צריך לעשות שינוי מחשבתי כדי לתפוס את המהות של
תורת היחסות: חיבור המהירויות של הפיזיקה הקלאסית לא עובד כאן. מה זאת אומרת? שאם אותו מטוס שתיארת יורה טיל שנע (ביחס למטוס!) בחצי ממהירות האור, המהירות של הטיל ביחס לאדמה לא תהיה מהירות האור, כי אם מהירות קטנה יותר שניתנת ע"י נוסחא מסויימת (אם תתעניין בה, תשלח לי מסר או תכתוב פה). קצת קשה להדגים דברים מחיי היומיום, מכיוון שביומיום אנו לא נעים במהירויות קרובות למהירות האור. אך אפשר לנסות לעשות תרגיל מחשבתי: נסה לדמיין מצב בו מהירות האור היא 30 קמ"ש. עכשיו דמיין שני אנשים, אחד צופה במרוץ אופניים, והשני רוכב על האופניים במהירות שנושקת ל-30 קמ"ש. הצופה יסתכל על הרוכב, ולפתע ישים לב שהוא מתחיל להתקצר! אך הרוכב לא ירגיש שום התקצרות, להיפך, הוא ירגיש שמי שמסביבו (דהיינו, הצופה) הוא המתקצר! עכשיו בנוגע להתארכות הזמן: לרוכב יש שעון עצר (סטופר) על האופניים, כדי לדעת את מצבו. מבחינתו, הזמן על השעון שלו ממשיך לנוע כרגיל, אך כשהוא עובר ליד לוח התוצאות, הוא רואה דבר מוזר ביותר - הזמן שעבר על לוח התוצאות קטן בעשר שניות מזה שעל שעונו! הוא לא מאמין למראה עיניו ובודק שוב, והפלא ופלא - זה אכן המצב! הצופה, שבמקרה מצוייד בעיניים חדות במיוחד, מסתכל על שעונו של הרוכב, מסתכל על הלוח, ורואה שהזמן אצל הרוכב קטן ב-10 שניות מהזמן על הלוח. עניין קצת בעייתי, לא? איך יכול להיות ששניהם ממהרים ושניהם מפגרים בו זמנית? ברור שבמערכת של כל אחד מהם השני נע במהירות בעוד הוא נח, ולכן לפי תורת היחסות הפרטית, המצב הזה יכול להתקיים, אז האם אינשטיין טעה? לא ולא. אז היכן אנו טעינו? בטענה שהמקרה הנ"ל עונה לדרישות היחסות הפרטית. לפי התיאוריה הנ"ל, ההתארכות והמשוואות מתקיימות רק במקרה של תנועה במהירות קבועה, כלומר, ללא תאוצה . אם הם השוו את השעונים, הרוכב היה חייב להסתובב איכשהו, כלומר התבצע כאן שינוי במהירות ובתאוצה. במקרה כזה, אנו פונים לתורת היחסות הכללית, שפותחה כעשור לאחר הפרטית. היא אמורה לטפל במקרים הללו. לצערי הרב, עוד לא למדתי אותה ואת יסודותיה, ולכן לא אסביר אותה, כדי למנוע בלבול. בנוגע לשאלתך האם מהירות האור לא עומדת בסתירה לעקרון היחסות: אינשטיין הניח (עד כמה שזכור לי) שמהירות האור היא אכן קבועה, וכל שאר המהירויות יחסיות ביחס אליה. אם תרצי את הנוסחא שהוזכרה בהתחלה, תוכלי להיווכח שאם מציבים במקום אחת המהירויות את מהירות האור, מקבלים שהתוצאה היא מהירות האור, תמיד.
