אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תאומות ואספרגר
- פותח הנושא דבורי
- פורסם בתאריך
רק שההסעה לא תעזור
להיפך, אם אצטרך להסיע את אחותו לבית ספר מרוחק לא אוכל לעמוד איתו להמתין להסעה. גם השנה שהוא בגן תקשורת לא מרוחק מאיתנו הוא זכאי להסעות, רק שמבחינתי לחכות איתו להסעה בבוקר או לחזרה אחה"צ לא אפשרי כי באותה השעה אני צריכה לקחת את אחותו (ובבוקר אני ממהרת לקחת לבית הספר את האח הגדול).
להיפך, אם אצטרך להסיע את אחותו לבית ספר מרוחק לא אוכל לעמוד איתו להמתין להסעה. גם השנה שהוא בגן תקשורת לא מרוחק מאיתנו הוא זכאי להסעות, רק שמבחינתי לחכות איתו להסעה בבוקר או לחזרה אחה"צ לא אפשרי כי באותה השעה אני צריכה לקחת את אחותו (ובבוקר אני ממהרת לקחת לבית הספר את האח הגדול).
כל כך מסכימה שאין לי מילים. ועוד שתי הארות:
1. שיקול נוסף לגבי המעבר לכיתה א' הוא קבוצת הילדים שעולה עם הילד. אם מרבית חבריו נשארים שנה נוספת (צעירים מדי) - שישאר גם. אצלנו, למשל, זה היה ברור שזה יתרון משמעותי. מעבר לכך שלא היה מוכן רגשית וחברתית למעבר. 2. התחושה של האח מותנית ביחס הילדים בביה"ס אל האח המשולב. יחס הילדים אל האח המשולב תלוי במידה רבה באופן שבו הוא מתנהג ומוצג בפניהם. כשאין לו סייע/ת (או כשמידת הסיוע אינה תלויה בך) - את יכולה רק לקוות שיהיה בסדר. אבל כשהשילוב הוא מלא, ויש לך נגישות רבה יותר לסייע/ת, ניתן לפקח על כך שהילד יתנהג ויוצג בפני הילדים באופן כזה שישמור על כבודו (וכך, גם על כבוד אחיו). זה טוב לכל הצדדים.
1. שיקול נוסף לגבי המעבר לכיתה א' הוא קבוצת הילדים שעולה עם הילד. אם מרבית חבריו נשארים שנה נוספת (צעירים מדי) - שישאר גם. אצלנו, למשל, זה היה ברור שזה יתרון משמעותי. מעבר לכך שלא היה מוכן רגשית וחברתית למעבר. 2. התחושה של האח מותנית ביחס הילדים בביה"ס אל האח המשולב. יחס הילדים אל האח המשולב תלוי במידה רבה באופן שבו הוא מתנהג ומוצג בפניהם. כשאין לו סייע/ת (או כשמידת הסיוע אינה תלויה בך) - את יכולה רק לקוות שיהיה בסדר. אבל כשהשילוב הוא מלא, ויש לך נגישות רבה יותר לסייע/ת, ניתן לפקח על כך שהילד יתנהג ויוצג בפני הילדים באופן כזה שישמור על כבודו (וכך, גם על כבוד אחיו). זה טוב לכל הצדדים.
שלום דבורי
כמי שמכיר היטב את בית הספר שבו מדובר מכיוון שיפתח לומד בו. אני ממליץ לך לשלוח את שניהם לבית הספר ואת הבן לא לשלוח לשילוב אלא לכיתות התקשורת המדהימות שיש בבית הספר. צריך לזכור שבבית הספר משלבים חלק מהזמן גם את הילדים שבכיתות התקשורת. בנוסף לכל ילד יש "חונך" שהינו ילד מכיתה "רגילה" בבית הספר והקשר בין החונכים לילדים הוא מדהים. כמובן שהדבר תלוי בפתיחה של כיתת תקשורת המתאימה לתפקוד שלו. אם לא, אני חושב שעדיף לחכות שנה. אני כמובן אומר את הדברים גם מתוך השיחות שהיו לנו בע"פ. בכל מקרה וכל החלטה שתקבלי, אני מאחל לך המון הצלחה. עמנואל
כמי שמכיר היטב את בית הספר שבו מדובר מכיוון שיפתח לומד בו. אני ממליץ לך לשלוח את שניהם לבית הספר ואת הבן לא לשלוח לשילוב אלא לכיתות התקשורת המדהימות שיש בבית הספר. צריך לזכור שבבית הספר משלבים חלק מהזמן גם את הילדים שבכיתות התקשורת. בנוסף לכל ילד יש "חונך" שהינו ילד מכיתה "רגילה" בבית הספר והקשר בין החונכים לילדים הוא מדהים. כמובן שהדבר תלוי בפתיחה של כיתת תקשורת המתאימה לתפקוד שלו. אם לא, אני חושב שעדיף לחכות שנה. אני כמובן אומר את הדברים גם מתוך השיחות שהיו לנו בע"פ. בכל מקרה וכל החלטה שתקבלי, אני מאחל לך המון הצלחה. עמנואל
תאומים ושונים
אני אמא לתאומים בן ובת וגם אני עמדתי במצב הזה. (הבן עם סממנים אספרגרים). הילדים שלי היום בכיתה ג. הבן נמצא בכיתה מיוחדת עם שילוב והבת בכיתה רגילה. שניהם באותו בית ספר. בגלל התאומות היה לי קשה לקבל איך להעלות רק אחד מהם לכיתה א, או לשלוח אותם למסגרות שונות. בסוף העלתי את שניהם לכיתות מקבילות רגילות כדי לחסוך הסברים לעצמי ולאחרים. התוצאה היתה שהבת פרחה ואילו הבן פשוט היה "עציץ" בכיתה ולמרות הסייעת לא ממש השתלב והיה מאוד מיסכן. השנה פשוט הסברתי לילדים שהבן נכנס לכיתה מיוחדת שתעזור לו ללמוד "כמו כולם". את השוני בהרכב הכיתה (מעט ילדים, שתי מורות, צורת הלימוד השונה...) הסברתי לילדים שכל אחד לומד אחרת (כמו שבנים ובנות לא דומים חיצונית, אבל עושים אותו הדבר, גם כל אחד לומד אחרת ובסוף יודעים הכל). למרות שלי היה קשה לקבל את המצב, ההסבר שלי עבד עליהם וברגע שהם קיבלו את ההסבר כמצב נתון, גם אני והסביבה ראינו שזה לא נורא והיום אנו מצטערים על שנתיים שבוזבזו. בהתחלה זה היה להם מוזר, כי, הם היו רגילים להתיחסות שווה וביחד באותה המסגרת. בלי הרבה הסברים אמרנו להם שבבית-הספר הם "בוגרים וגדולים" ושזו מסגרת אחרת ולכן כל אחד יהיה בכיתה אחרת והם יפגשו בהפסקות, במסיבות וכמובן בבית ובחוגים. תני לילדים שלך קרדיט שהם יקבלו את המצב ה"שונה" בינהם הרבה יותר בקלות ממה שאת חושבת.
אני אמא לתאומים בן ובת וגם אני עמדתי במצב הזה. (הבן עם סממנים אספרגרים). הילדים שלי היום בכיתה ג. הבן נמצא בכיתה מיוחדת עם שילוב והבת בכיתה רגילה. שניהם באותו בית ספר. בגלל התאומות היה לי קשה לקבל איך להעלות רק אחד מהם לכיתה א, או לשלוח אותם למסגרות שונות. בסוף העלתי את שניהם לכיתות מקבילות רגילות כדי לחסוך הסברים לעצמי ולאחרים. התוצאה היתה שהבת פרחה ואילו הבן פשוט היה "עציץ" בכיתה ולמרות הסייעת לא ממש השתלב והיה מאוד מיסכן. השנה פשוט הסברתי לילדים שהבן נכנס לכיתה מיוחדת שתעזור לו ללמוד "כמו כולם". את השוני בהרכב הכיתה (מעט ילדים, שתי מורות, צורת הלימוד השונה...) הסברתי לילדים שכל אחד לומד אחרת (כמו שבנים ובנות לא דומים חיצונית, אבל עושים אותו הדבר, גם כל אחד לומד אחרת ובסוף יודעים הכל). למרות שלי היה קשה לקבל את המצב, ההסבר שלי עבד עליהם וברגע שהם קיבלו את ההסבר כמצב נתון, גם אני והסביבה ראינו שזה לא נורא והיום אנו מצטערים על שנתיים שבוזבזו. בהתחלה זה היה להם מוזר, כי, הם היו רגילים להתיחסות שווה וביחד באותה המסגרת. בלי הרבה הסברים אמרנו להם שבבית-הספר הם "בוגרים וגדולים" ושזו מסגרת אחרת ולכן כל אחד יהיה בכיתה אחרת והם יפגשו בהפסקות, במסיבות וכמובן בבית ובחוגים. תני לילדים שלך קרדיט שהם יקבלו את המצב ה"שונה" בינהם הרבה יותר בקלות ממה שאת חושבת.
../images/Emo13.gif קודם כל מעבר לכיתה א'
קשה לכל הילדים. זה מצב חדש לכל הילדים וזה תהליך שכולם עוברים. אם לדעתך מבחינה אובייקטיבית המעבר הזה יהיה יותר קשה לבן, אז הוא צריך עזרה. ולרגבי מציאת מקום: האם הבת תסתדר בכיתה עם 40 תלמידים? וכנ"ל : האם הבן יסתדר בכיתה של 40 תלמידים? אני חושבת שלפי התשובות לשאלות האלה אפשר להתקדם הלאה.
קשה לכל הילדים. זה מצב חדש לכל הילדים וזה תהליך שכולם עוברים. אם לדעתך מבחינה אובייקטיבית המעבר הזה יהיה יותר קשה לבן, אז הוא צריך עזרה. ולרגבי מציאת מקום: האם הבת תסתדר בכיתה עם 40 תלמידים? וכנ"ל : האם הבן יסתדר בכיתה של 40 תלמידים? אני חושבת שלפי התשובות לשאלות האלה אפשר להתקדם הלאה.
40 תלמידים?
הבן בטוח לא יסתדר בכיתה של 40 תלמידים. אני מקווה שתיפתח כיתת תקשורת מתאימה, אחרת או שהוא ישאר בגן התקשורת או שאשלב אותו עם סייעת בבית ספר קטן. הבת תסתדר בכיתה גדולה. בבית הספר המדובר כיתות א' הם בדרך כלל כ-33 תלמידים. הייתי שמחה לכיתה יותר קטנה, אבל יש עוד שיקולים בבחירת בית הספר. כרגע היא בגן של 32 ילדים ומסתדרת מצוין.
הבן בטוח לא יסתדר בכיתה של 40 תלמידים. אני מקווה שתיפתח כיתת תקשורת מתאימה, אחרת או שהוא ישאר בגן התקשורת או שאשלב אותו עם סייעת בבית ספר קטן. הבת תסתדר בכיתה גדולה. בבית הספר המדובר כיתות א' הם בדרך כלל כ-33 תלמידים. הייתי שמחה לכיתה יותר קטנה, אבל יש עוד שיקולים בבחירת בית הספר. כרגע היא בגן של 32 ילדים ומסתדרת מצוין.
לפי החוק מותר עד 40 תלמידים בכיתה.
אם יש לכם 33 ,ז"א אם יש 2 כיתות מקבילות יש לכם פחות מ 80 תלמידים , ואם יש 3 כיתות אז פחות מ- 120 ויותר מ - 80. אם יש מצב של נתון של 78 ילדים יהיו שתי כיתות של 39, ואם יש 90 יהיו שלוש כיתות של 30. כעיקרון משרד החינוך לא נותן לפתוח כיתה חדשה , אם הכיתה נשארת בסביבת 38-39 תלמידים.
אם יש לכם 33 ,ז"א אם יש 2 כיתות מקבילות יש לכם פחות מ 80 תלמידים , ואם יש 3 כיתות אז פחות מ- 120 ויותר מ - 80. אם יש מצב של נתון של 78 ילדים יהיו שתי כיתות של 39, ואם יש 90 יהיו שלוש כיתות של 30. כעיקרון משרד החינוך לא נותן לפתוח כיתה חדשה , אם הכיתה נשארת בסביבת 38-39 תלמידים.
לדעתי כן באותו בית ספר
בבית ספרנו יש כיתת תקשורת ואף אחד לא קורא להם בשום שם אחר. המנהלת וצוות המורים מציג את הכיתה הזו ככל כיתה אחרת ולמרות השוני בהרכב הכיתה ובחומר הלימוד, עצם העובדה שבהפסקות הם "כמו כולם" נותנת להם ביטחון. נכון שהם לא משתלבים עם כל המשחקים של הילדים האחרים, אבל, יש להם את האופציה לעשות כך בהפסקות. יותר מזה, בכל יום (לפי תורנות) באים 2 ילדים מכיתה "רגילה" מקבילה או גדולים יותר, ומזמינים ילד או שניים מהכיתה (כל פעם מישהו אחר - בהמלצת המורה) לשחק. אם הילדים (בכיתה הקטנה) לא רוצים לשתף פעולה בחוץ, אז נשארים איתם בכיתה שלהם. בד"כ בכיתה כזו יש משחקים ותעסוקות שאין בכיתה רגילה ושני הצדדים יוצאים נשכרים. לנו זה מאוד עזר. הבן שלי פתאום קיבל "חברים ליום אחד" והיה מאושר. זה נותן לו ביטחון שהוא מקובל בחברה ולא משנה אם בהתחלה זה מאולץ. הגיע מצב שישנם ילדים בכיתות אחרות שמחפשים תשומת לב ותעסוקה בהפסקות כי גם להם יש בעיות תקשורת קלות וחוסר מקובלות בחברה והם מתנדבים מרצונם לפרוייקט ומקבלים חיזוק חיובי. גם הבת שלי (התאומה) נהנת לבקר בכיתה שלו ולשחק לא רק איתו. במידה וזה לא יסתדר עם הבן שלך, תמיד יש שנה הבאה...
בבית ספרנו יש כיתת תקשורת ואף אחד לא קורא להם בשום שם אחר. המנהלת וצוות המורים מציג את הכיתה הזו ככל כיתה אחרת ולמרות השוני בהרכב הכיתה ובחומר הלימוד, עצם העובדה שבהפסקות הם "כמו כולם" נותנת להם ביטחון. נכון שהם לא משתלבים עם כל המשחקים של הילדים האחרים, אבל, יש להם את האופציה לעשות כך בהפסקות. יותר מזה, בכל יום (לפי תורנות) באים 2 ילדים מכיתה "רגילה" מקבילה או גדולים יותר, ומזמינים ילד או שניים מהכיתה (כל פעם מישהו אחר - בהמלצת המורה) לשחק. אם הילדים (בכיתה הקטנה) לא רוצים לשתף פעולה בחוץ, אז נשארים איתם בכיתה שלהם. בד"כ בכיתה כזו יש משחקים ותעסוקות שאין בכיתה רגילה ושני הצדדים יוצאים נשכרים. לנו זה מאוד עזר. הבן שלי פתאום קיבל "חברים ליום אחד" והיה מאושר. זה נותן לו ביטחון שהוא מקובל בחברה ולא משנה אם בהתחלה זה מאולץ. הגיע מצב שישנם ילדים בכיתות אחרות שמחפשים תשומת לב ותעסוקה בהפסקות כי גם להם יש בעיות תקשורת קלות וחוסר מקובלות בחברה והם מתנדבים מרצונם לפרוייקט ומקבלים חיזוק חיובי. גם הבת שלי (התאומה) נהנת לבקר בכיתה שלו ולשחק לא רק איתו. במידה וזה לא יסתדר עם הבן שלך, תמיד יש שנה הבאה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.