תורה כהוראות היצרן?

samlev

New member
תורה כהוראות היצרן?



המקום,הזמן והתנועה הם אשלית העולם החומרי,``בבאמת``אין זמן,תנועה ומקום הכל אחד.מכאן שאין הבדל ערכי בין דרכיי התפתחות רוחנית (ובכלל)כולם היבטים של אותו דבר,מה ``שקובע``היא מודעות המעשים,המודעות לאחד. כלומר גם אני וגם את/ה הם ביטויים שונים לאותו דבר,התנגדות שמעורר בך אדם מסוים מבטאת התנגדות פנימית אצלך. האשמה,שפיטה וביקורתיות הם בעצם התיחסות עצמית(לדוגמה:אתה לא מבין וחבל) שמבטת פחד וחוסר ביטחון. רבי עקיבא תאר את התורה על רגל אחת ואמר-ואהבתה לרעך כמוך... ולא צריך יותר מזה.קל להגיד,קשה לעשות. מצוות התורה הם דרך אחת ולא יחידה להגיע לכך ולא משנה איך נגדיר בעולם החומרי את הלאום של האדם או נשמתו שכן הנשמה של אדם מסוים היא רק חלקיק של האחד ואותו דבר כמו האחר. החשמל שזורם בין השקעים בבית הוא אחד לא משנה אם נכסה אותו עים מקרר,נורה,תנור וכו...המקרר לא ``צודק`` יותר או פחות מהתנור בדיוק כמו שהכיסוי האנושי שלי לא צודק יותר משלך .
 
שים לב ,הלל אמר ולא רבי עקיבא



ומעבר להיבט של תפישת האחדות בתחום הדעת , שהיא הבל הבלים , ישנו הבט של אחדות פנימית שהיא עץ החיים , שזה התורה ומצוותיה גופה , ולא שום תיאור של אחדות בתחום הדעת , שזה הרי חושך על פני תהום . ובו מתגלה האור , ולדברי רבי עקיבא , לב טוב הוא האור , ולא שום תפישה של אחדות בדעת שזו הרי ידעונות . וכאן ההבדל בין גישותנו = הלב , שים לב . דוד
 

samlev

New member
הוא לא היחיד שאמר



ההבדל הוא רק בדרך,ויש אין סוף דרכים.דרך ארוכה וקשה היא יחסית למתבונן השופט והמבקר מתחום הדעת,בדרך הלב אין שפיטה. לפעמים מדרך הדעת עוברים לדרך הלב ולפעמים להפך. בלי חווית החושך אין את חווית האור,השאיפה- למודעות מאוזנת בלי פחד ובלי שלילת הלגתימיות של החושך. האופטימי לא יותר טוב מהפסימי שניהם מתעלמים מחלק מהקיום,המאוזן שמח על חצי הכוס המלאה וגם על האפשרות למלא את החצי הרק. הרבה פעמים בדרך לאיזון עוברים מקצה אחד לקצה השני כשבכל פעם מתקרבים יותר ויותר למרכז,הסכנה היא הנטיה לאופוריה מחווית ההתפתחות והרגשת עליונות מצב שמעקב את ההתפתחות. יהודים בכלל ודתיים בפרט חסופים יותר לסכנה זו שכן אנו עם נבחר!
 
דעת או תפארת



שלום . הסופיות של האין באה לביטוי במילה אין-סוף , והיהדות איננה עוסקת בהארה או אור , היא מייצרת גם את בני האור וגם את בני החושך ועיסוקה הוא מיזוג אל האלוקים , ולזה ביטויים בפרמטרים של לב חוויה רגש מחשבה ומעשה , ביהודים . עניין הבא לביטוי יחסי ביקום ככוחו של האל , לדוגמא : ``... את השמים ואת הארץ``. היהדות מביאה לביטוי את הצדיק הסופית במילה הארץ (המשכתו היחסית של הבורא בבריאה כבורא ), וכיצד היא מתמזגת לבורא , במהלכי הבריאה , שלהם כידוע ביטויים כ - ``... תהו ובהו וחושך על-פני תהום ורוח אלקים...`` שלכל ההיבטים הללו יש ביטוי בחיי האדם . פירוש עניין הלב הרי הוא להיות בעולם המעוצב כבורא , ולזה 32 צורות תפישה שבהם יש טוב על רע , ומכאן העניין של לב טוב , או עניין התיקון של לבבך - שני לבבות הטוב והרע . וזה תוך ביטול לאל , כך שאין אגו או עליונות . דוד
 

samlev

New member
אמן!



רק שלרוב יש פער גדול בין ``הכוונה`` של המקור לפרשנות המקובלת. והעיוות הזה מושרש חברתית,תרבותית ופוליטית.
 
למעלה