תהיה לגבי "דיו"

SnapDragon

New member
יא מפרגנת בלתי נלאית שכמוך !

(ואפרופו חוסר נלאות - רעות - להוריד את הכובע או לזרוק מטבע לשלך?
)
 
בקשר למשפט הלא מובן

אני חושבת שהדוב הוא היצר ורושם המחשבות הוא המוסר או ההגיון (יעני הרציונל ) או וואטאבר וכשהוא ימות אז היצר וגם הרגש (יעני האומציונל) ישוחררו לחופשי זה לא נשמע כה הגיוני אני אחזור אליך עם זה (או לא ) כשאני אתאושש מההנגאובר/אלוהים-יודע-מה הרצחני שעובר עליי ביומיים האחרונים ( ואני עדיין לא זוכרת מה קרה לפני יומיים, הי ..נפלאות האלכוהול )
 

SnapDragon

New member
ובכן,

אני מודה ומתוודה - לא נמשכתי לשיר הזה, וגם לא מכירה מקרוב את המילים. אבל עם זאת, כשקראתי את זה עכשיו - משהו קפץ לי : כשרושם המחשבות ימות - זו התייחסות של המשורר לעצמו, אבל העצמו החושב, המפוכח, המכיר בחולשה המסויימת הזאת ומתעמת איתה. אני יכולה להזדהות עם זה, וזה קטע מוכר - ההתפכחות הרגעית הזאת, שבה אתה עולה על משהו, אבל - לפחות בתחילת הדרך, ולפחות לחסרי כח הרצון וקטני האמונה - זה/אתה חומק לך לשיגרה המוכרת והמנוכרת, המנוונת, ה"קלה ונוחה" להתעלם בה מהכל.. כשזה קורה, כשזה נעלם - זה "המוות של רושם המחשבות", אזי הדב, החיה שבו, ממשיך במסע התאוות (מכל סוג) מאחת לשניה.. לעניות דעתי
.
 
אני תמיד חשבתי שרושם המחשבות הוא האל

זה התחבר לי ל"בראשית ברא האדם את האמונה", כשהאל "ימות", או לצורך העניין - כשהאדם יפסיק להאמין בו, הוא לא ירגיש או יחשוב שיש "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", ואז הדוב=האדם יוכל סוף סוף לרדוף את תאוותיו.
 
פירוש חדש לגמרי

אני חושב שזה בעצם שיר ארס פואטי. הסיטואציה- אביתר יושב לו בביתו מעל שולחן הכתיבה ורוצה לכתוב. משהו מדגדג לו בקצות האצבעות- אבל כלום לא יוצא. זה מורט את העצבים, איך שהרוח והגלים ממשיכים לרדת ולעלות בשלווה כשבפנים הכל מתסכל כל כך. המין הוא, כמו שכתבתי קודם, משל- האוננות, כחיקוי זול של יחסים אמיתיים, היא הכתיבה הזו, שלא באמת ממצה. מה שאביתר רוצה הוא גוף אמיתי. ואז בא הפרדוקס- זה לא שאין על מה לכתוב. יש בחוץ המון גופים עם שמלות קצרות שרק מחכים שיכתבו עליהם. אלא שאביתר לא יכול להיפתח להשראות האלה- הוא עסוק מדי ברייטרס בלוק המתסכל שלו. כשרושם המחשבות ימות, כשאביתר יצא מהנייר- הוא גם יוכל לטעום מכל הדברים מעוררי ההשראה שנמצאים בחוץ- אלא שאז זה כבר לא יהיה שימושי, כי רושם המחשבות כבר מת. (הבעיה בכתיבה הנוכחית היא לא שהיא לא יפה- "הוא יפה אבל" אלא שהיא לא ממצה- "הכהה המכוער הזה")
 

e s1

New member
../images/Emo85.gif

אני תמיד חשבתי שרושם המחשבות זה מי שמכתיב את כל מהלך החיים שלנו בצורה כזאת שהמין זול. רדוד. ובעיקר מוחצן. "האוננות המזוינת הזו הנמוכה" (זה יכול להיות בצחוק איזה מעצב אופנה בפריז שמכתיב למליוני נשים לא להתלבש) אבל כמובן שזה משהו יותר רחב, תרבות של שנים שרק הולכת ומתחזקת, ותופסת כמעט את כולם... "בחוץ שמלות קצרות הכל בהילוך מיני". וכשרושם המחשבות ימות- ההכתבה הזאת שכביכול אופפת את הכל- תהיה איזושהי התרה, הדוב- האדם הזה, היצרי- יצא לחפש מתוק. אמת. מה שדוב אמור לחפש... (דבש
) והוא באמת יפה אבל, הכאב המכוער הזה
 

SnapDragon

New member
../images/Emo45.gif ../images/Emo13.gif

הדב, מחפש דבש. איזה יופי. (שוב -מלמד לחשוב פשוט. היופי קיים, צריך רק לפקוח ולהתפכח) (מעיין במוזה קיומית-ריגשית לאחרונה) תודה...
 

Walk Two Moons

New member
"הכהה".

אם כי בזמנו כשהוא שר את השיר הזה בהופעות הוא נהג לשיר מדי פעם "הכאב".
 
למעלה