חי אדר תגלית בפני עצמה...!
סוף סוף יש לי זמן להכנס לפורום בנחת. מאז יום רביעי אני בריצות וסידורים, בינהם גם כאלו שקשורים למפגש ביום חמישי. אני לא פולניה ולכן אודה, שביום חמישי בלילה צנחתי למיטה ממוטטת, עם גרון כואב ועם צרידות קשה שלא עברה לי עד עכשיו. והיה שווה!!! כל כך נהניתי במפגש. אני כל כך שמחה להיות חלק מהפורום הזה. יש כאן אוסף מרשים של אנשים מדהימים (אני לא כל כך אוהבת את הסופרלטיב הזה אבל מה לעשות, זה הכי קולע), מענינים, כל אחד כאן הוא עולם ומלואו. נכון שאפשר להגיד את זה על כל קבוצת אנשים, אבל כאן בנוסף למכנה המשותף שמאחד אותנו, נראה לי שיש דבר נוסף - כנראה שאין מה לעשות- אנשים שפורצים לעצמם דרך, הם ברובם אנשים מיוחדים, אינדיבידואלים, אנשים בעלי עולם פנימי מפותח ועשיר ועוד ועוד . אתם סולחים לי על ההשתפכות הארוכה הזו נכון? מה? רק לשבתאי מותר לשפוך פה הודעות ארוכות כאורך הגלות? אני ממשיכה. צדקו כל אלה שדברו על ההבדל בין הכרות עם אדם דרך הפורום, הכתיבה - ובמציאות. למשל- חי אדר היה עד יום חמישי תעלומה בעיני. כשקראתי את הודעותיו המהוקצעות -הרצינות, הסגנון המוקפד, השורות הקצרות, חששתי אפילו לחייך מול המסך.. פתאום גיליתי בן אדם מצחיק, נעים - אחרת לגמרי ממה שדימיינתי לי בפורום. ודער משומד - אחשלי! אנחנו מכירים שניה וחצי, התראינו רק פעמיים ואין עוד הרבה בני משפחה ביולוגיים (אם בכלל..) שהייתי מרגישה בנוח,ונהנית לארח אצלי בבית -כמוך. שלא לדבר גם על ברוריה אחותי... ודידית אחותי הקטנה והמתוקה ועוד כמה אנשים שהפכו לחברים קרובים בזמן כה קצר.. מה אני מבלבלת פה את המוח? בעצם למה אני מתנצלת.. קרה לי כאן דבר מוזר, שלא קרה לי הרבה בחיים- החברים והחברות שלי הם אנשים ש"אספתי", "ליקטתי" עם השנים בכל מיני מסגרות בהן הייתי. כאן, בבת אחת אני פוגשת מסה של אנשים שהם נפלאים בעיני. אולי זה בגלל שכולנו כאן מרגישים צורך במשפחה קרובה שלא ממש קיימת? לא מבינה את זה, לא רגילה לא להבין דברים כאלה. אבל זהו אני אפסיק עכשיו כדי שיהיה לי גם זמן להתלבט אם לשלוח את כל ההשתפכות הזו.. ותגיבו לי, אם לא אני לא מוסרת את המתכון של המרק! <לילית רגשנית>