../images/Emo41.gifרוני כנסי שניה../images/Emo26.gif
הבנאדם שרוט על כל הסכל
לבן שלו לא קוראים רק ג'וסי, אלא ג'וסי-טרטל. תקראי את זה: כשנשלחתי השבוע לאירוע מגבית-קנדה, שנערך לכבוד דודינו העשירים בבסיס חיל אוויר, קודם כל שמחתי שהציונות קפצה לסיבוב הופעות במולדת ורק אחר כך התחמשתי בשריון הציניות המקובל. בבית ילדותי אפילו המזגן שחרר ציונות ולמרות שאמא ת' עשתה איתי עבודה באמת נהדרת, החלום הציוני שבכור ילדיה יהיה הרמטכ''ל הבלונדיני הראשון התנפץ לרסיסים. זה קרה כשהשתחררתי מצה''ל מוקדם מדי לטעמה לטובת הגשמה עצמית, ולא לשם התיישבות בנגב נניח. כזו שהיתה מבריחה משם את כל השממה לקיבינימט וגורמת לאמא ת' קצת נחת בלב. אבל אמא ת' לא שוכחת לא סולחת ולא מוותרת. כשנולד בני הבכור ונכדה הראשון היא פצחה בפמפום ציונות ממוקד וגייסה את ג' וסי-טרטל לקורס קדם צבאי של החיים. אמא ת' קראה לזחילתו הטבעית פזצט''א, ובטרם עמד על רגליו כבר למד בהשגחתה להצדיע לדגל ישראל בגאון. למעשה, בכל פעם שבני חוזר מוויקנד אצל אמא ת' ומקיא עלינו ציונות מעשית, בעוד הביולוגית שוקלת קשירת חצוצרות, אותי זה מבדח מכמה סיבות: א. טוב שלא אבדה התקווה ושיש מי שמסביר לג'וסי, גם אם זה מוקדם מדי, לאיזה עם הוא נולד. ב. למרות שברור שמכות זה לא שיטה, טוב שהילד יידע להחזיר. ג. אם התפוח שלי לא נפל רחוק מהעץ, גם הוא כמו אביו הצולע יאהב את המולדת אפלטונית ויחפש כלה עם גרין קארד. ו-ד. למרות שאמא ת' מכחישה את כל האמור לעיל, לחשוף עוללים מקומיים לציונות זה אפקטיבי כמו לחשוף את אלי לוזון לשמש. שיזוף ברונטי לא ייצא מזה, מקסימום קצת כוויות. הוא נראה לי ממש אדם מתוסבך