תהיה לגבי "דיו"

תהיה לגבי "דיו"

כמו שאני מבין את השיר, הוא בעצם התייחסות לדיו כמין. עכשיו השאלה היא, האמנם? האם הדיו הוא הנמשל והמין הוא המשל- או הפוך? או שאולי אין כאן משל ונמשל ואביתר כותב וכותב, מרגיש שהוא כותב לעצמו ושאף אחד לא שומע אותו, וכמהה לאהבה? ואיך כל זה מסתדר עם "תאווה לבשר אישה זה כמו סתם תאווה לבשר"? ואם כבר דיו, מישהו רוצה לעזור לי עם "כשרושם המחשבות ימות אז הדוב יצא לחפש מתוק מאישה יפה לאישה יפה לאישה יפה"? אני לא מצליח להבין את הקטע הזה בשיר...
 

Walk Two Moons

New member
אני לא יודע אם הדיו הוא משל למין,

אבל "הוא יפה אבל, הכאב המכוער הזה" מסתדר נהדר עם "תאווה לבשר אישה זה כמו סתם תאבון לבשר" - שהרי גם במשפט מתוך "אמביציה" הוא לא מבטל את התאווה, הוא לא טוען שהשתחרר ממנה, הוא רק טוען שהיא נמוכה. וכואבת. ומכוערת (אגב, לא הייתי חותם על כל מילה פה. גם התאווה היא דבר מבורך, בסופו של דבר). השיר הוא ללא ספק על מין, אבל אני תמיד חשבתי על הדיו כדיו ממש, כלומר - מה שנשאר על הדף אחרי כתיבה רבה. אבל זה רק אני. לדעתי, משמעות הקטע שציטטת היא שברגע שלא יהיו ביקורות, מבטים, סביבה, חברה, ביקורות עצמיות, מחסומים - "רושמי מחשבות" - הדוב - האדם - יאבד שליטה ויעבור אישה אחרי אישה בלי מעצורים או מחשבות.
 
תאבון?

בעצם, בשמיעה דקדקנית, הצלחתי למצוא שם איזו נון. טעות שלי. ולגבי הדוב
- אתה חושב שהוא מציג את השחרור שלו באור חיובי? פשוט, הפעם הקודמת שאביתר השתמש בדוב היא כדי להציג את הקורבן דווקא (הדוב והנחש). אז בקטע הזה מעיין נראית לי צודקת. מצד שני "רושם המחשבות" לא נשמע חיובי במיוחד, ואני הבנתי אותו בערך כמוך. בקיצור, אני לא יודע
דווקא מה שאמרת על זה שהדיו הוא דיו ממש- מוצא חן בעיניי, לפי הקטע הזה, וזה נותן לי רעיון לפירוש אחר- "רושם המחשבות" הרי זה אביתר בעצמו, שרושם מחשבות שמחוץ לתמונה. והדוב, כמו שכתבו מיכל ומעיין, הוא התאווה. ואז, בעצם, יוצא שהדוב רק מחכה שאביתר הכותב, שמתעסק בכל מיני שטויות של אהבה, ימות, כדי שהוא יוכל להתחיל לחגוג. אבל האפשרות שהמין הוא רק משל, בכל השיר, קורצת לי יותר, בעיקר כי אם המשמעות אכן כזו, הרי זה שיר גאוני ממש. לפי הפרשנות הזו, איך אפשר לפרש את הקטע הזה?
 

SnapDragon

New member
2 דברים :

לא הצגתי את הדוב באור חיובי/שלילי. אמרתי רק שזה טבעי... לכולם יש תאוות. תמיד. רושם המחשבות מיוחס למשורר, אבל הוא לא המשורר בעצמו. הוא המצפון שלו, או לחילופין - קול ההיגיון. או, שלישית (אני מנסה לחדד פשוט) - הוא לאו דווקא הצודק, פשוט הצד שחושב על המעבר (beyond).
 

Walk Two Moons

New member
בעיניי הוא לא מציג את השחרור שלו באור חיובי,

כי אם אנחנו הולכים עם הפרשנות שהצעתי - שהכאב המכוער הוא התאווה הבלתי פוסקת - הרי שהמשורר לא רואה את החיפוש אחר המיטה המזדמנת כדבר חיובי במיוחד (וניתן לראות זאת גם מהמשפט ב"אמביציה", אם כי אני לא אוהב את ההשלכות משיר אחד על שיר שני, כי בהיותם שירים הם יכולים לסמל מצבי רוח ותפיסות שונות לחלוטין. מהסיבה הזאת, אגב, אני גם לא חושב שהתפיסה של הדוב כקורבן היא נכונה, כי אין לה שום הוכחה בשיר הספציפי הזה. מקסימום כמפותה (יש מילה כזאת?) אחרי ה"הילוך המיני" שבחוץ). מה זה אביתר בעצמו? גם התשוקה היא חלק מאביתר בעצמו. או שאתה מתכוון ל"אביתר בעצמו" במובן של השכל הישר של אביתר, ואז אני מסכים איתך. אני לא בטוח שהבנתי את כוונתך בקשר לכך שהמין הוא משל. משל למה?
 

SnapDragon

New member
../images/Emo45.gif

"מה שנשאר על הדף אחרי כתיבה רבה". במפתיע - זה תיאור יפהפה. גם בפשטותו וגם כרעיון מופשט שכזה...אהבתי
.
 

SnapDragon

New member
../images/Emo13.gif

לכאורה משפט פשוט, תיאור תפקיד/הוויה פשוט. נו, עוד הוכחה שהיופי הטהור הוא בנקודות הקטנות בחיים. שנזכה.
 

רעוּת

New member
כן, אבישי! תתפשט!

גם כן עם להתחיל להטריד מינית אנשים בגילי
 
למעלה