האות מצביעה על ההיגוי
כל אות בא"ב העברי מייצגת, עקרונית, עיצור אחד*. אמנם בעברית הקדומה, או בשפה ממנה התפתחה העברית, היו יותר מעשרים ושניים עיצורים ולכן אותיות מסוימות מייצגות שני עיצורים ולעתים שלושה. כך למשל הצד"י של מיצר, ביצה וצבי מייצגת למעשה שלושה עיצורים (מוטב: הגאים) שונים, והדבר ניכר - בין השאר - בארמית, שנותנת לכל אחת מהן עיצור שונה: מיצר, ביעא וטבי, בהתאמה. אולם בחירת האותיות לא נעשתה באופן שרירותי: יש להניח שכל שלוש העיצורים הללו נהגו בצורה דומה, ולכן יוצגו ע"י אות אחת. לפיכך, העיצור הנוסף המיוצג ע"י שי"ן - להלן שי"ן שמאלית - בודאי היה קרוב יותר לשי"ן (ימנית) מאשר לסמ"ך; אם לא כן היתה נבחרת סמ"ך לייצג אותו. *אותיות אהו"י עשויות לייצג תנועות, אך זו התפתחות משנית. בשלב ראשוני גם הן ייצגו (בעיקר?) עיצורים.