מתלבט ומתחבט
שני השורשים עשו את המסלול המוכר מהמוחשי למופשט.
במקרה של ח-ב-ט, המשמעות המקורית עדיין מצויה בשימוש, ולכן (לטעמי) "מתחבט" מעביר תחושה יותר "פיזית" של מאמץ וקושי.
השורש, אגב, קרוב לח-ב-ץ, שמתאר את פעולת החביטה של הכנת חמאה, אם כי גם מובן זה כמעט עבר מהעולם.
בשורש ל-ב-ט, המובן המקורי כבר נשכח, ולכן הוא מרמז היום רק למחשבה או דיבור.
עפ"י קליין, גם ל-ב-ט ציין במקור פעולת הכאה, ערבוב וכד', ובערבית הוא משמש לרמיסה ברגלי גמל (לא נעים...)
במקרא השורש מופיע פעמים ספורות: וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט (הושע ד); חֲכַם-לֵב, יִקַּח מִצְוֹת; וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם, יִלָּבֵט (משלי י).
המובן הוא כנראה "יוכה, יכשל, יתייגע, ידאג".