המקרה הפרטי שלי
כשאני הייתי בחובה, לא ניתן אישור לימודים בשנה הראשונה (הבנתי שהיום זה שונה ומקבלים, "אם העומס מאפשר"). התחלתי את הלימודים לפיכך אחרי שנה בצבא, במסגרת של ארבע שעות לימוד בשבוע ע"י שעות פעילות, ועוד ארבע שלא ע"ח שעות פעילות. אגב, שימו לב שלפי הגדרת הצבא ארבע השעות ע"ח פעילות כוללות כבר את זמן הנסיעה אל האוניברסיטה... בזמני ארבע השעות האלו פשוט ניתנו למי שקיבל אישור לימודים. אני חושב שכיום מי שמקבל אותן מוותר בתמורה על חמישה ימי חופשה בשנה, או משהו כזה. אולי יותר. קחו בחשבון שברבים מהקורסים בתואר שני עדיין יש בחינה. צריך ללמוד אליה בדרך כלל, וזה אומר שאתם משקיעים בכך ימי חופש נוספים. התואר השני שלי היה באוניברסיטת ת"א, וכלל משהו כמו 15 קורסים אני חושב, ועבודת תיזה. למדתי בדרך כלל שלושה קורסים בסימסטר, וכשסיימתי פחות או יותר את הקורסים התחלתי את התיזה. את התיזה לקח לי זמן רב לגבש: הייתי צריך ללמוד הרבה חומר, לעבוד על אנליזות ארוכות על המחשב שלי בבית, לבצע ניסויים, ולבסוף לכתוב את העבודה. כתיבת העבודה לבדה לקחה כמעט חצי שנה: כשעושים את התיזה במקביל לשירות בצבא, קשה למצוא את הזמן להשקיע בה, וזה גוזל את הערבים (שלא לומר לילות), את ימי שישי ואת שבת. התואר לקח לי בסה"כ חמש שנים. יש כמובן מקרים שאנשים עושים את התואר מהר יותר, למשל אם מוותרים על תיזה, או עושים תיזה מחופפת (אצלי היתה עבודה תיאורטית כמו גם ניסויים לא פשוטים במעבדות באוניברסיטה), או אם המפקדים מעלימים עין מהיעדרויות של יותר מארבע שעות. אבל אל תבנו על זה. ככל שאתם בתפקיד יותר בכיר ביחידה יותר מעניינת, תגלו שיש לכם פחות זמן פנוי, ובהתאם לכך, היכולת שלכם למצוא זמן ללימודים מצטמצמת. ככל שאתם משרתים בתפקיד שולי יותר ביחידה לא-מאד-מסעירה, יהיה לכם קל יותר ללמוד. לא אמרתי קל, אמרתי קל יותר... לגבי עם או בלי תיזה, אני חושב שרוב רובם של האנשים בהחלט עושים תיזה, מהסיבה הפשוטה שתואר בהנדסה או מדעים במסלול ללא תיזה נחשב הרבה פחות. זה לא כמו תואר ללא תיזה בפילוסופיה או כלכלה, ששם זה נפוץ יותר. נכון גם שתואר ללא תיזה לא מאפשר לעשות תואר שלישי, אבל אצל רוב האנשים זה לא השיקול המכריע. רובם ממילא לא מתכננים לעשות דוקטורט.
