תהיתי לעצמי...

מה יא

New member
וגם../images/Emo205.gif../images/Emo211.gif

הגביע מביא את הארי וסדריק לבית הקברות.
 

meital f

New member
כל הספר היה על הנסיך

טוב חצי מהספר או רבע אבל היה אליו הרבה. אם לא היו מגלים לי שזה סנייפ זה היה מותח אבל זה עדיין היה מותח לדעת מתי הוא יגלה שזה סנייפ איכס איזה תה מגעיל ליפטון הכי טוב
 

City Of Angel

New member
שמות של ספרים זה עניין מסובך

גם אני ציפיתי למשהו מפוצץ הרבה יותר מהנסיך חצוי הדם וכל הקטע שלו ("מנוסתו של הנסיך") עבר נורא מהר. אם אם שמת לב דילגת בהסבר שלך על "גביע האש" - פרט ממש-ממש-לא-חשוב מהספר הרביעי שהוא השם שלו. אומרים שגק"ר רצתה לקרוא לספר הרביעי "הארי פוטר וטורניר הקוסמים המשולש" אבל המו"ל אמרו שזה לא קליט מספיק ו"גביע האש" נשמע הרבה יותר מרשים. הנסיך חצוי-הדם נשמע ממש טוב (לפחות באנגלית). ותאמת - עד למוות של דמבלדור, בכל הספר השישי לא קרה שום דבר חשוב.
 

Chugworth

New member
קרו הרבה דברים חשובים! אבל בעיקר

בעבר, ולא בהווה של זמן הספר השישי. כי הרי העיקר בספר היה למעשה הקורס המזורז שמעביר דמבלדור להארי - "מבוא להיסטוריה של טום רידל". הגיחות אל תוך ההגיגית בעצם סייעו להארי לא רק לגלות על ההורקרוקסים ולהבין מה המשימה שניצבת בפניו, אלא גם להבין מה מניע את וולדמורט ואיך הוא חושב, ולהבין גם את עצמו (כל העניין של הנבואה-למול-הבחירה-החופשית, למשל). כך שזו היתה העלילה המרכזית בספר: הסיפור שמסביר מאיפה בא וולדמורט, ומה גורם לו לתקתק, כמו שאומרים. אולי אפשר היה לקרוא לספר "הארי פוטר וההיסטוריה הסודית" חחחחחץ. על משקל הספר של דונה טארט בעל שם זה, כמו גם בגלל וולדמורט המכונה גם the secret Riddle. מה גם שהסיפור שלו הוא באמת סודי, רק הארי ודמבלדור יודעים את רובו וגם זה אחרי עבודה מפרכת. ועוד משהו, הסיפור של סנייפ והנסיך חצוי-הדם מתחבר לזה לדעתי בצורה מסויימת, כמו שרואים מהאבחנה היפה של הארי בסוף הספר: לסנייפ כמו לוולדמורט יש היסטוריה כאובה (רק שבניגוד לוולדמורט, את זו של סנייפ אנחנו עדיין לא יודעים במלואה, ואת זו של וולדמורט ניתן להניח שאנחנו כבר יודעים את הרוב המכריע אם לא את הכל); ושניהם נקטו באותה הטקטיקה של אימוץ שם בדוי שהוא יותר לרוחם, כמו שהארי אומר.
 

טאפנוש

New member
אז ככה:

א. אולי היה סביר יותר לקרוא לספר הארי פוטר והנסיכים חצויי הדם. בגלל שהספר מתמקד בשתיי דמויות ראשיות. וולדי וסנייפ. שניהם, באו מאב מוגל ואם מכשפה. אצל סנייפ שם משפחתה של אימו היה פרינס, ואמו של וולדי, הייתה צאצאתו של סלאזל סלית'רין, וכל משפחתו החשיבו עצמם לקוסמים הראשיים, נסיכים אולי. ב. דווקא יש סיבה למה לקרוא לספר נסיך חצוי הדם. בספר אנו מגלים דברים רבים על סנייפ (יחסית) והוא עוזר להארי דרך הספר, ואח"כ מופיע פעמים רבות בעלילה ובזכרונות העבר. (אויש אני חפרנית!) ג. כל אחד חושב אחרת לגביי התפתחות עלילה ועל הדמויות, וכך גם על אם-הכותרת-מתאימה-לספר-או-לא. כך שלדעתי אין כל כך הסכמה כניראה ביין תושביי הפורום. אם אני סותרת את עצמי-נא לא להתייחס-יש לי פיצול אשיות רציני, אני לא סגורה על עצמי ואני על סמים.. חח
 
לדעתי, הספר השישי

הוא סוג של הכנה לקראת השביעי. כאילו במטרה לרפד את השטח, רולינג נותנת לנו דוגמית שמטרתה לתאר לנו פחות או יותר את האווירה הקודרת, את הימים הקשים, את היציאה למלחמה האחרונה. הספר השישי בנוי בצורה מאוד מעניינת. כפי שכבר אמרו כאן, רוב הספר הוא די פושר, הארועים לא מאוד משמעותיים- מורה חדש, ביל מתחתן עם פלר, הארי נקרא הנבחר, ציונים, שיעורי התעתקות, קווידיץ', מסיבות אצל סלאגהורן, ניצני אהבה בין רון להרמיוני, שיקוי מזל, הארי מנשק את ג'יני, הארי מקלל את מאלפוי...בום! סנייפ צוטט לנבואה, הורקרוקס, חיז''לים, שיקוי, מאלפוי, אוכלי מות, סנייפ מתגלה כרע, דמבלדור מת! ומפה,לדעתי זו כבר ההתחלה של הספר השביעי.
 
לא הבנתי אותך...

חצוי הדם זה מאוד מרכזי בספר. נתחיל אם זה שסנייפ נדר את הנדר ובזכותו הארי טוב בשיקויים וגילה את ההור` ונמשיך אם זה שסנייפ הרג את דמבלדור. אם זה לא חשוב ומרכזי, אז מה כן?
 
למעלה