תגלחת

הויכוח הוא ויכוח פילוסופי עתיק

איך צריכה לנהוג מערכת חוקים כלשהיא במקרה חריג, מקרה שלא מתאים לכלל, ותסלחו לי שאיני זוכר את שמות ההוגים. האחד אומר, שהחוק ניתן לבני האדם לישמו, ובית הדין רשאי לפסוק שלא כדין במקרה הצורך, ויש דוגמא מהתלמוד: רב אשי ביטל את הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" במקרהו של מרי בר איסק שהיה אדם אלים. השני אומר, שכדי שמערכת החוקים תוכל לתפקד כראוי, ולא יצטרכו בתי הדין לעסוק כל הזמן בבדיקת כל מקרה אם הוא מתאים לכלל או יוצא מן הכלל, טובת הציבור היא, שיסבול הפרט שלא בצדק מפני תיקון הציבור כולו. למה נזכרתי? אם התורה הייתה רואה את שיערה של בת הרב1, היא לא הייתה כותבת את ההלכה הזו שצריכה אשה לגלח את שיערה לאחר נישואיה....
 

גל נעים

New member
איפה כתוב לעזאזל שאישה צריכה לגלח?

את שיער ראשה?, זה מופיע בטור-שו"ע?. או ב-"פוסקים" חסידיים? (החולקים נמרצות חדשים לבקרים על מרן שו"ע). וחוץ מיזה-מדוע הנשים החסידיות עוברות את ההשפלה הזנותית הזו פעם בחודש? מדוע הבעל הפרזיט הבנזו.. לא יגלח את פיאותיו (המנייק השפל הזה)? מדוע אישה שכל יופיה הנשי מתגלם בפניה צריכה לסבור שהיא עושה את רצון ה´ כי היא עושה את רצון בעלה (בועלה)?. מדוע עדיין במאה העשרים ואחת אנשים ממשיכים להתנהג בחייתיות לשמה?. (הרי פעם לאות קלון היו מגלחין את שיער הנשים). <גל מתחלחל כשהוא חושב על אישה שגילחו את שיערה בניגוד לרצונה כי זה מעלה בו זכרונות של תמונות מהשואה.> <ראו תמונה מצורפת-תגדילו אותה>
 

גל נעים

New member
מקפיץ ת´אימא של ההודעה הזו.

למה?-כי זה חשוב. וכי סתם אני בעל גייווה.
 
זה מזכיר לי את יצחק בן אהרון

יצחק בן אהרון בו ה - 96 הוא מאחרוני הנפילים האידאולוגיים של מפלגת העבודה. בראיון איתו לפני מס´ שנים, כאשר דיברו על החרדים הוא אמר שעד היום אינו סולח לחברה החרדית על כך שאמו נאלצה בניגוד לרצונה לגלח את שיער ראשה.כל חייה היא כעסה על כך. עד היום כואב לו דבר שאירע לפני כ - 100 שנה בפולין.
 
וביחוד היא כעסה

שעשו לה את זה בערב החתונה וכך בליל כלולותיה כשבעלה היה איתה בפעם הראשונה, היא היתה קרחת... אם אנחנו מדברים על אותו ראיון (ונראה לי שכן), הוא סיפר שהיא דיברה על זה איתו על ערש דווי.
 

בן הרב

New member
אם זה מענין אותך

החתם סופר! היה מגדולי הלוחמים, וטען שזה יהרג ובל יעבור ואשה אחרי הנישואין חייבת להתגלח, אני לא יודע אם הוא המציא את זה, או שלקח את זה ממקור עתיק יותר, (אבל זה גם לא מענין אותי) ולכן רוב ההונגרים מאד מקפידים על שיער אשה מה שאין כן אצל החסידים הפולנים ששם לא הקפידו על זה <לאלה שמכירים תקשר המשפחתי שלי עם בת הרב תוכלו להבין מאיפה הידע נובע>
 
תפסיקו כבר לגלגל סודות

מאחורי הגב שלי, אנ´לא אוהב את זה, ואתם יודעים טוב מה קורה כשאנ´לא אוהב משהו.
 
מוכר וחביב

הרשלה נכנס פעם לבית מרזח וביקש לאכול, כשהתברר שאין לו כסף סירב בעל הבית להגיש לו אוכל. התחיל הרשלה למלמל "אם לא אקבל אוכל, אהיה מוכרח לעשות מה שאבא שלי עשה". נבהל בעל הבית ומיד הגיש להרשלה מנה ראויה. לאחר שהרשלה סיים לאכול, שאל אותו בעל בית המרזח: "ומה היה עושה אבא שלך?" "אבא שלי" ענה הרשלה, "אם לא היו נותנים לו לאכול, היה הולך לישון רעב!"
 

חי אדר

New member
בנוגע לחת"ם סופר

החת"ם סופר נקט בדרך ההחמרה גם לדברים מחוסרי יסוד. המתודה שהנחתה אותו היא: "חדש אסור מן התורה". כלל זה הוא ביקש ליישם בשל המאבק האידאולוגי שהיה לו עם הרפורמים. אציין: כי בשל קביעה זו, חל קיפאון עמוק בהלכה עד ימינו. אם כי החת"ם סופר היה ער לכך שזה רק טקטיקה של מאבק בבחינת הוראת שעה. אך הבעיה שבימינו לא נותנים את הדעת לכך, וממשיכים במתודה זו, כאילו ניתנה בסיני. לטעמי זהו מקור הבעיה של הפסיקה החרדית בימינו, אשר אינה מתעשתת להאיר את הדברים וליישם את עקרונות הפסיקה החיים של ההלכה. ולדוגמה ראה התשובות שציינתי של הרב צבאח, והרב משאש בהמשך השירשור.
 
בענייני קרחת ועדתו

קרחת היא ביזוי, שנא´ "ויתקלסו בו נערי פוחזים לאמר: עלה קרח, עלה קרח", וראה שם את תגובתו הנזעמת והקצת לא פרופורציונלית של אלישע הנביא לאירוע.
 
זה בגלל הבונבוניירה....

וזה הולך ככה: למה חיי המין של הדתיים הם כמו בונבוניירה? כי יש להם שבועיים "כיף כיף" ושבועיים "פסק זמן" הנערים הפוחזים תפסו את אלישע הנביא בדיוק בשבועיים הלא טובים..... >אתאיסט לא רוצה להיות רציני היום!!!!< >כי ככה בא לי!<
 

חי אדר

New member
מנהגי קורח

החברה החרדית מייצרת איסורים שאינם חסרי תוקף ומשענת הלכתית ואך אנושית. איני יודע מאיין הפלגות והפרזות הללו צצים. עניין מראה האישה אינו נתון קבוע וסטטי. מבחינת ההלכה אלו דברים שמשתנים מעת לעת מחברה לחברה. בפורום לייבוביץ, פירסמתי תשובה של אחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים, הקובע כי היום בשל העובדה כי השער הוא מבטא את יופיה של האישה. אין צורך כלל בכיסוי ראש לאישה נשואה. ולפי זה בוודאי שתגלחת לא באה בחשבון כלל.
 
לפי מה שאני זוכרת

כלומר - מה שסיפרו לי. היופי של האישה טמון בשיער שלה, לכן ברגע שהיא מתחתנת היא צריכה לכסות את השיער מתוך צניעות, רק בעלה זכאי לראות את יופיה (כלומר השיער). בישוב בו הורי גרים (דתי לאומי) יש נשים שהולכות ללא כיסוי ראש, יש נשים שהולכות עם מכנסיים, הייתה פעם אישה קרחת (זה עבר לה) ויש אישה עם זקן. >ספל חמאה שמה קצוץ בכל מקרה<
 
ועוד "הברקה" מעצבנת

למדתי במכללת בית-וגן משהו נורא מרגיז. השיער הוא האיבר הבולט ביותר בגופנו אותו אנחנו יכולים לעצב במידה רבה לפי נטייתנו האישית (צבע, צורה, אורך, נפח...). (מה שנכון, השיער אכן מבטא את האישיות היחודית - ראו ערך הסרט "שיער" מצד אחד, ומה שגל אמר על השואה מצד שני לגבי עשיית קרחת לזולת, שם זה נעשה כדי לדכא את ביטויי האינדבידואליות. גם לי זה הזכיר, מצטערת). לכן כשהאישה נישאת אומרים לה שמעכשיו היא לא יכולה לעשות את מה שהיא רוצה. עכשיו יש לה בעל ודברים שקודמים למה שמתחשק לה. (לכן למשל אין בעיה עם פיאה יפה). ובשתי מילים: איכסה ופיכסה! (מחלוקת הפוסקים: איכסה ופיכסה או שמא איחסה ופיחסה?)
 
למעלה