"תגובה מאוחרת"
הי בנות! עקבתי בכל יום וקראתי הכל ובכל פעם רציתי להגיב אך לא הצלחתי ממש(על המקרה של פנינה)כנראה שזה היה הלם בתת מודע שלי והייתי צריכה את הזמן הזה כדי לחבר הכל. אין לי מילים לנחם, כי כולם כבר נכתבו. אין לי את היכולת לשפוט,כי אין כאן אשמים. צר לי וכואב על פנינה,צר לי וכואב על ההורים. אף אחד לא יכול להבין,לנחם,לשפוט,כי אין לשפוט אדם עד שלא עומדים במקומו,וחלילה ושלא יקרה לאף אחד לעמוד במצב זה כדי להבין באמת ,אפשר רק לתמוך,אך שוב זה רק מילים מי שנשאר עם האמת זה מי שימשיך את החיים הלאה. האובדן האמיתי הוא להורים,התחושה האיומה והבילתי ניסבלת היא של פנינה שהיא לא פחות קשה ולא ניתן למדוד מי פה סובל או יסבול יותר. בנות יקרות כידוע לכם אני פונדקאית ובדיוק בשבוע 30 וגם לי יש עוברית,אל תנסו אפילו להבין כי לא תצליחו ואין גם צורך להתחבר למה שעבר עלי ברגעים בהם קראתי את הידיעה,לחץ,פחד,חוסר ביטחון(שלא אופיני לי בכלל)ועוד.... נכון להיום אספתי את עצמי ולאחר כל מה שנכתב פה בתגובה למקרה אני רוצה רק לומר לכל הפונדקאיות אל תאבדו כוח כי אנחנו זקוקות לו,מקרה זה לא בהכרח חל על כל אחת,תאמינו שזה יד הגורל ואין לנו את הכוח והבינה להבין חשבונות שמים. להורים הכואבים תמשיכו הלאה עם מלוא הכוח וללא חשש שזה חלילה יחזור על עצמו אל תאבדו את התיקוה "ישועת השם כהרף עין" תאמינו עם כל הכאב שזה אולי לטובה,ואולי אם היתה באה לעולם עוברית זאת היתה סובלת והולכת לעולמה ואז הכאב היה פי כמה גדול יותר. פנינלה אין לך מושג כמה אני מתחברת למה שעובר עליך כי אני יודעת כמה קשה להגיע עד לשלב הזה ומה עברנו עד לרגע שמודיעים לנו "זה ניקלט".לכן לא אברבר לך במילים ונחמה כי רק את עם הכוח והיכולת שלך תחברי שוב את עצמך ותמשיכי הלאה,מקוה ומאחלת לך מכל ליבי שתראי ימים טובים יותר ותקבלי שכר ופיצוי מבורא עולם על סיבלך והאמיני לי שפיצוי ממנו לא נימדד בשקלים ולא בדולרים אלה במעשים וניסים גלויים. מאחלת לצדדים הצלחה והמשך תהליך חיים ופונדקאות מוצלח. אוהבת סיגל
הי בנות! עקבתי בכל יום וקראתי הכל ובכל פעם רציתי להגיב אך לא הצלחתי ממש(על המקרה של פנינה)כנראה שזה היה הלם בתת מודע שלי והייתי צריכה את הזמן הזה כדי לחבר הכל. אין לי מילים לנחם, כי כולם כבר נכתבו. אין לי את היכולת לשפוט,כי אין כאן אשמים. צר לי וכואב על פנינה,צר לי וכואב על ההורים. אף אחד לא יכול להבין,לנחם,לשפוט,כי אין לשפוט אדם עד שלא עומדים במקומו,וחלילה ושלא יקרה לאף אחד לעמוד במצב זה כדי להבין באמת ,אפשר רק לתמוך,אך שוב זה רק מילים מי שנשאר עם האמת זה מי שימשיך את החיים הלאה. האובדן האמיתי הוא להורים,התחושה האיומה והבילתי ניסבלת היא של פנינה שהיא לא פחות קשה ולא ניתן למדוד מי פה סובל או יסבול יותר. בנות יקרות כידוע לכם אני פונדקאית ובדיוק בשבוע 30 וגם לי יש עוברית,אל תנסו אפילו להבין כי לא תצליחו ואין גם צורך להתחבר למה שעבר עלי ברגעים בהם קראתי את הידיעה,לחץ,פחד,חוסר ביטחון(שלא אופיני לי בכלל)ועוד.... נכון להיום אספתי את עצמי ולאחר כל מה שנכתב פה בתגובה למקרה אני רוצה רק לומר לכל הפונדקאיות אל תאבדו כוח כי אנחנו זקוקות לו,מקרה זה לא בהכרח חל על כל אחת,תאמינו שזה יד הגורל ואין לנו את הכוח והבינה להבין חשבונות שמים. להורים הכואבים תמשיכו הלאה עם מלוא הכוח וללא חשש שזה חלילה יחזור על עצמו אל תאבדו את התיקוה "ישועת השם כהרף עין" תאמינו עם כל הכאב שזה אולי לטובה,ואולי אם היתה באה לעולם עוברית זאת היתה סובלת והולכת לעולמה ואז הכאב היה פי כמה גדול יותר. פנינלה אין לך מושג כמה אני מתחברת למה שעובר עליך כי אני יודעת כמה קשה להגיע עד לשלב הזה ומה עברנו עד לרגע שמודיעים לנו "זה ניקלט".לכן לא אברבר לך במילים ונחמה כי רק את עם הכוח והיכולת שלך תחברי שוב את עצמך ותמשיכי הלאה,מקוה ומאחלת לך מכל ליבי שתראי ימים טובים יותר ותקבלי שכר ופיצוי מבורא עולם על סיבלך והאמיני לי שפיצוי ממנו לא נימדד בשקלים ולא בדולרים אלה במעשים וניסים גלויים. מאחלת לצדדים הצלחה והמשך תהליך חיים ופונדקאות מוצלח. אוהבת סיגל
