princeOFdream
New member
תאורייה לעיסוקכם...
הרבה זמן לא הייתי פה... נחמד לראות שיש עוד חיים- אני כבר זמן רב נוטה להאמין בכשלונותיהם של פורום העוסקים בנושא יותר מאשר בהצלחותיהם (בעיקר כשאותם מקיפים עוד פורומים מעניינים רבים לחובבי מד"ב ופנטזיה- כמו כאן בתפוז...) ועכשיו לתאורייה: אם תשימו לב, אדם כאשר הוא בוחר להתלבש בצורה כלשהי (בואו נשים דגש על תחפושת), הוא מייד מסתגל מבלי לשים לב ומסגל לעצמו את ההליכות התואמות אותה (בתאטרון למשל, התלבושות חשובות עד מאד מביה זו). אפשר אף לומר, שבעצם, אדם יוצר את דמותו- כשהוא בוחר בלבוש אלגנטי הוא יהיה יותר אלגנטי, כשהוא בוחר בשאנטי הוא יהיה יותר סטלן, זה פועל בדוק! כולכם בודאי הרגשתם זאת. עכשיו, בואו נלך רחוק יותר ונצביע על שחקן מ"ת חיים שיצר לעצמו דמות (עם הלבוש, הגינונים, האביזרים וכו') והחליט לשחק אותה... בהחלט ניתן להבחין בו בשינוי. ואז נרד למ"ת שולחניים, שם הכל מתנהל מילולית, שם השינוי אפילו בולט יותר (אבל כדי שיקרה זה כבר דורש שחקנים מיומנים יותר). אז מה אני מאמין כתוצאה מכך? אני מאמין, שאדם יכול לברוא את דמותו (כמו שחקן-תפקידים, אדם יכול להפוך עצמו למישהו אחר גם בחייו), אני כמובן בכל מקום הופך בחיים הופך את דמויותי בחיים (כדי להראות לאנשים בדיוק מה שאני רוצה שיראו...) אבל הפעם שהכי ממחישה זאת הייתה לאחר שראיתי איזה קומדיית פעולה על מפיה וכאלה והושפעתי ממנה לא מעט (מפאת טעמים של הג'וקים והשטיקים האישיים שלי...) ולמחרת כאשר יצאתי עם חברי לבלות, החלטתי להיות איש יאקוזה- התלבשתי אלגנטי עשיתי את הסוויץ' בראש ופתאום תראו- ההיפ-הופ ששמעתי דמה בעיני להיפ-הופ ששומעים כל הגנגסטרים בסרטים שכאילו באו מהרח' הקשים ששם זו מוסיקה אופיינית ומשמרים את הזכרון הזה בחייהם- אז שמתי בפול-ווליום ופתחתי את החלונות שכולם ישמעו. פתאום נמל ת"א נראה בדיוק כמו המקומות המפוקפקים בהם מסתובבים אותם הגגסטרים ויש להם שם קשרים וגם המסעדה שהיינו בה עם הקוקטלים על בסיס שמפניה התאימה את האירוע. ואח"כ פתאום מצאתי איזה מגרש כדור-סל שכונתי והחלטתי עם כל הבגדים האלגנטיים להוריד חולצה ולעשות אחד על אחד עם חברי ממש כמו איזה גנגסטר שהשכונה טבועה אצלו בדם. ותנחשו מה? כאשר אתה יוצר מעצמך מישהו ומתנהג כמוהו האנשים סביב לך גם-כן מתייחסים אליך כאחד כזה- כאשר הבטתי בעיני האנשים שעברו על-פנינו (כשהלכנו בנמל למשל) ראיתי איך הם מביטים כאילו מי זה, זה שהולך פה בלבוש כזה מי הוא חושב ת'צמו? וגם מייד מסירים את המבטים כאילו הם יודעים שאני איזה עברייחן שמבט לא במקום יגרום לי לשלוח את הבריונים שיוציאו להם את העיניים. אז מה אני אומר? אני אומר שאדם יכול לברוא את דמותו, הוא יכול לבחור להתנהג כמישהו שהוא לא ואם הוא ילך עם זה עד הסוף הוא ישפיע על סביבתו- הוא יגרום לה להתייחס אליו כאל מי שהוא בחר וכך היא תשפיע עליו חזרה כתגמול, אנשים בעצם יכולים להיות מי שהם רוצים... מה דעתכם?
הרבה זמן לא הייתי פה... נחמד לראות שיש עוד חיים- אני כבר זמן רב נוטה להאמין בכשלונותיהם של פורום העוסקים בנושא יותר מאשר בהצלחותיהם (בעיקר כשאותם מקיפים עוד פורומים מעניינים רבים לחובבי מד"ב ופנטזיה- כמו כאן בתפוז...) ועכשיו לתאורייה: אם תשימו לב, אדם כאשר הוא בוחר להתלבש בצורה כלשהי (בואו נשים דגש על תחפושת), הוא מייד מסתגל מבלי לשים לב ומסגל לעצמו את ההליכות התואמות אותה (בתאטרון למשל, התלבושות חשובות עד מאד מביה זו). אפשר אף לומר, שבעצם, אדם יוצר את דמותו- כשהוא בוחר בלבוש אלגנטי הוא יהיה יותר אלגנטי, כשהוא בוחר בשאנטי הוא יהיה יותר סטלן, זה פועל בדוק! כולכם בודאי הרגשתם זאת. עכשיו, בואו נלך רחוק יותר ונצביע על שחקן מ"ת חיים שיצר לעצמו דמות (עם הלבוש, הגינונים, האביזרים וכו') והחליט לשחק אותה... בהחלט ניתן להבחין בו בשינוי. ואז נרד למ"ת שולחניים, שם הכל מתנהל מילולית, שם השינוי אפילו בולט יותר (אבל כדי שיקרה זה כבר דורש שחקנים מיומנים יותר). אז מה אני מאמין כתוצאה מכך? אני מאמין, שאדם יכול לברוא את דמותו (כמו שחקן-תפקידים, אדם יכול להפוך עצמו למישהו אחר גם בחייו), אני כמובן בכל מקום הופך בחיים הופך את דמויותי בחיים (כדי להראות לאנשים בדיוק מה שאני רוצה שיראו...) אבל הפעם שהכי ממחישה זאת הייתה לאחר שראיתי איזה קומדיית פעולה על מפיה וכאלה והושפעתי ממנה לא מעט (מפאת טעמים של הג'וקים והשטיקים האישיים שלי...) ולמחרת כאשר יצאתי עם חברי לבלות, החלטתי להיות איש יאקוזה- התלבשתי אלגנטי עשיתי את הסוויץ' בראש ופתאום תראו- ההיפ-הופ ששמעתי דמה בעיני להיפ-הופ ששומעים כל הגנגסטרים בסרטים שכאילו באו מהרח' הקשים ששם זו מוסיקה אופיינית ומשמרים את הזכרון הזה בחייהם- אז שמתי בפול-ווליום ופתחתי את החלונות שכולם ישמעו. פתאום נמל ת"א נראה בדיוק כמו המקומות המפוקפקים בהם מסתובבים אותם הגגסטרים ויש להם שם קשרים וגם המסעדה שהיינו בה עם הקוקטלים על בסיס שמפניה התאימה את האירוע. ואח"כ פתאום מצאתי איזה מגרש כדור-סל שכונתי והחלטתי עם כל הבגדים האלגנטיים להוריד חולצה ולעשות אחד על אחד עם חברי ממש כמו איזה גנגסטר שהשכונה טבועה אצלו בדם. ותנחשו מה? כאשר אתה יוצר מעצמך מישהו ומתנהג כמוהו האנשים סביב לך גם-כן מתייחסים אליך כאחד כזה- כאשר הבטתי בעיני האנשים שעברו על-פנינו (כשהלכנו בנמל למשל) ראיתי איך הם מביטים כאילו מי זה, זה שהולך פה בלבוש כזה מי הוא חושב ת'צמו? וגם מייד מסירים את המבטים כאילו הם יודעים שאני איזה עברייחן שמבט לא במקום יגרום לי לשלוח את הבריונים שיוציאו להם את העיניים. אז מה אני אומר? אני אומר שאדם יכול לברוא את דמותו, הוא יכול לבחור להתנהג כמישהו שהוא לא ואם הוא ילך עם זה עד הסוף הוא ישפיע על סביבתו- הוא יגרום לה להתייחס אליו כאל מי שהוא בחר וכך היא תשפיע עליו חזרה כתגמול, אנשים בעצם יכולים להיות מי שהם רוצים... מה דעתכם?