תהילים

תהילים

איזה פרקים (או מזמורים) בתהילים נהוג או רצוי לקרוא לשם הצלחה (לקראת נסיעה לחו"ל) ? תודה מראש.
 

pembencipolisi

New member
חסר תועלת, חבל"ז

אפילו ביהדות יש משפט : "עולם כמנהגו נוהג"... לאלהים, אם יש אלהים , לא אכפת משום דבר וגם לא מאף אחד, וגם לא מהמטוס ונסועיו וצוותו, ולא מהאוניה ונוסעיה, ולא מכל מטיל/ת
 

mirco

New member
to pembencipolisi

אח יקר צר לי לשמע שנכוויתה מן היהדות אבל היהדות כבר מזמן אינה הולכת בדרך יהוה כי אם אחרי מצוות אנשים בשר ודם ישעיהו פרק כט 13 וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי; וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה תהילים קמו3: "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה" לכן שום מקור שאינו התנך הוא מצוות אנשים שאין לסמוך עליו אפילו עם שם מפוצץ כמו חז"ל, תנאים, רבנן ,מה שלא מן התנך אין לו סמכות אמרות התנך טוהרו שבע פעמים באש ובורא עולם שומר עליהם לבל יתעותו ,תהלים פרק יב : 7 אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ; מְזֻקָּק, שִׁבְעָתָיִם׃ 8 אַתָּה־יְהוָה תִּשְׁמְרֵם; תִּצְּרֶנּוּ מִן־הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם׃ 9 סָבִיב, רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן; כְּרֻם זֻלּוּת, לִבְנֵי אָדָם׃ מה יהוה אומר על היהדות: ישעיהו פרק כט 10 כי-נסך עליכם יהוה רוח תרדמה, ויעצם את-עיניכם; את-הנביאים ואת-ראשיכם החזים כסה 14 לכן, הנני יוסף להפליא את-העם-הזה הפלא ופלא; ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבניו תסתתר: 15 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה; והיה במחשך מעשיהם, ויאמרו, מי ראנו ומי יודענו: 16 הפככם, אם-כחמר היצר יחשב; כי-יאמר מעשה לעשהו לא עשני, ויצר אמר ליוצרו לא הבין עם ישראל שוב ושוב הפר את הברית עם יהוה ולכן יהוה בוחר עם אחר . דברים פרק לב 20 וַיֹּאמֶר, אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם; כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא־אֵמֻן בָּם׃ 21 הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא־אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם; וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא־עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם׃ ישעיהו פרק סה לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ, הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ; הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ׃ 14 הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב; וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב, וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ׃ 15 וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי, וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה; וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר ירמיהו פרק לא 36 אם-ימשו החקים האלה מלפני נאם-יהוה; גם זרע ישראל ישבתו, מהיות גוי לפני כל-הימים: 37 כה אמר יהוה, אם-ימדו שמים מלמעלה, ויחקרו מוסדי-ארץ למטה; גם-אני אמאס בכל-זרע ישראל על-כל-אשר עשו נאם-יהוה:(על הגמרה והמשנה) אני מבין לבך אבל לאחר שתקרא את התנ"ך תבין שיהוה קיים . הצור תמים פעלו, כי כל-דרכיו משפט; אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא: 5 שחת לו לא בניו מומם; דור עקש ופתלתל. כל העולם נשלט בידי הרשעים. התפוח לא נופל רחק מהעץ והשטן מתחפש למלאך של אור, ולכן עד שהעולם יוכח לעצמו שללא עצת הבורא אין הוא יכול להתקים בשלום ואהבה ישלוט המוות הצער והכאב ולאחר שתוכח שכל צורת שלטון של האדם אינה פועלת יגיע הצדק. ישעיהו פרק סו טו כִּי-הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו--לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ, וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי-אֵשׁ. דניאל פרק יב א וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא; וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל-הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר. ב וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. ישעיהו פרק סה יז כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, וָאָרֶץ חֲדָשָׁה; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב. יח כִּי-אִם-שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי-עַד, אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא: כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת-יְרוּשָׁלִַם גִּילָה, וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ. יט וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם, וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי; וְלֹא-יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד, קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה. כ לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, עוּל יָמִים וְזָקֵן, אֲשֶׁר לֹא-יְמַלֵּא, אֶת-יָמָיו: כִּי הַנַּעַר, בֶּן-מֵאָה שָׁנָה יָמוּת, וְהַחוֹטֶא, בֶּן-מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל. כא וּבָנוּ בָתִּים, וְיָשָׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְאָכְלוּ פִּרְיָם. כב לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב, לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל: כִּי-כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי. כג לֹא יִיגְעוּ לָרִיק, וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה: כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה, הֵמָּה, וְצֶאֱצָאֵיהֶם, אִתָּם. כד וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כה זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן, וְנָחָשׁ, עָפָר לַחְמוֹ; לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי, אָמַר יְהוָה. {ס} בהצלחה ידידי קרא את דברי יְהוָה מן הנך ותשכיל ג וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ; וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד. {פ} ט וַיֹּאמֶר, לֵךְ דָּנִיֵּאל: כִּי-סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים, עַד-עֵת קֵץ. י יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ, רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל-רְשָׁעִים; וְהַמַּשְׂכִּלִים, יָבִינוּ. http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1131.htm
 

pembencipolisi

New member
אם המסר למעלה מדבר אודות איזה שהוא

"משיח" , "מסיח" "מהדי" (שניהם בערבית) , או איזה "ישוע" "ישו" , "עיסא" , "יסוע" (שני האחרונים בערבית) , גם כל אלה וכל ה"משיחים" בעבר או בימינו של כל דת שהיא, הם כולם חסרי תועלת, מה שנכון במסר הקודם הוא הענין שהתלמוד הוא בדיחה עם כל אגדותיו אודות "ראם בגובה הר תבור" (מסכת זבחים) או אודות ה"מזיקין" והדרך לראותם, הנזכרים במסכת ברכות דף ו' עמוד א' שכאשר שרלתי פרופסור המתמחה בדבר "האם הם התכוונו למה שכתבו ? והוא ענה לי כנראה שכן... ומדובר ביהודי דתי. אז אין לי שום בעיה להגיד שהתלמוד לא מסתיר את העובדה שמזכירי הדרך לגלוי מזיקין הם רבנים שעסקו בכשוף... WOODOO במסגרת היהדות בתוך התורה הקדושה שבעל פה...
 

pembencipolisi

New member
נכון.

ואם כך הבנת (או שבחכמתך הרבה שאלת פרופסור בנושא, ולא רב), הרי שיש לך חוסר ידע בסיסי ביהדות. כל יהודי פשוט יודע שלהבין את הדוגמאות הנ"ל כפשוטם זו לא כוונת חז"ל, ונכתבו על כך הררי מילים.
 

pembencipolisi

New member
"ונכתבו על כך הררי מילים" זו הצרה

קודם אנסו את שכלם של הקוראים עם דברים מצחיקים, שנכנסו לספר מקודש ועל כן אין צנזורה מטעם שכלו של העורך התלמודי מה לכתוב ומה להשמיט. הכל נכתב וקודש. , ואחר כך היו צריכים לכתוב הררי מלים כדי לתרץ, שלא לפשט התכוונו הכותבים.
 

mirco

New member
מזמור

תהלים פרק ו ו למנצח בנגינות על-השמינית, מזמור לדוד: 2 יהוה, אל-באפך תוכיחני; ואל-בחמתך תיסרני: 3 חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה; כי נבהלו עצמי: 4 ונפשי נבהלה מאד; ואת (ואתה) יהוה, עד-מתי: 5 שובה יהוה חלצה נפשי; הושיעני, למען חסדך: 6 כי אין במות זכרך; בשאול, מי יודה-לך: 7 יגעתי באנחתי, אשחה בכל-לילה מטתי; בדמעתי, ערשי אמסה: 8 עששה מכעס עיני; עתקה, בכל-צוררי: 9 סורו ממני כל-פעלי און; כי-שמע יהוה, קול בכיי: 10 שמע יהוה תחנתי; יהוה, תפלתי יקח: 11 יבשו ויבהלו מאד כל-איבי; ישבו, יבשו רגע:
 
למעלה