../images/Emo32.gif../images/Emo4.gif../images/Emo9.gif שיר מספר...
זה שיר מספר מסדרת "רומח הדרקון" שפעם העתקתי כשהייתי בספריה. אני חושבת שזה שיר יפה, הוא בחרוזים ואני אוהבת חרוזים... כשהייתי צעיר, יצאתי לעולם, לחפש אהבה וחלומות, כמו כולם. נדדתי מתחת לשמי הענן, לראשי חבשתי כובע ישן. הייתי רציני, הייתי קודר, קיוויתי שהאל אלי ידבר. אבל, אבוי! לא הייתי מוכן לכל מה שראיתי בעולם! תחילה חיפשתי מלחמה ודם, קניתי לי חרב, גידלתי שפם, אבל, אבוי! היינו ערב-רב מעולם לא ראינו יום של קרב. עמדתי בשדה שעות וימים, מוקף מכל עבר בים של פרחים, אמרתי לעצמי, "הי, מה העניין? הגיע הזמן לברוח מכאן!" הסתובבתי בעולם שנים על שנים, פגשתי מלכים, חיילים, מלחים, היכרתי גברים, הייתה להם צורה, אבל מעולם לא נישקו נערה. היקפתי עולם, הייתי בכל חור, היכרתי אישית כל שיכור ושיכור. אבל אף פעם לא פגשתי ברנש נאות שיכול היה כמו בוני ארל לשתות! הייתי גם בארמון המלכים, המלך הראה לי את כל החדרים. אמר לי, "תלמד נימוסים וקידות, ומי יודע? אולי תיהיה לורד?" הסכמתי מייד, מבלי לפקפק, נכנסתי לכספת, הותרתי חדר ריק. עם שלושה שקים מלאים בזהב, נעלמתי מייד, הראתי ת'גב! ויום אחד פגשתי עלמה בפינה חשוכה, לא שאלתי לשמה. לדבר תמיד ידעתי, ידעתי היטב, ניהלנו שיחה מכל הלב. את הלילה בילינו, אך לא בשינה, פתאום היא אמרה לי, "רוצה חתונה". בבוקר היא קמה, חיפשה בלי הפסק, אבל אני הייתי הרחק הרחק! הסתובבתי בעולם שנים על שנים, פגשתי מלכים, חיילים, מלחים, היכרתי גברים, הייתה להם צורה, אבל מעולם לא נישקו נערה. היקפתי עולם, הייתי בכל חור, היכרתי אישית כל שיכור ושיכור. אבל אף פעם לא פגשתי ברנש נאות שיכול היה כמו בוני ארל לשתות! למה אני לא רוצה להסתובב בעולם ולחיות בכלל?
