תורי לשאול שאלה

[הדסהש1]

תתנצלי בטלפון שאת לא יכולה להגיע

אתפ את שלכם עשיתם ויש לך כעט רק להתכונן לנסיעה.או שיסדרו לך טרמפ"תאמרי את האמת.

 

[רום קינמון]

אני לא אהיה יום לפני טיסה אלא שבוע לפני טיסה

יש לי באמת עוד מיליון סידורים על הראש אבל ביום שישי לרוב אין, אלא שיום שישי הזה ספציפי הוא לחוץ כיוון שאני מחלקת תעודות, אני נפרדת מהכיתה שלי (אני לא יודעת אם זה יהיה מיד אחרי הצלצול- אנחנו נפרדים אחרי שנתים וחצי של חינוך), אני צריכה להחזיר אוטו שכור וממש לא מתחשק לי להאריך את התקופה בעיקר מפני שזה כסף שאין לי (אני צריכה לשלם פיצוי לגנים שאנחנו עוזבים באמצע שנה ועוד כמה תשלומים אחרונים) וקצת מפריע לי שלא חשוב להם שנהיה שם. כי אם היה חשוב בטוח מישהו היה יכול לבוא לקחת אותנו למרות שזה עוד 20 קמש ודלק. בעלי היקר לא בארץ בכלל. אנחנו (הילדים ואני) כבר חודשים לבד בארץ. חודשים מאוד אומללים ובודדים שבהם למדתי רבות על החברים והמשפחה שלי ושלו. הוא רק אמר שאני הייתי צריכה לבקש מנו ולא לעשות זאת לבד. לא ברור לי למה אבל הוא עכשיו לא רוצה להתערב. מבחינתו שלא אלך. קניתי מתנה צנועה לפדיון. לברית הבאנו מתנה כספית נכבדת הרבה מעבר למה שנאחנו יכולים להרשות לעצמנו.

 

[רום קינמון]

אני מכירה היטב את האיזור

ואם את תופסת 947 זה אפילו פחות אבל עם שני ילדים, בשישי בצהרים ועוד לחזור עם תחבורה ציבורית. לא מתאים לי.

 

[רום קינמון]

נו, אז אמרתי שלא אוכל להגיע בתגובה הם ביקשו

שאני אאריך את זמן השכירות על הרכב השכור. אני לא רוצה. אמרתי שזה תלוי בעלות הכלכלית.

 

[restart2]

רום וקנמון

היי שמחה לשמע שהבעל הגיע והכל עבר בשלום.. ואתם אוטטו בדרך.. בהצלחה. אני מרגישה שלא נוח לך עם המצב. היי שלמה עם עצמך. בעלך אמר את דברו. לא יכולים לסייע עם הנסיעה- את לא חייבת לסוע ולא חייבת התנצלויות אין ספור. הבנתי כי הגיסה קרובה אלייך- גאוגרפית- קפצי אליה לתת את המתנה והסבירי כי אתם לא מגיעים. ולא צריך יותר מידי לקחת את העניין קשה. התמקדי בילדייך ובמעבר גם אם היא תכעס - יעבור כשאתם תהיו בארה"ב. מקווה שמאיתנו את לא נפרדת...

אירית

 

[רום קינמון]

תורי לשאול שאלה

בעלי בחול כבר חודשים שום עזרה לא קיבלתי מהמשפחה למעט שיחות טלפון של התעניינות וארוחת צהרים שבת שעברה לפרידה. כשאימא שלו באה לעזור לאחותו אחרי לידה (היא הייתה שבועיים וחצי אחרי לידה) היא לא חשבה לבוא לפה, וגם כשהצעתי היא סירבה. בעלי בחופשת החנוכה ביקר בארץ ונסע לברית המצומצמת שהם עשו. הבאנו מתנה יפה. שבוע הבא הם רוצים לעשות פדיון הבן וסגרו במרחק של 15 שעה נסיעה. באותו היום אני גם מחלקת תעודות ונפרדת תלמידים וגם צריכה להחזיר את האוטו השכור. הצעתי לאימא שלו שמישהו יבוא לקחת אותנו ויחזיר אותנו. בתגובה היא הצעה שנשכיר את הרכב לעוד יום אמרתי לה שזה תלוי בעלות הכלכלית. ההורים שלי לא יכולים להביא לי את האוטו. מה הייתן עושות?

 

[רום קינמון]

היי אירית, ברור שמכם אני לא נפרדת

(אתם גם לא מעצבנים אותי). הברית כבר הייתה - הבאנו מתנה כספית יפה עכשיו הפדיון. לא יכולה לקפוץ אליה. אין לי זמן לנשום, זה השבוע האחרון שלי בעבודה ואני עם שני ילדים בלי עזרה מאף אחד. היום אני לוקחת בייבסיטר כדי ללכת לרקוד. אני חייבת לפני שאני מתפוצצת. בשבוע הבא, כאמור לא אהיה עם רכב ואני לא רוצה לבזבז יום שלם בנסיעות.

 

[mykal]

תראי הלך הרוח בתשובות שקיבלת,

היא לותר על הארוע, ויש בכך הרבה צדק אבל, אני בשונה מהאחרים. הייתי מנסה להעזר בחברה משאירה את הילדים, ונוסעת. את תגורי רחוק והם נשארים משפחה. גם כשתחזרו. או שתנסי לדבר עם משפחה שבאה מהאזור שלך. זה גם יתן לך הרגשה נוחה יותר. אני לא מתעלמת מהקושי. אני לא מתעלמת 'מההתעלמות וההתנהגות' שלהם. אני רק הייתי משקפת זאת להם שיבינו שיש לך 'הבנה' על מה שקורה. זה 'מפרק' כעסים. בינתיים מאחלת לך נסיעה טוה והתאקלמות נעימה. אל תשכחי אותנו. תכתבי שנוכל לשמוח איתך. את גיבורה איך עברת את התקופה כ"כ יפה--בכוחות עצמך.

 

[רום קינמון]

נראה לך שהם רוצים אותי שם? הם רוצים את הילדים

אני גם לא אסע בלי הילדים שלי לפדיון של אחות של בעלי. הילדים באים מהגן, זה יום שישי, אין לי רכב להגיע, אין לי רכב לחזור- אז הכל בתחבורה ציבורית. אם הם משפחה הם צריכים לרצות שאני אבוא. אם זאת הייתה אחותה היא הייתה באה במיוחד בשבילה לאסוף, נכון? אני לא מכירה אנשים, וכאמור לא מוכנה לסוע בלי הילדים. אני מרגישה נוח מאוד לא להגיע.

 

[שיר לי שני]

אז אל תגיעי

אם נח לך לא להגיע, ולא נח לך כן להגיע, אז מה השאלה בכלל? עם כל הכבוד, משפחת בעלך לא בדיוק הוכיחה עצמה, ומשפחה זה גם סטטוס, ולא רק מצב ביולוגי. הם לא בסטטוס, וזהו זה...

 

[mykal]

אני בטוחה שהם רוצים אותך שם,

גם אם לך יש כעס (מוצדק) על חוסר המאמץ, כשאת בתקופה רגישה משל עצמך. את מרגישה מספיק נוח לא להגיע. אז אין כאן שאלה. אני רק מציעה להודיע, שלא מסתדר לך להמשיך להשכיר (אל תדברי על ענין הכסף--הם לא אמורים לקבל הסברים, רק הודעה) ואין לך דרך להגיע, ברכי ועזבי. (אולי יהיו הפתעות). ותעשי מה שנוח לך.

 

[עלה לא נידף]

אני חושבת שאת מה-זה נחמדה בפרשנות שלך,

בוודאי שהם רוצים את רום קינמון שם. זה יהיה מאוד מביך להסביר לאורחים למה האישה והילדים של הבן לא נמצאים באירוע כה משפחתי וקרוב. מינימום בושה ומודעות עצמית כנראה שיש להם.

 

[mykal]

ולמרת

'הציניות' בדבריך.(אני אגב, אוהב צינית ונהניי מהמשפט שלך--רק שלא מסכימה לו). בעיני זה לא מבוטל. אני כבר למדתי--שארוע אחד לא משליך על הכל. זה חשוב גם לידיעה, אם לא תשתתף בארוע. לי לפחות היה חשוב לדעת שנוכחותי רצויה. גם אם הייתי נעלבת מחוסר המאמץ.. כבני אדם בוגרים--לראות תמונה שלימה זה חלק מהדרך 'לשרוד' המשך. מספיק נכויתי ושילמתי--על חוסר היכולת הזו כשהייתי צעירה ויודעת הכל בשחור לבן של החיים.--ואני שמחה שאת זה אני יכולה להראות לילדי. ואם אחרים רוצים לשמוע אין בעיה..

 

[B l u e D e v i l]

השאלה

אם להגיד שהם רוצים את נוכחתך בשביל שאורחים לא יתחילו לשאול למה את לא שם, נחשבת באמת "נוכחות רצויה". חוץ מזה, שאם נחבר את המקרה לסיפור הקודם של רום, שהחמים היו במרכז רבע שעה נסיעה במשך שבוע שלם (או יותר) כדי לעזור לבת שלהם עם התינוק, ולא טרחו לקפוץ אפילו לראות את הנכדים האחרים שלהם, לא ממש מתמלאים בחשק לנסוע לשם.

 

[mykal]

הסיבה לא משנה,בעיני,

החמים היו קרובים ולא באו, כי האמא הלכה אל הבת היולדת. זה לא שאינני מבינה את ההרגשה של עלבון. אבל, לפעמים--יש דברים שלא נאמרים אבל נמצאים ברקע. ואני כבר מזמן אימצתי לעצמי את הסיסמא--'אל תהיה צודק--היה חכם' הצדק מביא אותנו לעיתים קרובות לתוך פינות שאפלו בפינצטה מעולה קשה לשלוף החוצה. את יודעת איזו 'הצגה' עשתה היולדת(הגיסה) לאמא שלה שאם היא נוסעת לילדים המצוננים,(של רום) שלא תחזור אליה. (יולדת אגואסטית מלאה בהורמונים ומשפריצה כלפי אמא) אנחנו לא יודעים מה קורה בצד שני רק את המסקנה. אז בעיני החכמה היא ל'רכך' ל'החליק' ולא 'לקרוע'. אני יודעת שאני חריגה בגישה--אבל 'בית הספר של החיים שלי גבה מחיר יקר' אני משתדלת לחסוך אותו מאחרים. ומודעת שכל אחד בוחר.--לשמוע עוד צד--בכל מקרה גם אם לא יועיל בטוח לא יזיק.

 

[רום קינמון]

חשוב לי לציין בקשר לסיפור של היולדת

שהיא לא הייתה אחרי לידה בדיוק. הם ילדו בבאר שבע ונשארו שם שבוע (לילד הייתה צהבת) אחר כך הם החליטו להעביר את הטיפול למרכז למאיר. אימא שלה באה אליי כשהתינוק כבר היה בן שבועיים וקצת. אני לא יודעת מה היו הסיבות ואולי היו עוד דברים אבל שורה תחתונה היא אמרה לי :" אחרי שכל היום ניקיתי, כיבסתי, ועזרתי לה כדי שהיא תוכל לישון - לא היה לי כח לסוע לנתניה לבוא אליכם". היא לא אמרה שהיא מעדיפה לא להגיע כי הילדים חולים והיא מפחדת להידבק... אני לא יודעת את כל הסיפור שלך רק ממה שאת סיפרת אבל אני בהחלט הייתי נוהגת כמוך. ואפילו הייתי מצפה מילדיי לנהוג כמוני. מי שלא מכבד את אימא שלהם לא ראוי גם להם. וזה מעבר למנטליות ותרבות שונה.

 

[עלה לא נידף]

אני לא צינית - אני רצינית

ובכל מקרה, ברור שדעתך כאישה מנוסה דווקא מכיוון של בחירה בנתק, לא צודקת יותר או פחות. אני מודה שלאמץ את העצות שלך בלי לפנתח יותר מדי, זה מתכון לאושר - וגם פה אני לא צינית.

 

[רום קינמון]

יקרתי, אני לא יכולה ולא רוצה לפרט מעל גבי

פורום אינטרנטי פתוח ופרוץ כל מיני דברים, במיוחד כי אני מתחילה להאמין בגישה שלכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. אבל, תאמיני לי שאני לא ילדה קטנה, אני בן אדם מבוגר שראה כמה דברים בחיים ואני נושמת מאוד עמוק כשזה מגיע למשפחה של בו הזוג. אני מודעת לעובדה שאולי הבקשה שלי מוגזמת, וזה בסדר. סתם רציתי לראות עוד תגובות.

 

[mykal]

אני מעריכה ומכבדת כל החלטה שלך,

אני הבאתי את החשיבה שלי רק על סמך מה ש'נידבת' פרטים. ברור לי שאין לי כל התמונה בשלימותה. גם ברור לי שאת רוצה טוב. גם ברור לי שקשה לך העומס. גם ברור לי שנפגעת. הבאתי עוד זוית ראיה --לא מחייבת. קבלי ממני הרבה

להחזיק מעמד. וגם זר שלם להצלחה בדרך החדשה שם רחוק. אנחנו כאן באהבה נשמח לשמוע שטוב לך. ולכם כמשפחה.

 

[B l u e D e v i l]

חייבת לציין

שלא כ"כ קשה למצוא הצדקה לעובדה שאתם לא מגיעים - הם כבר טסו. אגב, כדי שאני אבין, את מחירה את הרכב וטסה יום/יומיים אחרי או שאת הולכת להתמודד כמה ימים טובים בלי רכב?