מדינת הופעה
המשטרה הזכירה לי שלהקת אגרול נמצאת בעיצומה של החוויה, ולא בסופה. ייתכן ומה שהסתיים אתמול הוא רק הפרק הראשון. אמירה נוקבת וברורה שנמשכה כמעט שלוש שנים - מי היה מאמין. עוד כשאגרול היו בתחילת דרכם הפרוגרסיבית, הם היו אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לסצנה הישראלית. אמנם לא היה שם חומר מקורי, אבל מה שכן היה שם היה הרבה יותר משמעותי מהרבה דברים אחרים שהיו כאילו מקוריים, ובעצם לא אמרו כלום. בחומר ה"לא מקורי" של אגרול יש אמירה עם משמעות חזקה, והיא נמשכה לכל אורך תקופת הקאוורים - אפשר לעשות מוסיקה אחרת, ולעשות את זה בכיף, בלי פוזות ובלי בלאגנים. המאבטחים אתמול גם המחישו את הנקודה הזו - הם רגילים למסיבות טראנסים עם קהל מסומם ומטומטם שאוהב ללכת מכות ולזרוע הרס (הם אמרו, לא אני) והנה כאן אלף איש רוקדים באקסטזה ולא מזיקים לאף אחד. חוויה באמת יפה, שאין לה אפילו מילה, כי מה אפשר לומר על הקהל של אגרול? שהוא "תרבותי"? למילה הזו יש משמעויות מחורבנות שמתקשרות לנמנום מלוקק בדרך כלל. זה קהל שבא לרקוד, להתפרץ, לחוות את המוסיקה עד הסוף - וזה הכל בעצם. וזה מה שיפה, וכל כך לא ברור מאליו. עכשיו אגרול הולכים לעשות חומר מקורי. אני נורא מסוקרן לראות איך זה יתבצע. עד עכשיו החומר המקורי הוצג בקונטקסט של הקאוורים, בתוך חוויה שונה לחלוטין ומאוד מסוימת - שאין לה כל כך קשר לחוויה של החומרים המקוריים. או כך לפחות זה מרגיש לי. אני לא בקטע של עצות כל כך, אבל כן הרגשתי שהחומרים המקוריים של אגרול לא מתאימים לאווירת האיצטדיונים של תקופת הקאוורים. יש בהם אמירה מעבר ל"יש רוק מתקדם בארץ". יש בהם מסרים, ויש בהם דקויות שלא עוברות דרך קיר הווליום של הופעות הכאסח האלה שכמעט לכל אורכן דופקות בראש, וגם הקטעים העדינים בהן מרגישים מאוד לא עדינים. אני אשמח לראות את ההופעה המקורית של אגרול במקום יותר קטן, עם סאונד לא מפלצתי אלא מבוקר ומתוחכם שיעשה כבוד למוסיקה. אף אחד עוד לא יודע איך זה נשמע, הופעה של אגרול עם חומר מקורי בלבד. הופעת הקאוורים נבנתה והתבשלה במשך שנים - ההופעה החדשה רק בחיתוליה, וזה הולך להיות כיף, לצפות בזה קורה שוב, בתקווה ואמונה שזה אכן יקרה שוב. כולי שמחה בשביל האגרולים. הם הראשונים שהגשימו כאן חוויה פרוגית אמיתית ומלאה, עם כל מה שאפשר לבקש. עכשיו הם יעשו מה שבראש שלהם בלי הצורך להוכיח שום דבר. כל הכבוד לירון בארבי על המפעל הזה, וכבוד קרוב (בלי בושה) לרעיה וכל האחרים שעזרו ותרמו. ככה עושים פרוג.
