תורי לשאול שאלה

[רום קינמון]

אני מחזירה את הרכב ונשארת שבוע בלי רכב

השיקול שלי היה הוא שאני מפסיקה לעבוד אחרי ה-20 לחודש ולכן אם אני צריכה משהו אני יכולה לקחת את האוטובוס ולחזור בזמן לילדים.

 

[restart2]

עשי מה שנכון וטוב לך

את בתקופת מעבר.. הפרידות המחשבות,השינוי... מצד אחד אני מניחה שמרגש,מסקרן.. ומצד שני מפחיד. ההתלבטות יושבת על "הלא נעים" או "מה יגידו".. המשפחה לא מוכנה להתאמץ, רואים את הקושי שלך..כאין קושי. קבלת החלטה- היי עמה שלמה. הסבירי לגיסה כי לא תגיעו. ותהנו עד הנסיעה מכל מה שניתן... שמחה שאיתנו את נשארת

אירית

 

[נציג העם]

דבר ראשון קבלי

ושאלה לי אליך

האם הם בכלל באו להיפרד מכם? בעלך כבר נסע הבנתי והוא שם ועכשיו את נמצאת לבד וצריכה לנסוע עם הבנות, אז תרימי יום קודם טלפון לגיסתך ותגידי לה מזל טוב והרבה אושר, וזהו! יקירתי את גם כך במתח מכל המעבר ואת בטח מאוד מתרגשת מכל זה, ואת בטח גם דואגת איך יהיה במקום החדש אז תתמקדי בבנות שלך וזהו. אם משהו מסרב לבוא לקחת אתכם אז שלום ולהתראות הסקייפ. את בהחלט יכולה להגיד שסגרת כבר את עסקת המכונית וזהו. הכל עכשיו נראה לך מרגיז ולא נכון ובאמת זה כך אז קחי אוויר לנשימה ותעשי רק מה שטוב לך. הפרדי מהילדים בכיתה שזה גם לא קל

הפרידה מהגננות מהחברים של הילדים שלך. עשי לעצמך טובה ואל תסעי כדי שלא תתרגזי על עוד משהו בדרך. יקירתי המון כח ותשארי איתנו בקשר כיתבי לנו שבוע מקסים לך וקל, ומי יתן וההתחלות תהיינה קלות וטובות ותמצאו את מקומכם בכייף. ממני אילנה סבתא ל

נכדים מאושרים

 

[B l u e D e v i l]

לכותרת

 

[B l u e D e v i l]

אז הם ביקשו

את אמרת והם אמרו ואת אמרת. שורה תחתונה, אלו לא בדיוק אנשים שהיתי משקיעה בהם. אם חשוב לך מאוד להגיע כדי לראות אותם פעם אחרונה ולהפרד, אז כן. אז תשכרי את הרכב לעוד יום-יומיים ותסעי לשם. לא בשביל החמות אלא בשביל הגיסים וכו. ביננו, התגובה הזו היתה לחלוטין מוציאה לי את החשק. היתי מדברת עם ההורים הטריים ומסבירה ושואלת אם יש מישהו שהם מכירים שיוכל לעזור, ומדברת עם בעלך ושואלת אותו מה דעתו. ובסופו של יום כנראה לא נוסעת. אני לא יודעת מה העלות של הארכת השכירות אבל קודם כל אם אין לך אני חושבת שהתשובה ברורה. ושנית, גם אם יש לך, התגובה שלהם היא מעל הכל. השאלה החשובה היא - איפה מתקיים פדיון הבן? באיזור שלכם/קרוב אליכם שמישהו יכל לעשות עיקוף קטן ולאסוף אתכם או שזה באמת דורש נסיעה במיוחד בשבילכם? כי אני לא היתי נוסעת עד כפר סבא בשביל אירוע בתל אביב כשאני גרה באשדוד. ואפשר לפעמים להשקיע במונית אם מספיק חשוב להגיע ולא להשאיר את הרכב לעוד יום וגם לשלם דלק.

 

[רום קינמון]

הפדיון מתרחש באיזור שלנו

אנחנו גרים בנתניה, הם ברעננה, הפדיון בכפר סבא. אם המשפחה מגיעה מבאר שבע (אחותו של בעלי או אימא שלו) הם יכולים להוריד את הילדים/משפחה/נוסעים באולם, לקפוץ 15 שעה לנתניה, לקחת אותנו וחצי שעה לפני שעוזבים להחזיר אותנו. הגיסים לא עשו בשבילי הרבה בחודשיים האלו גם כן. ובניגוד לאחיות שלי שאני יכולה למצוא להם תירוצים, להם קשה לי יותר למצוא תירוץ הולם.

 

[B l u e D e v i l]

בכנות

מידעת הגאוגרפיה שלי,רעננה וכפר סבא מוצבות אחת מול השניה. נתניה היא כבר קצת יותר צפונית. (אגב,נתניה נחשבת כחלק מהשרון או שכבר לא?) ואז זה כן דורש נסיעה מיוחדת. בשביל מישהו שהיתי רוצה אותו באירוע, היתי שוקלת לרוקן את הרכב ולצאת לעוד סבב איסופים - בתקווה שבינתיים האירוע לא יגמר בלעדי / הילדים שלי שיחכו באירוע בזמן שנסעתי לעשות עוד איסוף לא יהיו לבד וישתפו פעולה. אבל גם זה לא בטוח. בקיצור, הבקשה שלך טיפה מוגזמת אבל - את לא באמת צריכה להיות שם כנראה. תוותרי.

 

[עלה לא נידף]

אמא שלי שילמה מונית לדוד ודודה שלי

שאמרו לה שלא יבואו לאירוסים של אחותי כי מפחדים על הרכב (כן, הם מפחדים כי אין להם ממי לקחת כסף לדלק). אמא שלי בחרה להבין את הרמז ושילמה קרוב ל500 ש"ח. הם עשו קטע מסריח, אבל יש לה שני אחים, אחד בחו"ל ומבחינתה לחגוג אירוסים לאחותי בלי אחיה - ולא משנה עד כמה הוא קמצן, זה בלתי מתקבל על הדעת. אני לא חושבת שהם עושים את זה מכוונה רעה, אלא מגסות הלב ונכון רגשית. הם באמת לא מסוגלים לראות מעבר לעצמם, לצרכים ולהעדפות שלהם.

 

[רום קינמון]

את קוראת לי קמצנית

אני לא עושה את זה מתוך קמצנות. אני באמת מסכימה שאולי הגישה שלי מוגזמת. באמת שלא מדובר בלקחת אותנו מעבר לרחוב. מצד שני, אני חושבת שאם יש מצב כזה ובאמת חשוב להם אז אפשר לעזור לי למצוא פתרון ולא לזרוק את הכדור אליי ולבקש ממני להמשיך לשכור את הרכב. אפילו קצת חוצפה באיזה שהוא מקום.

 

[עלה לא נידף]

חס וחלילה - נתתי דוגמא לזוג קמצן

שעל כל חסרונותיו, עדיין משפחה ולכן אמא שלי פתרה את הבעיה, למרות שהיו לה עוד מליון דברים לעשות חוץ מלהזמין לזוג בוגר שחצה את ה40 למונית שהם יכלו לממן, ובכלל לא היו צריכים - כי כמו שאמרתי, יש להם רכב לגמרי תקין והדלק היה עולה להם כשליש ממה שאמא שלי שילמה.

 

[קרוסלה]

תגידי שאת לא יכולה להגיע

אל תתני לה חומר לבעיות כדי שלא תמצא לך פתרונות. תגידי שמסובך לך להגיע לבד, שאין לך רכב. עם כל הכבוד, היא לא עושה את המאמץ הזה בשבילך.

 

[רום קינמון]

זה מה שאמרתי.

שאין לי רכב. שאני לא רוצה להיסחב עם שני ילדים קטנים מתחת לגיל 3 בתחבורה ציבורית ושאני עובדת באותו היום עד 12:30. וגם ביקשתי מפורשות שמישהו יבוא לקחת אותנו. אז מה שהיא הציעה זה שאני אשכור את הרכב לעוד יומיים.

 

[פרצלה]

לא נעים להגיד

אבל אם לה לא מספיק חשוב לבוא לקחת אותך אז את בטח לא צריכה לשכור רכב לעוד יומיים בשביל להגיע,אני מניחה שזו בטח עלות של כמה מאות שקלים,ממש לוסר התחשבות

 

[210רחלי]

אין לי מה להוסיף

תתקשרי כבר היום תגידי שלא מסתדר, ואם הם מאוד ירצו יהיו להם כמה ימים להתארגן על לתת לכם טרמפ (של רבע שעה, אנשים!). מזל טוב, בהצלחה ונסיעה טובה

 

[עלה לא נידף]

מה הייתי עושה? נפגעת מאוד, אח"כ נעלבת,

ובסוף גם לא באה - לא בגלל שנעלבתי, אלא בגלל שזה יעלה כסף נוסף, זה יעלה באנרגיות וזמן שגם כך חסר לך (גם אם בזמן הפדיון את תשכבי לישון או תעשי כלים, אלה אנרגיות שמופנות כלפיך וכלפי הבית שלך). אם הייתי רואה נכונות ומאמץ גם מהכיוון השני, הייתי עושה מאמץ גם מהכיוון שלי. כשאני רואה שאין שום מאמץ - אפילו לא בגדר הסביר, אז נכון שזה מבאס, אבל גם מאוד נותן מנוחת נפש, לדעת שאני באמת לא חייבת. אם הם לא מבינים את האילוצים שלך - זו הבעיה שלהם. את לא צריכה להסביר, ואם ישאלו שוב תחזרי את שוב על אותו ההסבר, ישאלו שוב - תחזרי שוב עד שהם יפסיקו.

 

[רום קינמון]

תודה. התגובה שלך מעציבה אותי. אבל תודה.

 

[B l u e D e v i l]

עלה סיכמה

יפה את התשובה הכי נכונה. אפשר היה לעשות מאמץ ולהשאיר את הרכב השכור עוד יום/יומיים. אבל זה לא שווה את זה. פשוט מאוד. והאמת היא, שכל הכבוד לך שאת עדיין משקיעה כ"כ הרבה אנרגיה בכל הסיפור של החמים והגיסים והילד שנולד להם כשאת עוד רגע טסה והם לא היו מופת המשפחתיות בתקופה האחרונה (או לפניה?)

 

[עלה לא נידף]

זה אומר שעדיין אכפת לה

וזה מה שמנחם אותי, כשאני נפגעת מדי פעם מיחס שציפיתי לקבל ולא קיבלתי. אני חושבת שציפיות אומרות לנו, שעוד לא התייאשנו מאנשים וממערכות יחסים.

 

[מיקה717]

היי רום

מציעה לך לחלק תעודות בבוקר ולבקש שיחרור שבשל האירוע. מגיע לך לצאת גם בשביל אירוע משפחתי. לגבי הרכב- אם העלות גבוהה -אל תשכרי עוד יום ותאמרי שאת מתקשה להגיע. שינסו לתרום לפחות בקע הזה של הבאתך לאירוע. לגבי עזרה נוספת מסביב -ההבדל הוא שאת כלתה ולא ביתה. היא בוודאי מעדיפה לעזור לבת ולך פחות. תנסי שוב לבקש עזרה ואם לא תוותרי..יהיה טוב יותר. מי שרוצה לתת עזרה יתן מהלב ולא בכפייה.

 

[רום קינמון]

האמת שעברו הרבה מים בנהר מאז

אבל לא יכולתי לבקש שחרור, אני מחנכת כיתה 3 שנים ואני רציתי ליהפרד כראוי, מלבד זאת אסור לשחרר לפני 11:40. לגבי הרכב- אני אמרתי שעלות הרכב י'קרה יותר. בכל מקרה, בסוף כן הארכתי אבל לא הלכתי כי האירוע הוקדם ולא אמרו לי. בנוסף, לא עדכנו אותי כי הרב צריך להגיע ב-13 ויש זמן ואני יכולה לאחר. בכל מקרה, אני הבנתי שאני לא חלק מהמשפה ולא שייכת אליה. מסתבר שגם הילדים שלי. חבל. לגבי העזרה מסביב- אני לא ביקשתי עזרה במקום הבת שלה. אבל אני פה 8 שבתות לבד והם לא מצאו לנכון להגיע לשבת אחת (חוץ מזאת שנפרדנו בה , שלושה שבועות לפני העזיבה לשלוש שעות) , אני לא מדברת על לעזור כבר או לתת לי לישון אלא לראות את הילדים. ואם היא יכולה לשמוע בכל שיחה טלפונית (ואנחנו שוחחנו כמעט כל יום) שאני מתמוטטת וקשה לי ואין לי עזרה ואני מאוכזבת מאימא שלי ועדיין לא להגיע או להציע עזרה בשעות שהם יכולים במיוחד אם זה לתקופה קצרה ובאמת חד פעמי אז אני לא צריכה. אנשים זרים עזרו לי יותר.