תובנות ראשוניות

JonJon9

New member


 
ליחידות המובחרות שלנו אין זמן להתעסק עם

מדליות. הן עוסקות בביטחון, שהוא עם כל הכבוד קצת הרבה יותר חשוב. אני בכלל חושבת שעיקר תרומתם של ספורטאים מקצועיים למדינה אינו במספר המדליות שהם מביאים, אלא בעידוד החברה והאנשים בבית לעסוק בספורט. אותם צריכים לגייס ובתשלום גבוה כדי לעודד אנשים לעסוק בספורט ולהעביר אימוני ספורט. בזה צריך להשקיע, הרבה יותר חשוב ממדליות.
עיקר האכזבה שלי מזה שאין מדליות היא רק בגלל שזה כואב לספורטאים עצמם. כואב לי שכואב כל כך לאריק זאבי, שלי קורזיץ מאוכזבת, שולריה ושטילוב לא השיגו את המדליה שעליה חלמו. זהו. אין לי שום כאב ספציפי בגלל שאין מדליות. זה לא חשוב לי בכלל.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זו שוב התמקדות בשפיץ של הפירמידה במקום בבסיס

אני לא חושבת שהמטרה צריכה להיות "מדליות, עכשיו!" אלא שינוי גישה בכל הקשור לחינוך ותרבות הספורט בישראל ואז ניתן יהיה לטפח את המוכשרים במיוחד ולעודד אותם לספורט הישגי (וחשוב לי להדגיש ש"הישגים" אינה מילה נרדפת ל"מדליות", ושיהיה ברור, אני לגמרי בעד מדליות; זה רק לא קדוש בעיניי ולא הדבר היחיד שנחשב ל"הישג").
 

incognito1980

New member
אוי, איזו הערה נמוכה וקטנונית

מעניין מה המעשה הציוני הגדול שיצא לך לעשות בחייך...
 

incognito1980

New member
מעניין אם היית עושה זאת אם הדבר היה מצריך

עלייה לארץ ממקום אחר.
 
בוודאי, אין שאלה. אני בישראל

לא רק בגלל שבמקרה נולדתי כאן אלא כי זו ארצי מולדתי כחלק מעם ישראל, גם אם הייתי נולד בארץ אחרת הייתי עולה ארצה.

היו בסדיר (וישנם כללית במילואים) אצלנו אנשים חיילי בודדים שעלו מארצות אחרות שאצלם א', ב' וברור מאליו לעלות לארץ, זה לשרת במקום הכי תורם, גם אם צריך לסכן את עצמך בדרך.
אגב, חלקם אנשים עם יכולות ספורטיביות לא רעות. או/ו קריירה לוהטת שחיכתה להם בחו"ל אבל הם בחרו לוותר עליה ולעלות לישראל ולשרת במקום חשוב.
אם היית מתחיל לספר להם, שיש אנשים שפשוט לא היו מספיק טובים להתקבל רואה חיוך משועשע על פניהם.
זה ההבדל בין הדבר האמיתי "להיות גאה לייצג את ישראל", (ואני לא אומר שזה חייב להיות דבר בהקשר צבאי) לבין מישהו שבא לסדר לעצמו קריירה והיה "גאה" לכל לייצג את כל המרבה במחיר.
 

aaa123

Member
אתה לא יכול לדעת שהיית עולה ארצה אילו

היית נולד בארץ אחרת.

העובדה שמקסיוטה עלתה כי היא לא התקבלה לנבחרת אוקראינה היא לא סיבה מוצדקת לעוינות כלפיה,ואני לא רואה איך אפשר להסיק מזה שהיא היתה מוכנה לייצג כל מדינה אחרת(ובהחלט יכול להיות גם מצב שמישהי מוכנה לייצג או את הארץ שהיא נולדה בה או את ישראל אבל לא מדינה אחרת).
 

cscan

New member


היה אפשר לפתח את הדיון הזה להיבטים יותר עמוקים, אבל זה לא המקום.
 

BentzWatchJudo

New member
איך מקסיוטה קשורה לשרשור הזה?

ומה זה מעיד על מי היוזר שדחף אותה ואת התעמולה הזולה שלו לשרשור?
האם מתגלה פה שוב חוכמה על חלשים? אולי זה סתם פופוליזם זול? אולי גם וגם?

יש לי תשובות לכל השאלות אבל אני מעדיף לשמור אותן לעצמי.
 

BentzWatchJudo

New member
תיקון

מה זה מעיד על היוזר שדחף אותה ואת התעמולה הזולה שלו לשרשור?
 

yati6

New member
תסביר למה אתה עוין כלפיה

בגלל שהיא לא ציינה את המאזן של אליס מול דרקסלר או בגלל שהיא לא התחשבה ביד הפצועה שלה בקרב מול הצרפתייה ?? או אולי בגלל שהיא לא חשבה שהבריח של פטרס מסוכן ??

אין לי מושג למה בשבועיים האחרונים הצטברה עוינות כלפיה פה בפורום. אני אשמח אם תסביר לי.
 

BentzWatchJudo

New member
למה אני מאוכזב מיעל ארד?

האכזבה התחילה עוד לפני האולימפיאדה.
בהתחלה זה היה משהו שחשבתי לעצמי שהוא קטנוני. הפריע לי הטיימנג למסע יחסי הציבור לספר האלקטורני שהיא פירסמה לכבוד 20 שנה למדליה.
חשבתי שיעל ארד היתה מקבלת תשומת לב תקשורתית גם במועד אחר (למשל שנה לפני או שנה אחרי המשחקים האולימפים) וכעת זה גונב פוקס וזמן מסך מהספורטאים בזמן היחיד שהם מקבלים חשיפה.
אז הגיעה אכזבה ענקית כשראיתי את ההתייחסות האנטירסנטית שלה לנושא טומי ארשנסקי וגיא מצקין.
פרטתי על זה פה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=1039&MessageId=163512674
אחרי זה היו הרבה דברים שהפריעו לי בפרשנות שלה (יש גם הרבה נקודות טובות ולמדתי ממנה המון), בעיקר חוסר ההיכרות עם הישראלים ועם המאצ'-אפים שלהם (חשבתי לעצמי שדברים שאני יודע גם מי שקיבלה שבוע שידורים באולימפיאדה ראוי שתדע), הרגשתי שלמרות שרק מביני עניין שמים לב זה בכל זאת עושה עוול לספורטאים.
כתבתי על זה קצת במהלך הקרבות בפרופיל הפייסבוק שאני מתחזק.
השיא היה ביום הקרבות של אליס שלזינגר יעל זלזלה במאצ-אפ מול האוסטרית (בגלל נתונים לא נכונים שהיו לה) אבל השיא מבחנתי היה מה שפירטתי בתגובה הבאה (בעיקר הטור שהיא כתבה יום אחרי בידיעות אחרונות):
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1039&messageid=163507940&r=1
דרך אגב לאליס יש קרע ברצועה במרפק וקרע בשריר במרפק והיא מושבתת מאימוני ג'ודו בחודשיים הקרובים.
כתבתי גם סיכום של האכזבה שלי מיעל ארד וזה במשפט אחד שהיא לא מצליחה להתעלות מעל הסיפור האישי (הבאמת מרשים) שלה. כל הפרשנות שלה חד מימדית בעיני ועושה עוול לכל ספורטאי שלא זוכה במדליה.
פירוט מופיע בתגובה הבאה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?ForumId=1039&MessageId=163513292
 
יעל ארד יודעת שג'ודו זה לא מועדון ויצו

יעל ארד בניסיונה ניצחה קרבות גם שהיא נקעה ידי ועם כאבים חזקים.
ליעל ארד כלוחמת גו'דו שנפצעה בצורה הרבה יותר קשה"שבירת יד" ועוד ועוד יודעת שלוחם ג'ודו לא עשוי מפלסטיק יש זכות מלאה להגיד את הדברים הללו(שהתמודדה עם פציעות יותר קשות ובתקופה שבה החוקים איפשרו התקפות אלימות הרבה יותר לפני 20 שנה) או לי קורזיץ שידוע שהיא למעשה נכה בגבה לכל דבר, לא תתן לעצמה להשתמש בתירוץ של מגבלה גופנית לחוסר הצלחה ספורטיבית.

זה פשוט נוגד את הרוח של ספורטאי ברמות הגבוהות, בהקבלה ללוחם בשדה הקרב שצריך להשלים את המשימה ושצריך להתקדם קדימה.
הוא לא מתחיל לבקש פטורים ו"אכלו לי שתו לי", "כואב לי", "ותרו לי", אלא הוא מרוכז במשימה שלו.

צריך להבין ספורט אולימפי, בוודאי בתחום הלחימה, הוא לא מועדון ויצו ומתנ"ס לפטורניקים.
אם אתה פטורניק, אתה לעולם לא תגיע לטופ. זה מקום שבו לוחמים "אוכלים" מכות חזקות, וצריכים לנצח גם שהם פצועים.
שלזינגר בהחלט ספורטאית טובה מאוד שאולי תגיע לטופ בעתיד, אבל מותר ליעל ארד כמי שהיתה שם לבקר בהקשר הענייני.
 

uma cuica

New member
ממה שאני ראיתי

בקרבות של שלזינגר היא דווקא פרגנה לה לא מעט וציינה שהיא גו'דוקה מצוינת וגם שהפסידה ציינה שהיא עדיין מצוינת אם כי לא בטאה את כל הפוטנציאל
 
מסכים. אני חושב שיעל ארד פירשנה בהגינות

ובמקצועיות (לפחות במה שראיתי) ובאה הביתה בגישה של אהדה ופירגון מובהק לנבחרת ובטח לשלזינגר ולא חסכמה מחמאות היכן שצריך .
מאידך, היא בצדק הסבירה איפה החולשות האובייקטיביות שמנעו ממנה להשיג יוזמה בקרבות והגעה לטופ האמיתי כדי לתת הסבר לחוסר ההצלחה.


הביקורת שמבוטאת כאן כלפי ארד ,מקורה בתפיסה של רגישות מוגזמת וקיצונית לגבי ביקורת כלשהי כלפי כל ספורטאי מתפקד, כאילו כל אחד כזה הוא סוג של פרה קדושה.
אם נמשיל את זה. יש כאלה שחיים משחיטת פרות (כל יום ויום.. שמתמוגג מכל כישלון ישראלי) ויש את הקיצוניות השניה, כאילו היינו הודו. ובהן פרות "קדושות" בהן חולות, מסתובבות ברחובות באין הגבלה... :)
 
למעלה