פילוסוף רוחני33
Well-known member
הגעתי למסקנה שאם אדם יחשוב שחשוב לי שיאמין לי, הוא עלול לחשוד שאני משקר לו. צריך לנהוג כאילו אני מדבר כי אני יודע ולא כדי שיאמינו לי. אם ברור לשני הצדדים שחשוב לי שיאמינו לי, אפשר להגיד: "אם אתה רוצה, תאמין לי. אם לא, אני לא יכול להגיד יותר". דיבור כזה יכול ליצור יותר הבנה הדדית בין בני אדם. צריך להיות שמח על קשרים שיש לי, ואפשר גם לשמוח על קשרים שאני יכול ליצור. צריך לחייך ולא לאיים. אני מתלבט אם כדאי לדבר עם חברים בעיקר על תחביבים אישיים כדי להיות מעניין ומיוחד, או לעבור מדברים כלליים לאישיים כדי להיות הגיוני ונוח לאחרים. בכל מקרה, חשוב ליצור אמנות בדרך מעניינת ומיוחדת, גם אם לא כולם אוהבים אותה.
