תגידו

עיניים

New member
אתה?????

אתה מקבל 100 צל"שים: אחד על כל שפריץ מכל סיפולוקס מתוך המאה,,,, ה´נונים´ ממילא נפלטו החוצה,,,,
 
../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif "מישהי"

מאוד משתעשעת מן הדרך שמישהי אחרת מתקנת "טעות מושרשת" . מישהי גם חושבת שבן אדם מן הישוב היה כותב: חונה, למוצר קראו סיפולוקס ולא סיפונלוקס... אבל - הבדיחה עם השפריץ מוצלחת, והצחוק יפה לבריאות, כך ש"רצה לקלל ויצא מברך"... ואימרו אומייין!
 

עיניים

New member
|עיניים| "כל אחד",,,,

בוחר את הדרך שלו, ורק חבל שה"שעשוע" ו"הצחוק" לא הצליחו להסתיר את הפגיעה האישית,,,, את ההודעות מהלינקים הנ"ל קראתי ביום שהתפרסמו, וכבר אז קיבלתי את ה"כוויה" הראשונה, (וחבל להסביר מדוע טעות כתיב או טעות מושרשת עושה "כוויה" בעין למי שעיברית תיקנית חשובה לו), ולמרות זאת - לא תיקנתי. ולא רק אני לא תיקנתי - בן-אהרון - לא תיקן. מגי - לא תיקנה. פנטזיה - לא תיקנה. שקדי - לא תיקן. אתנה - לא תיקנה. ומה משותף לכל הנ"ל פרט לשליטתם בשפה העיברית? כולם "חברים" שלך, ורובם היו איתך ב"מפגש", אז "לא נעים" לתקן טעויות, שמא תיעלבי או תיפגעי בדיוק כמו פה,,,, גם אטיוד היה שם ולא תיקן. למה? כי כשהוא מתקן - מתנפלים עליו, במקום לומר: תודה,,, ואז באות הטרוניות והטענות, כפי שראינו בתגובות ל"משאל" של מגי, שכותרתו היתה בהלך הרוח של- "אלומיניום טוב או רע ליהודים", - פוחדים לכתוב - פוחדים לעשות טעויות - חושבים 200 פעם לפני שמכניסים הודעה,,,, ואני לא זוכרת שהוא אי פעם "סימן" טעויות כתיב באדום (כמו ב-WORD), להיפך - מדרך טיפולו במילים שנכתבו בטעות, הדרך בה הוא מגלגל אותן, משחק איתן, הופך ולש בהן - יש בה גם מן ההנאה שבקריאה וגם ובעיקר - תמיד לומדים משהו חדש, (ומי בכלל זוכר שבעצם הוא מתקן למישהו טעות),,,, אתמול, כש-ממוש השתמשה שוב באותה טעות שהבנתי שהיא מושרשת, תיקנתי אותה בהסתבלטות והומור, והנה - שוב "נעקצת" וקפצת,,, אבל - מקווה שלמדת מזה משהו. כי תארי לך שבמפגש הקרוב שלכם, בשבת, יעלה בין היתר נושא הסיפולוקס, ואת היית מוסיפה משלך על ה"סיפונלוקס", מבלי לדעת מה שאת יודעת היום,,,, מה את חושבת היה קורה? מישהו היה מעיר לך משהו "לפני כולם"? לא! כולם היו נחנקים, מגחכים, וממשיכים לשתוק,,,, אז ביננו - באתי לברך או באתי לקלל? הא? פעם אמרה לי סבתא ז"ל: "יום מבוזבז - הוא יום בו לא למדת משהו חדש",,,,,
 
מיני סקר:´מהי´המילה ה´משומשת´ ביותר

מה-היא המילה ה´משומשת´ ביותר מבין שלשת המילים שלהלן: 1. זאטוט/ים 2. ´סיפולוקס´ 3. כסא/ות --אה? (למעט שלשה ששת´קו ענו כל השאר "כ-ס-א !!!" או. אז כעת אימרו: אחד, זאטוט -נגיד בן שלוש, היודע מגיל "טרום-זכרון" (נגיד שנתיים) להבחין בין כסא למיטה ושבגיל ארבע יתחיל לשתות סודה מבקבוק שנקנה או ממכשיר ביתי המייצר- הנה הוא בן חמש ועדיין לא למד בבית הוריו להבחין בן זכר לנקבה בגיל שש-שבע יגיע ל"חינוך חובה" האם אז ילמדוהו שמיטתו=מתקפלת וכסאו=קטן? ואח"כ כשיגיע לגיל 40-50 ויספר אודות הכסאות המתקפלות גם כשהם מעץ) האם אז יהיה נעים ל: בן-אהרון למגי לשקדי לחונה לרגע לתקנו? כמובן שלא!! במיוחד לאור העובדה ש: הוא עלול לקבל כוויה ב-עניו והוא כבר כעיוור בינהם ואינו רואה אלא את עצמו יש לשער שהם גם לא יבחרו ב"לגחך" כי זו-היא ההנאה הבלעדית לו ול´קולגה´ שלו הם גם יתאפקו בינם לבינם לאור הגינונים האחרונים שהוא מאמץ והינם כשל המקורי למשל: המקורי, מגיע בכל פעם כש-חיה אדומה מלווה אותו והחיקוי מגיע לאחרונה כשפרח אדום מריע (או מתריע) על בואו אז הנה, אני כבר נכנסת לשלב ה "רחמים על" אצל המקורי עברתי ת´שלב ולאחר שהפסקתי לזמן מה לקרא את דבריו חזרתי יום אחד וראיתי שכשהוא קצת משתדל הוא קצת מצליח להנות מ´חקל-התפוחים´ ולא רק מתפוחו הוא וזה באמת (לא בציניות) נגע ללב! כך שאולי אעבור בקרוב לשלב ה"מאוהבת" המקורי- כמו כן, תמיד תשמר לו זכות המקוריים והחיקוי תמיד יהיה זול !!! והנה סדר העניין של תשומת לב: א. בתחילה מגיע ה´בשיר´ (המבשר בשיירות) = הוא הפרח האדום ב. אח"כ = 6 הודעות של תמונות אביזרי ´פיקניק´ תמונות שמינן תמוה ג. וכשאיש לא שם לב = משתטחים על הרצפה מכים באגרופים וצורחים: "לא יכול אתם דופקים לי בראש" ד. כשזה לא עוזר ואין איש נע-זע, =משתלחים ובועטים בסובבים ה. וכשמישהו עונה בעדינות וקריצה או אז באה היללה הארוכה הו, י-מסתכלת מה מרה מה? מרמרה אה? מר,מרה.מרק מר בישלת? ואם כך לימדי שאת גם תאכלי אותו!!
 
רוח ../images/Emo9.gif

רוח מה אני תגיד לך... כולה רציתי להעיר למישהי על הדרך שבה היא מעירה, על העוקץ הטמון בהערת התיקון.. ככה לא מלמדים אפילו....ב-ר-י-ד-ג´.. ובטח שלא מעירים כך בפורום חברי. ואני תמיד מוכנה ללמוד...ואפילו נהנית מהלמידה.
 
חונה, נכון-ככה לא מלמדים..אבל ככה

ככה מבקשים חברות בכתה ד-ז מושכים חזק חזק בצמות!!* ו-זו גם הסיבה שמהר מאד אני עוברת לשלב הרחמים...
מה טוב ללמוד רק עוד ועוד ...ולא הקפדן מלמד!" המשיכו לטכן הט שגיהוטי!! *תרגוםף מציקים! תוך תקוה לזכות באהבה
 
לא עקרוני.

מדובר בשם מסחרי של מוצר. לא שגיאת כתיב ולא בטיח. לכן לא הערתי ולא התייחסתי. לא חושב , שלעיניים היו כוונות רעות, כשהעירה מה שהעירה. בסך הכל התכוונה , שה´נון´ מיותרת. ביג דיל ! אפשר למחוק מהפרוטוקול ולעבור לסדר היום.
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif התרעה,,,,, לרוחות בלבד,,,,

ושוב ההוכחה המוחצת, על העולם המתחלק לשלשה: זוחלי הגחון שוכני העצים והמתבוננים,,,, וכדרכם של זוחלי הגחון (תרתי משמע), זוחלת הרוח חרש חרש, מרימה גחון, מזדקרת, ומתחילה את מחול הציד בשרשרת החנק ההולכת ומתהדקת סביב טרפה: "אורניהו, איזה יופי, איזה כיף!" "מגי, מגי, מגגגייי" "אשור, וואלה? לא ידעתי- תודה עוד" "מגי, משהו משהו" "שקדי, איזה מתוק" מרימה את הראש קצת יותר, מביטה סביבה, ו,,,הופ ! חשבה שתפסה טרף חדש שישמש כפתיון לטרף האמיתי שלה, מחככת ידיה בהנאה, ומתמוגגת מאותם שוכני עצים המוחאים לה כפיים המציצים בה מבין הענפים,,,, זה כבר קרה לה פעם, אך נראה שהשעור שקיבלה לא הספיק לה. היא כנראה שכחה את המכה שקיבלה בראש, שגרמה לה לקפל את הראש לתוך הזנב ולהיכנס עמוק עמוק למחילה שלה לזמן לא מועט, שמא תציץ והפטיש ימשיך להלום בה,,,,, מה שלא הפריע לה היום להכריז שאותו זה ש"חיה אדומה מלווה אותו" נגע לה בלב, והיא אוטוטו בדרך להתאהב,,,, אבל זה בסדר, כי מה לא עושה אותו זוחל גחון על מנת להפיל את טרפו ברשת??? הוא יביא גם את עילגותו מבית אבא כדוגמא ומופת ל"בסדר" השכונתי,,, הוי, "דעתנית" מתוסכלת, ה"אשה החזקה" המרעידה אמות וסיפים, מה הקפיץ לך הפעם, מה? מי לא הקפיץ לך - מה? מי לא ליטף לך, מי? או שמא אלה ההכנות האחרונות לרכישת כרטיס וקניית מקום למפגש הקרב ובא??? "מסר אש",,,, "סתאאאם" , הא? ואני, חיקוי זול שכמוני, יושבת לי בצד ומתבוננת בחמלה אל מעבר לסורגים,,,,
 
ד...ט "שוטים", חונה

באוסטרליה, אין, כידוע, אריות ונמרים בטבע. ה´צייד´ נערך, כנראה, בגן החיות...
 

שילה1

New member
יושבת..תגידי...

זו את מהשיר.. מעל לביתינו על הר הכרמל ענן ועננת יצאו לטייל....? כי אם כן..אני רואה לך כבר מהבוקר!!! וגם..ברוכה הבאה!!!
 
נוסטלגיה

כל יום שעובר ולא ישוב הופך להיות נוסטלגיה בנקודת זמן. זכרונות שלי את מתכוונת? משהו כזה אולי... לפני שנים רבות בממלכה רחוקה היו הייתה לה נסיכה עם סדר יום קבוע וחיוך נסוך על הפנים בטחון,עקרונות וגם תעודה עם תארים ויום אחד, נדמה לי יום בהיר הייתה התרחשות באוויר התחדשות שכזו לממלכה הגיע נסיך או שתמיד היה קצת עייף,המון עצור אור בעיניו חד וברור אבק בבגדיו ,מתלאות המסע פשוט עוצר נשימה והנסיכה שלנו לא עמדה מנגד פעורת עיניים ונרגשת היא מיהרה מיד לגשת להפר את הכלל הברור שעל פיו כולם נוהגים שאומץ זה דבר לא ברור ועם החיים פשוט להתנהל ובפרוש לא לקפוץ ולהשתולל ואכן היא נגעה וכבמטה קסמים השמים,הארץ הכול נזרע כוכבים והכול כחלום ולכל גבולות ברורים גם מחלומות מתעוררים והנסיך שלא ידאג תמיד יוכל לחזור למה שיש לו ותמיד היה מספיק שיעצום עיניים וישכח שכל זה קרה... או שמא אחרת?
 
למעלה