תהיות וחרטות

שמנתולה

New member
את כל כך לא בכיוון שזה מפחיד

אני בנאדם עצמאי, פועלת לפי צו מצפוני במסגרת החוק. לא צריכה שום ספר הוראות, בשביל לחשוב ולקבל החלטות יש לי מוח.
 

גורי6

New member
אם כך

המצפון שלך אומר שברית מילה זה אכזרי המצפון שלי אומר שזה משהו מבורך ועילאי. כדי לקבל החלטות נכונות ודרכי פעולה מתאימות חייבים לרכוש ידע. אי אפשר שנדע הכל. לפי מה שאת אומרת ניתן להתייעץ איתך בנושא זוגיות, הורות, חינוך וכל נושא שבעולם כי את סומכת על המח שלך שחושב ומקבל החלטות. כדאי לבקש מאלכוהולים אנונימים שימחקו מהר את שבע הצעדים לקראת גמילה. למה צריך הוראות כאלה מפגרות שיש מח לחשוב? כדאי לבקש מכל האנורקסיות שיתחילו לחשוב כי באמת מה זה השטויות האלה להקיא כל הזמן. את כל הכללים שהן לומדות על מנת לחזור לעצמן למחוק, פשוט שיתחילו לחשוב (דרך אגב היום הטיפול באנורקסיה הוא משפחתי. הגיעו למסקנה שמשם מתחילה הבעיה. הורים יקרים תתחילו לחשוב לפני שאתם הופכים ילדכם לשלדים). אה כן ועוד דבר... בית ספר להורות של אדלר? מי צריך אותו עם הכללים שלו? אנחנו אנשים עצמאיים? פועלים על פי חוק? אז מה הבעיה? תנו למח שלכם לחשוב ולקבל החלטות.
 

Kalla

New member
סליחה? את מכירה אותי?

את מכירה את האישיות שלי? איך את מתיימרת לקבוע את הדברים שאת קובעת? זאת די חוצפה, הייתי אומרת. את יודעת מה, באמת אין כל טעם לדבר איתך כי את סגורה ומסוגרת בתוך עולמך הצר. אין לי כל כוונה להסביר את עצמי בפנייך ואין לי כל צורך שתביני או תכירי אותי. היי שלום.
 

ayala26

New member
לא תודה ../images/Emo13.gif

הלכה לא מעניינת אותי ואני דווקא קוראת הרבה, אבל דברים אחרים. כל אחד והדברים שמעניינים אותו. מאחר שאין לי זיקה לדת ולא שום אמונה בציווי כזה או אחר וגם לא צורך ליצור קשר עם אל באמצעות בכיו של בני אני חושבת שדיון ביננו לא יכול להיות יותר מיותר. כל טוב.
 
המדהים הוא שילדים לא מבחינים

זה לא יאמן. אבל ילדים לא מבחינים בזה מהר. החלפתי חיתול לבן שלי (שנה וחצי) הרבה פעמים בנוכחות ילדים גדולים יותר ואפילו מבוגרים, שלא הבחינו בכלל שיש "הבדל" ממה שהם רגילים לראות (חלק מהמבוגרים הבחינו כמובן, הילדים בכלל לא). גם בתי הבכורה שראתה לא מעט חברים ובני דודים ערומים, לא הבחינה עד כה שיש הבדל בין הפין של אחיה לזה שלהם. ככה שאצלנו (הילדה בת 5) הנושא הזה בכלל לא עלה. העניין הוא שילדים שונים כל כך אחד מהשני, והם רגילים לזה, יש הרי הבדלים גדולים ביניהם בכל תחום ובטח פיזית, שזה פשוט נכלל כחלק מההבדל. עד שהיא תבחין היא תהיה כבר חכמה מספיק בשביל להבין את מורכבות העניין. בגלל שיש לי קצת אובססיה לנושא הזה, אני תמיד מסתכלת מסביב על פינים של ילדים קטנים, חתוכים כמובן רובם, ואני רואה כל כך הרבה חיתוכים עקומים ומכוערים, ופינים קטנים מתחבאים כאלה כמו איזה בוטן קטנצ'יק (זה אמור להסתדר באיזשהו שלב), כשלבן שלי יש את כל הציוד למלוא אורכו המרשים (והוא תינוק...) - וזה דברים שלא הבחנתי בהם בעבר - שממש עצוב לי. גם אני מכירה מקרוב כמה מקרים שבהם היה צריך ללכת למיון אח"כ כמה פעמים, אמנם זה נגמר בשלום אבל זה היה סיוט. בקיצור לא פשוט העניין הזה, צריך מנות אדירות של הדחקה שאני לא בטוחה שכבר אפשרי לגייס אחרי שקצת יודעים על העניין. הבן שלי גם נורא אוהב לשחק בפין שלו, הוא ממש מת על זה והבנתי שזה נפוץ אצל ילדים שלמים, והרבה פחות אצל חתוכים (בגיל הקטן), וזה פשוט הורג אותי לחשוב ששוללים להם את הכיף הזה. לגבי הכרחת בן הזוג, well, לא נעים להרגיש שאת מכריחה אותו, אבל גם לא נעים להרגיש שאת מכריחה את הבן שלך הקטנצ'יק, אני מניחה. אמנם זה הליך שכבר עשיתם בעבר, ומן הסתם הגעתם לאיזו השלמה איתו, אבל עדיין, היום את לא רוצה ואתם צריכים להגיע להסכמה, גם אם יקח זמן. בטח הבנת כבר שאין אקדח מוצמד לראשכם לעניין התזמון. אה, כן, ומזל טוב...
 

C a l a n y a

New member
כאחת שאצלה היתה התנגדות חריפה ביותר

כאחת שאצלה היתה התנגדות חריפה ביותר מצד הבעל. לעמוד יחידה מאחורי החלטה הקשורה בילד משותף קשה מאוד, הייתי שם (נגד כל העולם) וחייבת לציין שלאחר כמה חודשים הבעל הסכים שלא היה כל צורך למול כי אם הילד לא היה רוצה שימולו אותו?
 
למעלה