מה שמעניין בפרקטלים
זה שבעזרת נוסחה קטנה ופשוטה אפשר לקבל תמונה בעלת מורכבות אינסופית. בהרבה מקרים ניתן לייצג את אותו המידע במספר דרכים. אם נלך לתחום המתמטיקה, אז דוגמה אחת לכך היא טור טיילור. כל פונקציה רציפה וגזירה אינסוף פעמים בתחום ניתנת לייצוג בתוך אותו התחום ע"י טור של חזקות, שהוא טור טיילור. מה שמגדיר את הפונקציה הם המקדמים של כל החזקות. במקרה הזה פונקציה רציפה ניתנת לייצוג ע"י סדרה אינסופית. דוגמה אחרת היא טור פורייה. כל פונקציה מחזורית (העומדת במספר תנאים מאוד לא מחמירים) ניתנת לייצוג ע"י טור של סינוסים וקוסינוסים. גם במקרה הזה פונקציה רציפה ניתנת לייצוג ע"י סדרה. כל פונקציה(לא בהכרח מחזורית) ניתנת לייצוג ע"י רצף של סינוסים וקוסינוסים(התמרת פוריה). מה שמעניין בפרקטלים זה שתמונה בעלת מורכבות מדהימה ניתנת לייצוג ע"י כמות מידע מזערית. פרקטלים הם באמת מקרה קיצוני מבחינה זו. דוגמה אחרת אגב למקרה שכמות מידע מזערית נפתחת לעולם בעל מורכבות אדירה הם חוקי הפיזיקה אשר מובילים לכל ההתרחשויות ביקום. עוד דוגמה הוא ה-DNA. כמות המידע הדרושה לבניית אדם מאפס היא לכל היותר מספר עשרות מגהבייטים(ואולי אף פחות מכך). עם זאת, נבנה מכך משהו מדהים ביותר. לי אישית יש עניין רב במערכות מסוג זה מכמה סיבות.