תהיות וחרטות

[Baby Doc]

האם חייבים אמונה באלוהים בכדי לקיים מסורת?

והאם לא שמעת מעודך על יהודים חילונים? החגים האלו הם חלק ממסורת שאני משתייך אליה. אני חוגג אותם וכך גם בני, וכן, חגיגתם בעיני מסורת נחמדה, אפילו מאוד. אני מודע היטב לעובדה שחג הפסח מיוחס למעשי הבורא וחג החנוכה נחגג בכדי לסמל את ההתנגדות לתרבות ההלניסטית שהיא ערש התרבות המערבית שלנו - ואני חי עם הסתירה הזו בשלום ועדיין חוגג אותם ומנחיל אותם לבני. זה בדיוק העניין אותו יושבי הפורום האחרים ניסו להסביר, לך ללא הצלחה מרובה: אין לי התנגדות למסורת לא-פוגענית ולא-כפייתית. ברית מילה היא פוגענית. בשבת יש אלמנטים כפייתיים. בפסח, העניין של איסור על אכילת חמץ הוא כפייתי. בנוסף לכך, גם אם תגייסי את כל עוצמת מוחך ומוחות רבנייך, לא תמצאי באיסורים ובציוויים האלה שום הגיון; כאדם החופשי מאמונה דתית ואינו זקוק לה, אין הם מחייבים אותי כלל, ולכן אני יכול לחגוג את חג הפסח ובו-זמנית לאכול חמץ, לדוגמה. ואין לי כל צורך בנצרות ובסממניה, מסורת אחת מספיקה לי

. לסיכום, אין לי כל צורך באלוהייך בכדי להבין איך העולם עובד ואין לי גם כל צורך בו כמקור נחמה, וממילא איני מבצע את מה ש(כביכול) הוא ציווה. זה לא סותר את העובדה שאני יכול לברור ולאמץ לי מהמסורת את מה שאני רוצה, ולנטוש את הרע, הפוגעני והמיותר.

 

[גורי6]

החיים קצרים

איך אפשר לחיות חצי? תמיד תמהתי על חברי החילוניים שעושים קידוש ונוסעים אחר כך לפאב. למה לחיות חצי חיים? נכון שחגים זה כיף. גם לנסוע לים זה כיף. למה אנחנו מקיימים מנהגים בלי שיש להם משמעות וינהרטית אמיתית? החיים קצרים מדי כדי שנסתפק בנחמד וכיף. אם אני אדליק נרות בחנוכה כי זה מגניב אז לא תודה. ובחזרה לברית. אותו עניין. אם אני עושה ברית לבן שלי בגלל שכל היהודים עושים-לא תודה. אם אני לא עושה לו ברית בגלל שזה לא בריא וכואב- כיהודיה אני חסרת ידע על משמעות וערך הברית.

 

[Kalla]

מה זאת אומרת לחיות חצי? איך זה קשור בכלל?

אישית, כמעט ולא מקיימת מסורת של חגים כי לדעתי האישית רוב החגים אינם מספיק מעניינים או כייפיים, אבל אני מבינה את אלה שמנצלים כל הזדמנות, כולל כזאת שנקבעה במסורת, כדי לחגוג ולעשות מפגש משפחתי. מה לעשות, החגים אלה גם ימי החופש הרשמיים של רובנו והזדמנות להיפגש עם כל המשפחה ולשבת יחד לשולחן. אך מעבר לזה, יש מסורות שהן סתם כיפיות. כמו שברוסיה האתאיסטית אנשים (כולל יהודים) קישטו עץ אשוח ממש לא בגלל שהם האמינו בישו או בכלל קישרו את המנהג עם ישו, אלא כי זה היה אחד הדברים הכי כיפיים שאפשר היה לעשות עם הילדים (לאף אחד זה אפילו לא התקשר בראש עם מנהג דתי כלשהו), כך כיף לילדים להדליק נרות בחנוכה (ולרוב מספיק להם להדליק יום-יומיים וכשהחידוש עובר הם לא ממשיכים לימים הבאים). ובסוכות הם נורא נהנים מזה שבונים להם סוכה, כמו שהם נהנים כשאנחנו סתם פותחים להם אוהל בטיול, אז אנחנו משתדלים לעשות עבורם את זה בלי שום קשר לאמונה הדתית ובלי קשר לקיום טקסים דתיים בתוך הסוכה, שאת זה אנחנו לא עושים, אלא רק לשם ההנאה. כמו כן, כיף לנצל חג כמו פסח כדי לעשות ארוחה משפחתית, אבל אף פעם, למשל, לא נקרא את ההגדה כי הרבה יותר נחמד סתם לדבר מאשר לקרוא כל שנה את אותו הדבר שממילא לא מאמינים בו ובחיים לא אקח לפה שלי מצה כי אני לא סובלת את הטעם וזה גם נורא לא בריא. קידוש אני לא עושה ולבית כנסת אני לא הולכת ובכיפור אני לא צמה כי זה לא כיף ולא מעניין. בקיצור, המטרה היא להנות מכל דבר שאפשר, וממש לא משנה מה המקור שלו, ולהימנע מכל דבר מעיק או פוגע. אין כאן שום התחייבות לשום דבר ועושים מה שנעים, וגם זה רק אם מתחשק באותה שנה/אותו רגע. מה שאני מנסה לומר הוא שאפשר פשוט לעשות דברים לשם ההנאה. בדיוק כמו שנוסעים לים לשם ההנאה ולא כי זה מסורת או שיש איזה שיקולים עמוקים של אמונה, כך גם אפשר לקחת מהמסורת שמבוססת במקורה על דת דברים כיפיים ולקיים אותם או חלקים מהם לא כי חייבים או מאמינים אלא פשוט כי זה מהנה או כי זה מנהג משפחתי ששרד במשך שנים ומוסיף לאחדות המשפחה וכו', בשביל אנשים שאינם מאמינים זה בדיוק כמו ללכת לים או לנסוע לחו"ל פעם בשנה וכד' - וזה לא חייב להיות קשור לקיום אמונה כלשהי, ואת המשמעות האינהרנטית הם מוצאים בדברים אחרים לגמרי. כמו כן, זה לא קשור ללחיות חצי, אלא בדיוק להפך - זה קשור ללהנות מהחיים בכל הדרכים האפשריות ולקחת מכל ההבטים שלהם את הדברים המתאימים, שיכולים להוסיף על ההנאה הזאת. אין בזה כל פסול כל עוד זה לא בא על חשבון אחרים ולא פגוע באחרים, כמו ברית מילה. . ההבדל הוא, שאנשים חילוניים לא מקובעים מראש ובהכרח על משמעות אחת ויחידה, אלא כל אחד מוצא עבורו את המשמעות הנכונה ומתאימה לו. אנשים שאינם מאמינים באלוהים יש להם משמעות משלהם לחיים, לא פחות עמוקה וחשובה עבורם מאשר שלך עבורך, וחיי רוח עשירים ומעניינים לא פחות מאשר לך, רק בצורה אחרת. החיים שלהם לא פחות מלאים בתוכן משמעותי, רק שהתוכן הזה שונה משלך. וזאת בלי שום קשר לשאלה אם הם מקיימים את המסורת או את חלקה מסיבה כלשהי שאינה קשורה לדת. זה לא סותר אחד את השני בכלל.

 

[גורי6]

תשובה מצוינת

אכן תשובה אמיתית וכנה שמתקבלת על הדעת. כשאני יוצאת עם המשפחה שלי לאכול במסעדה זה כיף. כשליציאה הזאת מתווספת משמעות כמו יום הולדת זה יותר מכיף. זה הרגשה אחרת, טובה יותר. יש יותר משמעות ליציאה. נכון! אחדות משפחה זה מקום ראשון אבל כשיש לזה משמעות מעבר לכיף זה הרבה יותר מגבש ומאחד. כך אני רואה זאת בהקשר שח חגים לדוגמא.

 

[Kalla]

אז כל אחד מייחס משמעות מעבר למשהו אחר.

 

[גורי6]

וכך זה נראה

ברור שכל אחד מתעמק יותר במשהו שמעניין אותו והוא טוב בו יותר. אי אפשר שכל אחד יתן אינטרפטציה משלו לדברים מוסריים עקרוניים. (דרך אגב זו יכולה להיות טענה טובה בשבילכם לגבי ברית). היום מאוד מקובל כל נושא האימון אישי בכל מיני תחומים. איך סופר נני יודעת מה צריך לעשות? איך הורים כל כך מסתבכים עם החינוך שלהם בכלל וההורות שלהם בפרט? משום שאין כיוון. גם ספרות חילונית וגם דתית מציעות כיוונים בצורה של כללים, חוקים. אינני מבינה למה את חושבת שמורה דרך זה פסול? היום אנחנו משלמים כסף טוב כדי לקבל משהו שיודע קצת מהכללים שיעשה לנו סדר בחיים. כשאני מציעה כאלטרנטיבה ספרים שעוזרים לנו להתמודד עם החיים את אומרת לא תודה. אני לא צריכה חיים קלים. ההיפך!! מאוד קשה לעמוד בכללים, על מנת להצליח צריך הרבה עקביות, התמדה ואורך רוח. אני מאמינה לך שיש לך ערכים ומהן נורמות התנהגות מוסריות באופן כללי. זה לא מספיק. צריך נווט, כוון, אי אפשר לבד.

 

[Baby Doc]

איך אפשר לחיות חצי?

אם הדת, חגיה ומנהגיה מהווים את מלוא חייך או חצי מהם, אז באמת שאי אפשר. עבורי ועבור רוב החילונים, הדת והמסורת מהווים חלק קטן מאוד מחייהם, ובמקרה שלי, חסרונם המוחלט לא היה פוגם בהרבה בעושרם, בתוכנם ובמשמעותם של חיי. את כנראה אינך מסוגלת להבין זאת, שכן הדת ממלאת את הווייתך מיום שעמדת על דעתך, ואינך מסוגלת, חושבני, לתאר לעצמך חיים ללא אמונה דתית, כי מעולם לא הכרת מציאות אחרת. אפשר לקיים מנהגים נחמדים ולא פוגעניים, בין אם זה הליכה לים או שירת "אחד מי יודע" בסדר פסח, גם מבלי שיתלווה אליהם כל הכובד של המשמעויות שאולי קיימות להם ואולי לא. אם אני חפץ בעושר רוחני, ובמשמעויות ליקום הסובב אותי, יש עושר עצום מאלה מחוץ לדת ולמנהגיה. ובעניין הברית- אין לה שום משמעות וערך פרט לפציעה סתמית של תינוק, ואחת היא לי מה טוענים המאמינים. לפיכך, אין לי כל סיבה לבצעה.

 

[גורי6]

זה מזכיר לי...

בעברי יצא לי ללמוד שלוש שנים במוסד חרדי לבנות בבני ברק תנאי הקבלה שלי היה שאני לא אשאל שאלות (פשוט להכנס לשיעורים ולהקשיב) מאוד מזכיר לי חילוניים שחיים את חייהם בלי לשאול ולברר יותר מדי. בת יענה בצד הזה ואותה הגברת בשינוי אדרת בצד השני.

 

[Kalla]

על סמך מה החלטת שחילוניים לא שואלים שאלות?

התכונה של לפקפק ולשאול שאלות תלויה באדם וברמתו השכלית. לרוב, אנשים סקרנים, אינטליגנטיים ואינטלקטואליים שואלים שאלות כל חייהם בלי קשר לאמונתם. אבל לא תמיד הם מגיעים לאותן התשובות, או לתשובות בכלל. חבל שדווקא בדיון שנראה כל כך פתוח לפתע צצות הדעות הסטריאוטיפיות האלה והורסות הכל.

 

[גורי6]

מפוזרת מטרה

ישנם הרבה סקרנים, אינטלגנטים ואינטלקטואלים שחקרו יהודים בשואה בצורות מזוויעות. אכן שאלו שאלות ואנו סיפקנו תשובות מדעיות. (דרך אגב יש שאלה מאוד גדולה אם ניתן להשתמש כיום במחקרים האלה, במיוחד כאלו לדוגמא ששיפרו את יכולת הפגיעה האווירית וכד'). יש להתמקד במה שנאמר ולא לזרוק תשובות לחלל האוויר שאינן מוכיחות דבר. העובדה שרק עם חתול אחד אני מצליחה להגיע לשיח פורה, ממוקד, עונה על שאלותי לעניין מבלי לפזר ססמאות ודברים כלליים באוויר, נותנת לי תחושה שאף אחד מבאי הפורום שהשתתף בשיחותינו אין לו את הידע הנדרש לויכוח מעין זה.

 

[Baby Doc]

נהפוך הוא

איני יודע מה איתך, אבל אני בהחלט ניצלתי את מוחי כדי ללמוד כל מה שיכולתי, ובין יתר הדברים שיש ליקום להציע, למדתי היטב גם את אמונתך, ככל שיכולתי. אני בקי בה לא פחות ממך, ואעז ואומר שאפילו יותר מרוב המאמינים. אין זה אומר שקיבלתי אותה על עצמי, אבל בורות בה בהחלט לא תמצאי אצלי. בשבילי, כל החיים הם מסע אחד ארוך של לשאול ולברר, להבין ולהתפתח. האמונה שלך (וכל אמונה אחרת) מציעה כה מעט מכל זה, עד כדי זניחות. מדוע איפוא שאתבוסס רק בה ובמעט שהיא מציעה, כאשר מסביב יש שפע כה גדול? כנראה שאת סבורה שכל החילונים עניינם בפאבים ובדיסקוטקים, אכול ושתה כי מחר נמות ותו לא. כנראה שפגשת סוג מסויים מהם, שלצערי נפוץ מאוד. שימי לב, בכל הויכוחים שאת משתתפת בהם עם יושבי הפורום אינך יוצאת ולו לרגע קט מגבולות אמונתך, שהם גם גבולות עולמך. אז נהפוך הוא, את זו שחייה את חייך מבלי לנסות ולהיות משהו מעבר למה שאת, בלי להדוף את גבולות עולמך. כתינוקת, הרי נולדת כשמוחך ריק מתוכן, והאמונה הדתית הוטבעה והוטמעה בך ע"י הורייך, מחנכייך וסביבתך. היא מגבילה אותך מלראות מעבר לגבולותיה, ואני באמת מאחל לך שתשתחררי ממנה ושייפקחו עינייך. הכל בידידות

 

[גורי6]

אני לא מאמינה לך

בהנחה שלמדת במוסד אקדמי כלשהו אין שום נושא נלמד שם לפי מיטב ידיעתי שאני כבעלת אמונה לא יכולה ללמוד. האמונה שלי מציעה מעט? כנראה למדת משהו אחר, יותר סביר להניח שלא למדת כלל אחרת לא היתה כותב דברים שאינם נכונים ביסודם. האמונה שלי מבוססת על הגות והשקפה. מחקר, שאלות ותשובות. אין נושא בעולם שלא תמצא לו מענה. יודעת לתת תשובות לשאלות של אריסטו (עיין ערך מורה נבוכים לרמב"ם), נצרות, איסלם (עיין בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי), שאלות של אתיקה ורפואה (עיין אנציקלופדיה להלכה ורפואה), משכלל ומשפר את טבע האדם (עיין מסילת ישרים לרמח"ל, חובות הלבבות לרבנו בחיי, שמירת הלשון לחפץ חיים). ועוד ועוד. ישנם דברים שהאמונה הצרה שלי יודעת כמו למשל שלהגיד שנולדתי "טאבולה רסה" (לוח חלק) וכל העיצוב שלי הוא מהסביבה מתייחס לתיאואטיקנים פסיכולוגים התנהגותיים בלבד כגון ווטסון, סקינר, פאבלוב (זה ען המחקר על הכלב, אתה כבעל השקפה נרחבת שיכול להרשות לו קצת יותר מהאמונה הצרה שלי בטח יודע על מה אני מדברת). יצא לי להכיר לא מעט חילוניים במסגרות שונות (צבא, אוניברסיטה, וגים כאלו ואחרים, אני מאז ומעולם גרה בסביבה מעורבת של חילוניים ודתיים כך שיצא לי להכיר לא מעט סוגי אנשים). לאמונה שלי אין גבולות, היא רחבת אופקים. מעמיקה ויורדת לפרטים עד כדי גזירת ציפורניים וממריאה אל על לגבהים כמו כבוד האדם וחירותו. שמחתי לדעת שאתה במסע ארוך של שאלות וחקירה זה נהדר וכך צריך.

 

[Baby Doc]

אמנם אנו חורגים מנושא הפורום, אך

כוונתי לא היתה שנולדת כלוח חלק. אין דבר כזה. כוונתי היתה,שכתינוקת נולדת חסרת דת וחסרת אמונה, וזו הוכנסה לראשך ונצרבה שם מגורמים חיצוניים לך. לצערי, איני אקדמאי והשכלתי תיכונית בלבד. זה לא מנע ולא מונע ממני ללמוד ולהבין; מכל מה שלמדתי, לא על הגות והשקפה מבוססת אמונתך, אלא על כיפוף המציאות כך שתתאים להנחת היסוד שלה- שקיים בורא שממנו מתחיל הכל. כל ההגות, ההשקפה, השו"ת, כל הספרות החוקתית-רעיונית-משפטית, ולמעשה כל מה שיצרה היהדות והיהודים- הכל מבוסס על ונגזר מהנחת יסוד זו. הכל נמצא "בתוך המערכת", מעולם לא מחוצה לה. בעינייך, כמובן שאמונתך חסרת אופקים; כמו שכתבתי, גבולות עולמך וגבולות אמונתך זהים. לו היית רוצה ו/או יכולה לראות מעבר להם, היית מגלה כי אמונתך היא כבניין ענק שראשו בשמיים אך יסודו נטוע באוויר הדליל. יותר מכך, האמונה הזו היא רק נחל אחד בתוך הנהר האדיר של היצירה האנושית, שאני מקווה מאוד שאינך פוסלת כדוחה או כמשעמם, עקב החזקתך באמונתך.

 

[Kalla]

רק להזכירך.

הילד שלך היה יהודי מהרגע שנולד. הוא יהודי ברגע שהוא נולד לאם יהודיה.

 

[She Dolphin]

שלום לך

אתה מאוד אמפתי לסבלה של הגולשת ומנסה להגן על נשמתה הרכה וכמובן שאתה, בניגוד לכל הכותבים פה נקי לגמרי מאינטרסים

רק דבר אחד לא ברור לי - איך זה יכול להיות שרופא כותב כל כך הרבה אי דיוקים בענייני היגיינה, מחלות, טיפולים רפואיים ("מצריך ניתוח בהכרח"), סטטיסטיקה עולמית עכשוית בעניין המילה ("בארה"ב הגיעו מזמן למסקנה שבריא יותר למול את הבנים"), תפקוד עצבי ("העיצבוב באיזור העורלה בגיל 8 ימים נמוך מאד עד אפסי") כמו אלה שהבאת לכאן? בנוסף - אם לך קשה, אז גם לי קשה. קשה לי לראות רופא ששם את עצמו במקום לא לו ונותן חוות דעת בעניינים שלא רלוונטיים לעיסוקו כמו סוגיות חברתיות של ילדינו וכמו כן נותן ציונים ומודיע לנו שאנחנו אנשים שעוסקים בטרנדים. ועל ההשוואה האחרונה שלך בעניין הלידות והחיסונים - אבוי לנו. אתה כרופא באמת אמור לדעת את ההבדלים הברורים ולא לעשות השוואות פופוליסטיות ולא מדוייקות כאלו. ולסיום - אני מבינה מדבריך שאתה אדם דתי (אמרת שאתה עוסק במילה לשם המצווה ולכן אני מסיקה זאת) אם כך מה זה כל הדיבורים האלה על עניינים שלא קשורים באמונה. אם אתה אדם דתי אתה אמור לדעת טוב מאוד שלאדם דתי הנושא היחידי שרלוונטי בעניין המיל הוא הציווי האלוהי לעשותה וכל שאר הדברים - פימוזיס, ענינים חברתיים, מקלחות משותפות, צבא, הנוצרים והמוסלמים, סרטן,עיצבוב - כל זה לחלוטין לא רלוונטי. ואם אתה לא דתי, אנא ממך, פשוט אל תתהדר בנפנוף בענייני מצוות - הגולשים כאן יודעים יותר טוב מזה.

 

[kyyym]

שיטה יחודית לכל הנואשים בניסיונות לבחירת מין

שיטה יחודית לכל הנואשים בניסיונות לבחירת מין הילוד , הצלחה של 98-99% לא למטרות רווח .... לי זה גם הצליח – שרונה – לפרטים נוספים במייל [email protected]

 

[שמנתולה]

כן, ומקסימום אם רציתם בת ולא הלך

תמיד אפשר לעשות ברית ולקחת סיכון שיחתכו יותר מדי...

 

[גורי6]

איזה סיכון?

הברית היא פעולה כירורגית מאוד פשוטה עד כדי כך שהמצווה הבסיסית היא שהאב ימול את בנו כלומר כל אחד יכול למול את בנו ובתנאי שילמד את ההלכות הקשורות בנושא אם הוא לא מספיק מיומן צריך למנות משהו. אם לוקחים משהו מיומן שערך אלפי בריתות בהצלחה למעלה מ-30 שנה איזה סיכון זה? מזערי ביותר.

 

[מיכל @]

בכל ניתוח יש סיכון

גם אם עושים אצל המנתח/מוהל הכי מנוסה שיש. אף אחד לא יתן לך ביטחון של 100% שהכל יהיה בסדר. השאלה היא האם באמת כדאי לקחת את הסיכון, מזערי ככל שיהיה, כדי לבצע בתינוק זעיר ניתוח שאינו נחוץ מבחינה רפואית. ברור לי שלך כאישה דתיה אין באמת בחירה בדבר. מבחינתך זה ציווי שבא מלמעלה וחייבים לענות לו. את יודעת מה, מקובל עלי. פחות מקובלת עלי העובדה שרוב האנשים עדיין בוחרים לימול את ילדיהם ללא הרדמה מקומית, אבל נתעלם מהעניין כרגע. אבל בואי ותנסי להסביר למה לי, כאישה חילונית שאינה מאמינה בקיומו של אל כלשהו, כדאי לסכן את בני בביצוע הניתוח.

 

[ayala26]

איזה סיכון? הסיכון שקיים

כבר היו מקרים מעולם... כל אחד יכול למול בתנאי שילמד הלכות? ומה עם החייאה לתינוקות? עצירת דימומים? הגיינה בסיסית (להתחיל בהחלפת חיתולים למשל ...) וזה עוד בלי להכנס להנחתי שרוב האנשים (והאבות שאמורים לחתוך בעצמם לבנם) לא יודעים בכלל מה צריך לחתוך.. ממש חוסר אחריות מה שאתה ממליץ כעת