טומי, שלום.
שמי אלעד אברון, בן 18 מחיפה, ואני ואימי שנינו חברי מפלגת "שינוי" ומעריצים שלך באופן אישי כפולטיקאי, ובעיקר כעיתונאי. נכחתי בכנס "שינוי" שנערך בחיפה לפני כשבועיים, ולמרות שאני מבין עד כמה הנושא דוחק וחשוב, התאכזבתי לשמוע כי הדיונים היו בעיקר בנושא המצב הבטחוני. הייתי רוצה לדעת יותר על מה שינוי מתכוונת לעשות על מנת להגביר את כוחה בבחירות הבאות. לדעתי הבעיה העיקרית שלנו היא הסברה , כמה אירוני. חצי מהעם חושב שאנחנו חבורה של שמאלנים חסרי אלוהים שרק רוצים לגרש את הדתיים מעצם הקיום הזה, והחצי השני חושב שאנחנו חבורה של שונאי-כל אלימים שרק רוצים להפטר מהערבים, מהדתיים, מההומואים, וממה לא. עכשיו אני, אתה, וכל תומכי שינוי יודעים שזה לא כך ולא כך, אבל אף אחד לא טרח להסביר את זה לכל שאר האומה. אני זוכר שבתקופת הבחירות הקודמות התנדבתי בסניף חיפה, ובעומדי בדוכן שהקמנו ליד אחת הקלפיות ביום הבחירות (בבית ספר "אהוד" בחיפה, לשם הגעת גם אתה), ניגשו אלי אנשים רבים בטענה ש- "הייתי מצביע לשינוי, אבל אני לדעתי הם קיצוניים מדי בשנאתם לחרדים" או דברים כאלה. הייתי צריך בכל פעם מחדש להשתמש במשפט "אנחנו לא שונאים חרדים, אנחנו שונאים את הכפיה החרדית", ולנסות להבהיר להם כי כל מה שאנחנו רוצים זה "חיה ותן לחיות", וברוב המקרים (אם כי לא בכולם) נכשלתי בנסיונות ההסברה שלי, משום שדעתם כי "שינוי שונאת חרדים" היתה מקובעת מדי. במיוחד קיבלתי ביקורת מחברי מרץ, שאמרו שהם "מזדהים עם המטרה, לא עם האמצעים", ובמילים אחרות אמרו לי כי הם גם נגד הכפיה, אבל הם נגד השנאה של החרדים. לכן, לדעתי, על שינוי להשקיע את מירב מאמציה בהסברת האידיאולוגיה שעומדת מאחורי שינוי, שמירה על העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה: הזכות לחופש, והזכות לשוויון. תודה רבה, וישר כח, -אלעד אברון