תגידו ...

[ורד אהבה]

תודה מתוקית

אוהבתך

 

[alondli]

אז ככה..../images/Emo13.gif ../images/Emo24.gif..

כאשר עצוב לי..חברת ידידה טובה עוזרת ( ואני לה, במיקרה ההפוך..

) לא לשכנע, לא לשאול, לא להרצות, אולי רק..ליעץ מעט,על תקן עידוד ותמיכה יותר מאשר ניתוח פסיכולוגי רגשי מעמיק.. פשוט..נוכחות של אדם קרוב מהסוג ש..מבין בלי צורך להסביר, תומך ומחבק גם בלי לדעת ובלי לשאול,בלי לשפוט שיש לו/לה את המילים ( המעטות) הנכונות את החיבוק החזק, הנעים , התומך..בדיוק במידה הנכונה, בלי לבקש.אפשר לשבת ביחד לשתות קפה ולדבר..סתם על דברים, אפשר לפתוח את הלב, אפשר ללכת לטייל יד ביד על שפת הים.. כן, יש חברים כאלה לכולנו ( אני מקווה) שניים שלושה חברים טובים שכאלה שאיתנו..בכל מיקרה וללא תנאי..

ולגבי הפגעות בוירטואליה..זה נורא פשוט, זה גם נורא מתסכל.. כי הקשר וההכרות הם..וירטואלים,כך בעצם גם ה"חברות".. מהכתוב, לא באמת נפגשים ומכירים, זה שעות מול המקלדת , יותר עם עצמנו מול תדמית שנוצרת כך או אחרת במוחנו, לא שעות של פנים מול פנים, על "באמת" מול אדם קיים,עם אנטראקציה בלתי אמצעית, עם משקעים חיוביים ממשיים שיוצרים בסיס איתן לידידות לפחות לדבי אלה שנשארים בוירטואליה..

אבל הפגיעה זה תהליך רגשי והוא מתקיים גם בלי הכרות ממשית.. זה אולי יסביר מדוע - לפחות כך נראה לעתים- שלאורך זמן רובנו נפגעים כך או אחרת ממישהו בוירטואליה..ומדוע החבורויות הוירטואליות פורחות וקמלות..מהר יותר מיחסים ממשיים..

...לדעתי..

 

[alondli]

...../images/Emo12.gif...??..הייתי בטוח שאני..אצל

"השכנים"...

אוףףף..ככה זה עם הגיל, הזיכרון והריכוז..כבר לא משהו.. אבל נחמד לבקר ולקרוא כאן...

ממש לא שמתי לב איפה אני...

עם אותן דמויות ותיקות ומוכרות...

שממשיכים ..

לילה

טוב..

 

[שמים1]

אלונדלי ../images/Emo42.gif

חייכת אותי.. דווקא נחמד לראות אותך כאן .. ברוך הבא והשב

 

[מטבע הדברים]

חחחח' אלונדלי,,כולם בכל מקום,,,,

 

[שוש פרסלי]

וכשאני קצת עצובה אני,,,,,,,,,,,

הולכת ליער(ית) יושבת בצל האלון(די) מביטה בשמים ורואה יונה(בלנקה) לוגמת טקילה(הבאתי ממקסיקו) אוהבת(אחת)את הטבע(דברים) ומטבור(י) היער שולחת ורד(אהבה) לכל אנשי הקסם,

 

[paloma blanca]

../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif

 

[טאKילה]

alondli ומה רע לטעות?

דווקא לי זה מצא חן לראות אותך כאן אחרי מלאן זמן. ואולי אפילו תפטם אותנו עם הכתיבה הנפלאה שלך.

 

[שמים1]

אלונדלי ../images/Emo141.gif

זה חשוב שיש חבר או חברה טובים למוך בשעה עצובה. אשריך שיש לך חברה כזו. ונחמד שטעית ונכנסת לכן ברוך הבא

 

[חללית האם1]

אלונדי, זה המתכון הכי טוב שיכול

לעזור בעצם במיקרים כאילו. אהבתי את מה שכתבת ו...

שיניתי קצת... שיתאים לי. "לא לשכנע, לא לשאול יותר מידי (וכן לשאול יותר מידי), לא להרצות (וכן להרצות) , אפשר מעט ליעץ , על תקן עידוד ותמיכה. הרבה יותר ניתוח פסיכולוגי רגשי מעמיק של המצב. בעיקר, נוכחות של אדם קרוב מהסוג ש..מבין בלי צורך להסביר, תומך ואוהד בלי תנאי. בלי לשלול, בלי לשפוט אף אחד, בנעימות, באמפטיה, בחום אנושי במידה הנכונה ועם המבט הכי ישיר לעיניים. בלי לבקש שום דבר בתמורה. אפשר לשבת ביחד לשתות קפה ולדבר.. על כל דבר בעולם, על כל דבר שיכול להסיח את הדעת ולגרום לך להרים את הראש מעל המים ולחייך קצת למרות... אפשר לפתוח את הלב . אפשר ללכת לטייל , פשוט להיות שם איתו/ה במיוחד בזמן שהוא/הא מרגישים כל כך רע. וכן, יש חברים כאלה לכולנו ( אני מקווה) לפחות שניים או שלושה... "

 

[artayelet]

כשאני עצובה..../images/Emo7.gif

שאני עצובה ...אז קודם כל מי שמסביבי מרגיש שמשהו לא בסדר, כי החיוך לא נמצא, ואז אחרי שהתייבשו הדמעות אני פשוט יוצרת, או מציירת או מתעסקת עם התחום הרחב של האומנות וככה בעצם מרגיעה את עצמי , לגביי עצות לאחרים...אני לא מומחית אבל מקשיבה ונותנת כתף ואוזן כמו שאומרים ומנסה לעודד כמה שאפשר (תלוי גם בסוג הבעיה של אותה חברה) והכי חשוב מצחיקה אותה כמה שיותר כדי לעשות לה טוב על הלב ...הכואב... לגביי הוירטואליות...כל אחד/ת עוברת את זה פעם אחת לפחות ומי שלומדת מהשיעור הזה יודעת להבא לקחת כל מה שנאמר בשיחות הפרטיות/צטים או כל עניין של היכרות שלא כל הנוצץ זהב ולא כל מה שנכתב זה בעצם נכון. לפעמים יש שיחות עם אנשים אמיתיים שדוברים אמת ורוצים לשפוך את ליבם ,אך יש גם את אלה שסתם מעבירים את הזמן ולוקחים את זה בצחוק ולא אכפת להם אם הם פוגעים במישהו מהצד השני שיכול להכנס רגשית לכל השיחה הזאת וזה בעצם הבעיה שלא יודעים בברור מי יושב מעבר למסך הצד השני.. יהיה טוב..

איילת

 

[טאKילה]

artayelet ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

 

[שמים1]

ברוכה הבאה אילת ../images/Emo141.gif../images/Emo187.gif

אהבתי את הדרך בה את מפיגה עצבות יצירה אכן פותחת את הנפש ומזקקת אותה מהעצב. גם אני לעיתים בשעת עצב מפליגה על כנפי המילים ואז יוצאים לי השירים היפים ביותר שלי . אשמח אם תשתפי אותנו ביצירות שלך. את יכולה לצלם אותן? יום נפלא לך

 

[shkedud]

שמיים, כשאני עצובה, מייחלת

לבכי שיבוא, וכשהוא בא אני נותנת לו... עד שמתייבש וכשאני עצובה נורא אוהבת שמחבקים אותי ואם מתאים לך, שולחת לך

גדול עדי יעבור עצב... ו... אני אוהבת שמחבקים אותי גם כשאני לא עצובה... ו... אני גם אוהבת לחבק... זה הכי הכי כף בעולם לא ככה?

 

[artayelet]

../images/Emo24.gif

תודה על קבלת הפנים, אני ישלח תמונות ברגע שאני יהיה במחשב שלי , אני עברתי דירה ועדיין לא מחוברת... איילת

 

[הסולטן מפולין]

זו שאלה גדולה

חברים יכולים תמיד לעזור לנחם ליעץ לתמוך אבל תדברי חופשי נראה מה אפשר לעשות

 

[טאKילה]

אז איפה אתה?

כשהייתי חולה מתה, ועצובה עצובה. כפרע געגעתי מאוד

 

[הסולטן מפולין]

בטח השתטחתי על קברי צדקים

בתחינה לאל שיעזור לך להבריא למה את שואלת ? חשבת שהתפר

פפרתי נכון

 

[טאKילה]

בטח שחשבתי...

לפחות נשאר לי משו לחשוב איתו. מניוק בספרהתורה געגעתי אליך.

 

[הסולטן מפולין]

../images/Emo25.gif../images/Emo23.gifגם אנוכי ../images/Emo25.gif