תבונת השעה
אז מה עכשיו ? קיימת הערכה בקרב שירותי המודיעין של ישראל ושל ארה``ב שערפאת קיבל החלטה אסטרטגית להאבק בדרכים אלימות להקמת המדינה הפלסטינית והוא לא ישוב בעתיד הנראה לעיין מהחלטתו זו. השאלה הנשאלת עתה היא מה אנו יכולים לעשות, אם בכלל, כדי לגרום לערפאת להפסיק את האלימות ? 1. לנקוט באלימות נגדית ( שן תחת שן ) ? 2. להטיל מצור על ערי הגדה ? 3. לקזז להם כספים המגיעים להם מאיתנו ? 4. לסגת חד צדדית מכל שטחי הגדה המערבית לגבולות 1967 או קרוב להם ? 5. לכבוש את הגדה המערבית מחדש ? סבורני שהתשובה לשאלות הנ``ל יכולה להיגזר רק מהערכה מפוכחת של מטרתו הסופית של ערפאת: האם יסתפק בגבולות 1967 או בגבולות 1948 או שפניו לחיסול ``הישות הציונית`` ? רוב אנשי השמאל הקיצוני מניחים שכוונתו של ערפאת היא לגרום לנסיגה מוחלטת של ישראל ``רק`` לקוי 1967, ולכן הם מציעים להקדים ולת עכשיו את מה שממילא ניתן אח``כ...( אורי אבנרי, שולמית אלוני ועוד ). רוב אנשי הימין הקיצוני משוכנעים שכוונתו של ערפאת היא לחיסול ``הישות הציונית`` ולכן הם מתנגדים לכל פשרה נוספת, ומציעים לתחום את ציפיות הערבים מבחינה פסיכולוגית וגיאוגרפית ע``י התחפרות ומאבק על כל שעל..( שמיר, ב. בגין, זאבי ועוד ). על דבר אחד אין מחלוקת והוא, שרוב מכריע של הישראלים רוצה בשלום המבוסס על פשרה טריטוריאלית. הישראלים, ברובם לדעתי, מוכנים להתפשר סביב גבולות 1967 בתנאי שמדובר בסיום הסכסוך והתביעות של כל מדינות ערב כלפינו, אך בשום פנים ואופן לא יסכימו לזכות השיבה...שבעצם תקעקע את דמותה של ישראל כמדינתו של הרוב היהודי. כל מה שנותר עתה הוא להקשיב לערפאת החוזר ואומר ללא הרף כי לא יוותר על יישום החלטות 242 338 וכן החלטות 194 181 שהן למעשה החלטות המחזירות אותנו לתכנית החלוקה משנת 1948. כמו כן טרם שמענו ממנו מילים כפי ששמענו מסאדאת או המלך חוסיין שבעצם שכנעו אותנו שהשלום עבורם הוא בחירה אסטרטגית. מסקנתי היא, שכל עוד זו מטרתו האסטרטגית וזו דרכו של העם הפלסטיני בראשות ערפאת, אין על מה לדבר ( ואין לנהל משא ומתן תחת אש ) וכל שנותר הוא להזכיר לכל החוששים ממלחמות שביננו, ועייפים משפיכות דמים, כי עדיין לא סיימנו, ככל הנראה, להילחם על זכותנו על הארץ הזאת, וצריך לנהל מאבק סבלני ועיקש ככל שיידרש...בחוכמה, באיפוק, בסבלנות, אבל בנחישות יוקדת. אני מאמין שהשלום ינצח רק לאחר עמידה איתנה של אזרחי ישראל. נ.ב. נא קיראו מאמרים קודמים בנושא ``תבונת השעה``.
אז מה עכשיו ? קיימת הערכה בקרב שירותי המודיעין של ישראל ושל ארה``ב שערפאת קיבל החלטה אסטרטגית להאבק בדרכים אלימות להקמת המדינה הפלסטינית והוא לא ישוב בעתיד הנראה לעיין מהחלטתו זו. השאלה הנשאלת עתה היא מה אנו יכולים לעשות, אם בכלל, כדי לגרום לערפאת להפסיק את האלימות ? 1. לנקוט באלימות נגדית ( שן תחת שן ) ? 2. להטיל מצור על ערי הגדה ? 3. לקזז להם כספים המגיעים להם מאיתנו ? 4. לסגת חד צדדית מכל שטחי הגדה המערבית לגבולות 1967 או קרוב להם ? 5. לכבוש את הגדה המערבית מחדש ? סבורני שהתשובה לשאלות הנ``ל יכולה להיגזר רק מהערכה מפוכחת של מטרתו הסופית של ערפאת: האם יסתפק בגבולות 1967 או בגבולות 1948 או שפניו לחיסול ``הישות הציונית`` ? רוב אנשי השמאל הקיצוני מניחים שכוונתו של ערפאת היא לגרום לנסיגה מוחלטת של ישראל ``רק`` לקוי 1967, ולכן הם מציעים להקדים ולת עכשיו את מה שממילא ניתן אח``כ...( אורי אבנרי, שולמית אלוני ועוד ). רוב אנשי הימין הקיצוני משוכנעים שכוונתו של ערפאת היא לחיסול ``הישות הציונית`` ולכן הם מתנגדים לכל פשרה נוספת, ומציעים לתחום את ציפיות הערבים מבחינה פסיכולוגית וגיאוגרפית ע``י התחפרות ומאבק על כל שעל..( שמיר, ב. בגין, זאבי ועוד ). על דבר אחד אין מחלוקת והוא, שרוב מכריע של הישראלים רוצה בשלום המבוסס על פשרה טריטוריאלית. הישראלים, ברובם לדעתי, מוכנים להתפשר סביב גבולות 1967 בתנאי שמדובר בסיום הסכסוך והתביעות של כל מדינות ערב כלפינו, אך בשום פנים ואופן לא יסכימו לזכות השיבה...שבעצם תקעקע את דמותה של ישראל כמדינתו של הרוב היהודי. כל מה שנותר עתה הוא להקשיב לערפאת החוזר ואומר ללא הרף כי לא יוותר על יישום החלטות 242 338 וכן החלטות 194 181 שהן למעשה החלטות המחזירות אותנו לתכנית החלוקה משנת 1948. כמו כן טרם שמענו ממנו מילים כפי ששמענו מסאדאת או המלך חוסיין שבעצם שכנעו אותנו שהשלום עבורם הוא בחירה אסטרטגית. מסקנתי היא, שכל עוד זו מטרתו האסטרטגית וזו דרכו של העם הפלסטיני בראשות ערפאת, אין על מה לדבר ( ואין לנהל משא ומתן תחת אש ) וכל שנותר הוא להזכיר לכל החוששים ממלחמות שביננו, ועייפים משפיכות דמים, כי עדיין לא סיימנו, ככל הנראה, להילחם על זכותנו על הארץ הזאת, וצריך לנהל מאבק סבלני ועיקש ככל שיידרש...בחוכמה, באיפוק, בסבלנות, אבל בנחישות יוקדת. אני מאמין שהשלום ינצח רק לאחר עמידה איתנה של אזרחי ישראל. נ.ב. נא קיראו מאמרים קודמים בנושא ``תבונת השעה``.