוש שטח של כמה עשרות דונמים טובים ולהקים שם בניין גדול יותר.
 
אז לא. רוצ'טסר לא תהפוך למעצמה כלכלית כמו בוסטון. ראשת העיר לא ממש תקים רעיונות שיהפכו את רוצ'סטר למרכז הייטק. לי טוב בנתיים עם הגודל הזה. אני יודע להעריך את הדברים הפשוטים בחיים ושמח שברחתי ממקום כמו ניו יורק.
תפוחים לתפוחיםציטוט מפורסם מהספר "Through the Looking-Glass" של לואיס קרול
"Well, in our country," said Alice, still panting a little, "you'd generally get to somewhere else—if you run very fast for a long time, as we've been doing."
"A slow sort of country!" said the Queen. "Now, here, you see, it takes all the running you can do, to keep in the same place. If you want to get somewhere else, you must run at least twice as fast as that!"
מה שקרה ב RUST BELT - הבריחה של התעשיות הכבדות שהיוו את הבסיס הכלכלי של האזור - קרה גם במסצ'יוסטס.
חלק גדול מהכלכלה של מסצ'יוסטס היה מבוסס על תעשיות הטקסטיל, מוצרי העור, ייצור פלדה ומוצרי מתכת, בתי דפוס, תעשייה מכנית (מנועי מטוסים, מפעלי רכב...) - וכל התעשית הללו עזבו את האזור ועברו למקומות שבהם יד העבודה זולה יותר.
בשנת 1975 מסצ'יוסטס הייתה במשבר כלכלי קיומי. האבטלה עלתה למספרים של יותר מ 12%. אוכלוסיית האזור התכווצה.
אם הממשלה המקומית במסצ'יוסטס הייתה פועלת בצורה אחרת, מטרו בוסטון היום יכלה להראות בדיוק כמו שמטרו קליבלנד או מטרו רוצ'סטר נראות היום.
המוסדות האקדמאים ובתי החולים שיש כאן היו הופכים ל"תעשייה העיקרית".
כל מי שמנסה למכור לך את קליבלנד יציין שבית החולים "קליבלנד קליניק" הוא מספר 4 בכל ארה"ב ב HONOR ROLL של ה US NEWS AND WORLD REPORT.
בוסטון יכלה להיות באותו מצב - ו"להשוויץ" שיש לה את מספר 2 ברשימה (MGH) ואת מספר 13 ברשימה (BWH).
העניין הוא שלקליבלנד אין בעצם שום דבר חוץ מבית החולים הזה "להשוויץ בו".
אתה יודע שלא חסרים כאן מוסדות אקדמאים - MIT והארוורד תמיד נמצאים ב"עשירייה הפותחת" של האוניברסיטאות בארה"ב, ולפחות עוד 10 אוניברסיטאות כאן נמצאות ב TOP 100 - בוסטון קולג', בוסטון יוניברסיטי, נורת'איסטרן, טאפט, WPI, הולי קרוס... והרשימה עוד ארוכה.
בשנת 1975 - זה בערך כל מה שהיה לבוסטון TO SHOW FOR ITSELF. היתר היה די מדכדך.
אבל בסוף שנות ה 70 ובתחילת שנות ה 80 קרה במטרו בוסטון משהו שבדיעבד, שנים אחרי זה, קיבל את השם ''Massachusetts miracle". הכלכלה המקומית "המציאה את עצמה מחדש" - והפכה למעצמת HIGH TECH. ובאמצע שנות ה 90 - היא הוסיפה לעצמה עוד תחום, והפכה למעצמת BIOTECH.
מי אחראי ל"נס" הזה? ברור שלהצלחה יש אבות רבים, והמון אנשים ניסו לקחת את הקרדיט על העניין.
וכמובן שתמיד יהיו אלו שיגידו "לא, הקרדיט הזה לא מגיע לאנשים האלו".
אבל אם תקרא את המאמר הבא משנת 1988 [URL]https://www.chicagotribune.com/news/ct-xpm-1988-05-23-8801010472-story.html[/URL], תראה שגם אלו שעינם צרה בנתינת קרדיט לא יכולים להכחיש שהשילטון המקומי עשה הרבה כדי לגרום לכך שהתעשייה החדשה הזו תקום ותתפרש לכל רוחב האזור.
נאף - כלכלה מקומית חייבת לעמוד על כמה שיותר רגליים. כך שאם משהו רע קורה לרגל אחת (או שתיים, או שלוש...) - היא עדיין תוכל להתאושש מזה ולהמשיך להתפתח.
וההיסטוריה מלמדת אותנו שבדיוק כמו אצל אנשים - גם אצל הכלכלה ה"רגליים" הללו מזדקנות, מתחילות לסבול מתופעות זיקנה כמו חסימות בדרכי הדם והתנפחות, ובסופו של דבר בוגדות בגוף שסומך עליהן והופכות אותו למוגבל ונכה.
אז כמו בציטוט ששמתי בתחילת ההודעה הארוכה הזו - אפילו כדי "לעמוד במקום", הממשלה המקומית צריכה כל הזמן לרוץ הכי מהר שהיא יכולה בכדי לגדל רגליים חדשות וצעירות לכלכלה המקומית. כי אם לא עושים את זה - מחר מישהו ימציא טלפון סלולארי עם מצלמה דיגיטאלית BUILT IN וירסק לחלוטין את תעשיית הפילם למצלמות שהיא אחת משתי הרגליים שעליה עומדת העיר שלך.
ולכן - רק כדגמא אחת - גם המושל הקודם וגם המושל החדש של מדינת מסצ'יוסטס יצאו עם משלחות מסחר לישראל - כדי "לגנוב" מישראל סטארטאפים מבטיחים ולשכנע אותם לעבור לבוסטון. וזה די עבד - כי יש כיום כ 200 סטארטאפים שנולדו בישראל אבל גדלים בבוסטון, וחלק מהם גדלו והצליחו יפה בשנים האחרונות.
אחד הביטויים החביבים שלמדתי במהלך נסיעותי במיד-ווסט הוא:
Busier than a one-legged person in a butt-kicking contest.
זה המצב של עיר כמו רוצ'סטר כיום.
כי למעט תחום אחד ספציפי - אלקטרואופטיקה וסיבים אופטיים - שבו רוצ'סטר נחשבת ל CENTER OF EXCELLANCE (יחד עם אוטאווה בקנדה שנמצאת כמה שעות נסיעה מכם) - לרוצ'סטר יש בעיה רצינית למשוך "כוכבים" לבוא אליכם.
כי ה"כוכבים" - אותם היפסטרים שעליהם דיברתי - רוצים לחיות ולעבוד במקום שנראה כמו מה שראית בסירטון, מוקפים באנשים כמוהם.
והם רוצים עיר שיש בה שדה תעופה בינלאומי וגדול שממנו הם יוכלו להגיע בקלות לכל רחבי השוק המקומי והגלובלי...
בבוסטון העיר יש 695 אלף איש. במטרו יש 4.628 מליון איש.
בקליבלנד יש 396 אלף איש, במטרו יש 2.057 מיליון איש
ברוצ'סטר יש 210 אלף איש, במטרו יש 1.082 איש.
 
אם מסתכלים על (List of cities by GDP (Official est Nominal GDP:
בוסטון במקום ה-17 בעולם עם 438 מילארד דולר, קליבלנד במקום ה-73 עם 138 מליארד, רוצ'סטר במקום הבערך 160 בעולם עם 55 מילארד דולר(13 מקומות מעל ירושלים)
כלומר מדובר על עיר שבערך חצי מקליבלנד ושליש/רבע מבוסטון. אז זה יהיה טיפשי מצידי להשוות בין הערים ולרצות להגיע לאותה רמה כמו ערים פי 2-3 יותר גדולים.
בוסטון היא עיר נמל, על החוף המזרחי. רוצ'סטר היא באמצע שומקום עם נמל תעופה עם טיסות מקומיות בלבד.
אז ברור שאם רוצים להקים חברת סטרט אפ, רוצ'סטר תהיה אי שם במקום נידח ברשימה אם בכלל.
מידי פעם אני עושה דיונים עם אנשים מהקהילה על איך אפשר להביא אנשים לרוצ'סטר. כי הקהילה היהודית אמנם מכובדת, אבל לא גדולה במיוחד. אבל אנשים באים למקום שיש מקומות עבודה, ומקומות עבודה יבחרו להקים סניף חדש במקום שיש אנשים. אז כשיש אופציות כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו ובוסטון, למה שמישהו יבחר להקים משהו ברוצ'סטר?
 
החברות שיש פה הן לרוב חברות שהתחילו על ידי אנשים שגדלו פה ופיתחו חברה. דוגמא לחברה שעדיין פעילה היא פייצ'קס שהוקם על ידי טום גולסינו. בערך שליש מהעובדים עובדים מרוצ'סטר. זירוקס עדיין ענקיים, אבל כמו שאמרת, רגל זקנה.
יש פה ושם חברות שהקימו סניפים באזור (כמו האריס). אבל לא מספיק לעשות מהפיכה. אז בנתיים האזור מסתמך על חינוך (U OF R, RIT), ורפואה (U OF R, Rochester Regional Health, )
 
מה העתיד יביא? אי אפשר לדעת. היה נסיון לנסות למשוך את אמזון להקים את HQ3 בין רוצ'סטר לבאפלו. זה היה יכול להיות נחמד.
אם יהיה מזל, אחד החברות הקטנות פה תתפתח לחברה רצינית יותר ותמשוך עובדים. אולי חברה כלשהי תרצה להקים סניף חדש ומשום מה הם יבחרו ברוצ'סטר. אחרי הכל, יש פה המון עובדים איכותיים במגוון תחומים.
האם אפשר למשוך ישראלים לרוצ'סטר? בספק. אמנם יש פה כמה ישראלים שאיכשהו נחתו פה. אבל זה עיר משעממת וקרה מידי לישראלים. זה כמו לנסות לשכנע חברות לעבור לבאר שבע במקום תל אביב.
 
אמנם מה שאני כותב נשמע עגום ומשעמם, אבל זה אחד הסיבות שאני אוהב את רוצ'סטר כמקום מגורים וכמקום השקעה.
משקיע רוצה דיירים איכותיים. דיירים כאלה לרוב משלמים שכר דירה בלי בעיה ולא הורסים את הדירה. אם תרצה לקנות בבוסטון מקום שימשוך תלמידי הארוורד או MIT או אנשים שעובדים באותם 200 חברות סטרטאפים ישראליים, תצטרך להשקיע פי כמה וכמה ממני. כנ"ל בניו יורק או כל עיר גדולה ומרכזית אחרת.
כלומר רף הכניסה שלך להכנס להשקעות איכותיות הרבה יותר גבוה משלי. אמנם ההכנסה יותר גבוהה, אבל ההוצאות בהתאם.
כל עוד אוניברסיטת רוצ'סטר קיימת ומושכת אקדמאים מכל העולם, הרי שלי יש מספיק דיירים שירצו לגור במקומות הכי טובים. אם עוד כמה שנים האוניברסיטה תתחיל לגמגם, אולי אפשר לחשוב על שינוי. אבל בשבילי זה עוגן מספיק לשנים הקרובות לדיירים איכותיים.
העסק העיקרי שלי גם מאוד נהנה מהיתרונות של גודל של רוצ'סטר. העסק השני שלי כרגע יושב על מחסן של 5,000 רגל מרובע. אם יגמר לי המקום, אני יכול להשיג מחסן גדול יותר בגרושים. במקרה הכי גרוע, אני יוכל לצאת מהעיר, נסיעה של 20 דקות ואני יכול לרכוש שטח של כמה עשרות דונמים טובים ולהקים שם בניין גדול יותר.
 
אז לא. רוצ'טסר לא תהפוך למעצמה כלכלית כמו בוסטון. ראשת העיר לא ממש תקים רעיונות שיהפכו את רוצ'סטר למרכז הייטק. לי טוב בנתיים עם הגודל הזה. אני יודע להעריך את הדברים הפשוטים בחיים ושמח שברחתי ממקום כמו ניו יורק.