תהייה ושיתוף

[NSH2]

תהייה ושיתוף

אני אוכלת את עצמי שהלכתי לתיכון שהלכתי אליו... תיכון רע מאד, אני לא משתלבת, המגמה שהתחלתי השנה לא מעניינת אותי ובגדול אני פשוט לא יכולה לשחרר את עצמי מכך שלא הלכתי למגמה שרציתי בתיכון אחר. אתמול ביקרתי בתיכון ההוא במטרה לעבור וראיתי שכל כך יכולתי להשתלב שם יותר טוב... עכשיו זה כבר מאוחר מדי, משעמם לי, אני מרגישה חסרת אונים, שום דבר לא מספק אותי ובגדול לא בא לי לעשות כלום. אם הייתי יכולה וזה לא היה מוזר מדי הייתי עוברת מיד. אני אפילו לא יכולה להגיד סבבה משעמם לי בתיכון אבל יש לי ככה וככה וככה כי בסופו של דבר אין לי. זו פשוט תחושה נוראה... אני מתחרטת על כל התקופה הזאת ואני לא מרגישה שיש לי את הכלים לשנות אותה. יותר מזה אני מרגישה כישלון ואני כועסת על עצמי, כל כך כועסת על עצמי... חשבתי שאני אצליח להשתחרר מזה אבל אני פשוט לא מצליחה ואני מרגישה שאכזבתי את עצמי ואת המשפחה כי כל כך יש לי פוטנציאל ליותר. במובן הזה אני מרגישה נחותה מאחיותיי ובעצם מכל אחד אחר בתיכון שלי. אני יודעת שיש דברים גרועים יותר אבל לא יכולה להשתחרר מזה. אני יודעת שהחיים שלי היו יכולים להיות כל כך שונים עכשיו אם כן הייתי בוחרת בתיכון ההוא וזה מייסר אותי כי במובן הזה אני לא מרגישה שעשיתי שינוי מהחטיבה והחטיבה הייתה סיוט... אין לי את הכלים לשנות את זה עכשיו ואני מרגישה חוסר אונים וייאוש. אני פשוט לא מבינה איך יכולתי להיות כל כך תמימה ועיוורת

 

[נסיכת הכוכב]

אולי שנה באה

תסיימי השנה איפה שאת ותסכמי איתם שנה הבאה להתחיל שם ?

 

[efriend]

בית ספר הוא סה"כ מקום די מוגבל להתפתח בו

יש חוגים, חברים, ספרים, יש כ"כ הרבה שאת יכולה לעשות. רצית ללכת לאיזושהי מגמה בתיכון ולא יצא? אז אולי תלמדי את החומר הזה בחוג? מה את אומרת?

 

[NSH2]

העניין הוא...

שאפילו לא ניסיתי. נורא רציתי ולא ניסיתי, כאילו ביררתי ולקחתי טלפונים ואיכשהו ברגע האמת השתפנתי, עכשיו אני די תקועה ונסחבת ולומדת 2 מקצועות מורחבים שנורא לא מעניינים אותי וגם חברתית לא מעניין לי החברים שלי משעממים אותי מאד. אני חושבת שהשיעמום לוקח את הטוב שבי ונהייתי אדישה לכל הסביבה. פשוט לא אכפת לי.