כל אחד והאמת שלו
סטוץ-לאחדים ייחשב כ"מעידה" חד פעמית. נשכחת? לא בטוח. נסלחת? על פניו נראה שכן. מה שכן-בהחלט נורה אדומה למהות היחסים. רומן-שנתפס אגב כמשהו מתמשך ובעל רגש (מה שלא תמיד נכון ויכול להיות בבסיסו נוחיות של שני הצדדים נטו). ישכח? נדמה כאילו לעולם לא. ייסלח? לא בטוח. ומה שבטוח-הרבה נורות אדומות, צ'קלקות וסירנות "ינגנו" באוויר. ומה בכל זאת שווה בין שני אלו? ששניהם מוגדרים אצל חלק מאיתנו כ"בגידה". ולשאלה המרכזית-האם ניתן לגשר על הבגידה של בן הזוג ושמשם תצמח לה זוגיות טובה יותר? יש הסבורים שכן (מעז יצא מתוק) ויש הסבורים שלא (כד שנשבר, ככל שתדביקנו, תצבע ותלטש, הסדקים לעולם יישארו וכל נגיעה לא נכונה עלולה לרסקו בשנית). ולכן, כל זוג והאמת שלו. יש זוגות ש"יצאו" מהבגידה מחוזקים יותר, מבינים יותר את צרכי הצד השני, מודעים יותר לצד השני ולמדו יחד כיצד להתגבר על הקושי שבבגידה וכיצד להמשיך מנקודה זו בלא שתעיב על עתידם יחד. ויש זוגות שלא שרדו את הפגיעה ולמרות ניסיונות חוזרים ונשנים, כאב האכזבה "ניצח" את כל האהבה שהם רחשו אחד לשני בעבר.