הנוטה להאמין
New member
תהייה על קנקן...
כבר נתקלתי, לא פעם, בנשים (מבוגרות, יחסית) שאוהבות להגדיר את עצמן כ-"אישה - ילדה"... ואני שואל, למה זה מגיע לנו? לא סבלנו מספיק בגילאי ה-16-18 ש-"ילדה - אישה" רדפה אותנו בסיוטים הכי גדולים שלנו (מדבר בלשון רבים, אבל מייצג את עצמי בלבד... לקטנוניים שבינינו)... עם משחקי כוח, "ענישה קולקטיבית", שגעונות גדלות, שגעונות קטנות... מה טוב באותה "אישה - ילדה" שנראה להן כאטרקטיבי, שאין ב-"אישה - אישה" (כשאלה, דווקא, תמיד מועדפות בעיני)?
כבר נתקלתי, לא פעם, בנשים (מבוגרות, יחסית) שאוהבות להגדיר את עצמן כ-"אישה - ילדה"... ואני שואל, למה זה מגיע לנו? לא סבלנו מספיק בגילאי ה-16-18 ש-"ילדה - אישה" רדפה אותנו בסיוטים הכי גדולים שלנו (מדבר בלשון רבים, אבל מייצג את עצמי בלבד... לקטנוניים שבינינו)... עם משחקי כוח, "ענישה קולקטיבית", שגעונות גדלות, שגעונות קטנות... מה טוב באותה "אישה - ילדה" שנראה להן כאטרקטיבי, שאין ב-"אישה - אישה" (כשאלה, דווקא, תמיד מועדפות בעיני)?