תודה על הכל |
אני מודעת לעובדה שאני חוזרת על עצמי , אבל מאז שהחלטתי להתייעץ בפורום זה בנוגע לבני אני מרגישה הקלה עצומה . אתמול , שוחחתי איתו בעניין האבחון . דיברנו על דברים שקשים לו והדגשתי את כל הדברים שהוא ניחן בהם ומיוחדים לו , כמו: יכולת ללמוד למבחנים ע"י קריאת המחברת ברפרוף ( לא שרשום בה הרבה) לעומתי שאני צריכה לסכם ושוב לסכם ולהקדיש המון זמן ללימוד . הדגש היה שכל אחד הוא מיוחד מעצם הדברים שיש בו , לפעמים יותר טובים ולפעמים פחות .אמרתי לו שאם נמצא כלים שיעזרו לו זה יהיה נהדר . היה חשוב לי שידע שאני מבינה את קשייו אך לא במידה שאאפשר לו להשתמש בכך כתירוץ לכל התנהגות חריגה שלו . נתתי לו את האפשרות לבחור אם הוא רוצה באבחון והוא החליט שכן , אך בשלב זה הוא לא מוכן שאיש ידע מכך וזה לגיטימי בעיני . אח"כ נראה במה מדובר . זו היתה חויה חיובית ביותר שכן איפשרתי לו לדבר על הקשיים שלו ובכך בעצם "שידרתי" קבלה מלאה יותר אותו עם הקשיים שלו , כפי שהוא מקבל אותי עם קשיי ( גם אם לא אובחנו רשמית ). בסכ"ה הוא יודע עד כמה אני חושבת שהוא מיוחד וייחודי -וזה מאפשר שיחה גם על קשיים . התחלתי לעשות בירורים בעניין ובע"ה בשבוע הבא יהיו לי תשובות . היום אנחנו מתכננים טיול ומתרגשים מאוד .התחושה היא כי סוף סוף דיברנו על דברים שלא רצינו "ליגוע " בהם עד כה . את תחושת האשמה שלי אני מנתבת לכיוונים חיוביים של עשיה ופעילות על- מנת לסייע לילד האהוב שלי . שוב תודה על עצם קיומו של הפורום הזה . והמשך חג שמח לכולנו.
אני מודעת לעובדה שאני חוזרת על עצמי , אבל מאז שהחלטתי להתייעץ בפורום זה בנוגע לבני אני מרגישה הקלה עצומה . אתמול , שוחחתי איתו בעניין האבחון . דיברנו על דברים שקשים לו והדגשתי את כל הדברים שהוא ניחן בהם ומיוחדים לו , כמו: יכולת ללמוד למבחנים ע"י קריאת המחברת ברפרוף ( לא שרשום בה הרבה) לעומתי שאני צריכה לסכם ושוב לסכם ולהקדיש המון זמן ללימוד . הדגש היה שכל אחד הוא מיוחד מעצם הדברים שיש בו , לפעמים יותר טובים ולפעמים פחות .אמרתי לו שאם נמצא כלים שיעזרו לו זה יהיה נהדר . היה חשוב לי שידע שאני מבינה את קשייו אך לא במידה שאאפשר לו להשתמש בכך כתירוץ לכל התנהגות חריגה שלו . נתתי לו את האפשרות לבחור אם הוא רוצה באבחון והוא החליט שכן , אך בשלב זה הוא לא מוכן שאיש ידע מכך וזה לגיטימי בעיני . אח"כ נראה במה מדובר . זו היתה חויה חיובית ביותר שכן איפשרתי לו לדבר על הקשיים שלו ובכך בעצם "שידרתי" קבלה מלאה יותר אותו עם הקשיים שלו , כפי שהוא מקבל אותי עם קשיי ( גם אם לא אובחנו רשמית ). בסכ"ה הוא יודע עד כמה אני חושבת שהוא מיוחד וייחודי -וזה מאפשר שיחה גם על קשיים . התחלתי לעשות בירורים בעניין ובע"ה בשבוע הבא יהיו לי תשובות . היום אנחנו מתכננים טיול ומתרגשים מאוד .התחושה היא כי סוף סוף דיברנו על דברים שלא רצינו "ליגוע " בהם עד כה . את תחושת האשמה שלי אני מנתבת לכיוונים חיוביים של עשיה ופעילות על- מנת לסייע לילד האהוב שלי . שוב תודה על עצם קיומו של הפורום הזה . והמשך חג שמח לכולנו.
