תאומות ואספרגר

[דבורי]

תאומות ואספרגר

יש לי תאומים בגן חובה. הבן, אספרגר בתפקוד גבוה, נמצא בגן תקשורת. הבת בגן רגיל. הבת עולה בשנה הבאה לכיתה א', הבן עדיין בסימן שאלה. בגלל התאומה אני מעדיפה להעלות אותו, בינתיים אני דוחה את ההחלטה הסופית. בכל אופן, על ידינו נמצא בית ספר שבו כיתות תקשורת משולבות, ואם תיפתח כיתה הבן יכנס לשם. מה דעתכם: האם לשלוח לשם גם את הבת? מבחינתי, יהיה כמובן קל יותר להביא בבוקר את שניהם לאותו המקום, ובית הספר מוצא חן בעיני בשביל הבת גם מסיבות אחרות. השאלה אם המצב שבו יש ילד בכיתת תקשורת (שבודאי ישתלב הרבה בכיתות הרגילות, הוא ברמה גבוהה), וילדה בכיתה רגילה יקשה על שניהם.

 

[yonitbrk]

מקפיצה

מ ק פ י צ ה

 

[התוהה והמתלבטת]

אין לי ניסיון אישי ללמוד ממנו אבל

יש לי חברה שנולדו לה תיאומים- בן ובת הם התחילו את מסלול החינוך במשותף (בכיתות נפרדות) ובמהלך הזמן הסתבר שהבן מחונן, לא מנעו ממנו את ההתקדמות והוא קפץ כיתה ועלה ראשון לחטיבה , והבת עלתה שנה אחריו... ושני הילדים מרגישים טוב עם העניין... אני לא חושבת שהחלטותייך לגבי האחד צריכות לנבוע מהחלטותייך לגבי האחרת לדעתי- אם צרכי הבן מכתיבים השארות שנה נוספת בגן זה מה שהייתי עושה למען חיזוקו ואם הילדה יכולה לעלות הייתי מעלה אותה בשמחה. ובמידה ושניהם עולים הייתי מעלה באותו בי"ס אך כמובן לא באותה כיתה. באותו בי"ס יקל על כולם מבחינה לוגיסטית שאין לזלזל בה... וגם הוא אחיה לטוב ולרע ואין סיבה שאם הוא יכול להשתלב בכיתות רגילות היא לא יכולה ללמוד שם. בכל החלטה שתחליטי שיהיה בהצלחה

 

[נסיכה קטנה וביתית]

מהכרות שלי עם תאומים גם בן ובת

שהבעיות היו ועדיין אצל הבת - לא PDD אבל כן לקויות למידה מאוד משמעותיות ועוד דברים אצלם האמא (אין אבא בתמונה) החליטה שהילדה צריכה להישאר שנה נוספת בגן וכדיי לא ליצור הבדלים בין האחים השאירה גם את הבן שנה בגן. אני אז לא ייעצתי (זו החלטה של לפני יותר מ7 שנים - השניים כבר בח) אבל אני כן חושבת שההחלטה הזאת היתה מאוד נכונה לתאומים שמאז פגשתי אותם כמה פעמים יחד עם אמא שלהם והם ניראים כל כך מחוברים אחד לשני ומאוחדים ואני חושבת שהעובדה שהם עברו את הילדות ביחד (התחילו אותו תיכון בז ובח נפרדו עקב אי התאמת התיכון לבן) מאוד מאוד חיזקה אותם וקירבה בניהם. ככה שאני גם ממליצה במקרה שצריך להשאיר בגן לא לפחד וכן להשאיר גם את הילדה ואם הם כן עולים לכיתה א אז שניים זה תמיד ביחד לאותו בצפר בלי בכלל סימני שאלה.

 

[yonitbrk]

אוכל לספר לך מנסיוני

כאמא לשני תאומים, כאשר שניהם מאובחנים, כל אחד ברמה אחרת של האוטיזם. מתחילת הדרך, ההבדלים בין השניים בלטו לעין, ולא היה מנוס אלא להפריד. מגיל הגן כל אחד מהילדים, למד בגן המתאים לרמה שלו, האחד בגן שפתי, היות ובעייתו היתה קטנה יותר, והשני בגן התקשורתי. גם לגבי בתי הספר , לא היו לנו לבטים. עומר, הגבוה יותר, נכנס בזמן, לכיתה א', כיתה תקשורתית בבית ספר רגיל, ואילו טל, הנמוך יותר, נכנס שנה אחריו, היות ולא התאים עדיין לעליה לכיתה א', ואף נכנס לבית ספר תקשורתי. לשניים אח גדול, אשר לא מאובחן. הלומד בבית ספר רגיל, שאין בו כיתות קטנות. ומנסיוננו, ומתוך ידיעה, עד כמה חשוב שלכל אחד תהיה מסגרת משלו, ומהיכרותי את ילדי, גם אם היתה בבית הספר כיתת תקשורת, לא הייתי מכניסה לבית הספר הזה, את עומר. לילדים שלנו, אלה שלא מאובחנים, לפחות למרביתם, יש את הנטייה לעטוף ולגונן על אחיהם. ואני רואה את זה ביומיום, כאשר רז מנסה כל הזמן "לחנך" את עומר וטל. כל הזמן לתקן, ולהסביר מה מותר ומה אסור, מה בסדר, ומה לא. ומראיה שלי את הדברים, אם הייתי מכניסה לאותו בית ספר, בהפסקות במקום להיות עם חברים משלו, היה הולך לחפש את אחיו, כדי לדאוג שלא יעשה שטויות, וכדי לגונן עליו מאחרים, כמו שעושה כשאנחנו יוצאים יחד. כאשר במקום לנסות ולהנות, הוא דואג כל הזמן להיות ליד אחיו, ולבדוק מה הוא עושה, ושלא יעשה שטויות. לא יודעת איך אצלך, אבל אני ממליצה להפריד. הילדה צריכה את המקום שלה, את הפרטיות שלה. לבנות לעצמה מערכות יחסים וחיים, שלא תמיד קשורים לאחיה. משהו שהוא רק שלה. אז מה הם תאומים. הם הרי יפגשו אחה"צ, וימשיכו משם.

 

[נונינה1]

גם לי תאומים וההחלטה שאני קיבלתי

היא לקבל החלטה לגבי כל ילד בנפרד לחלוטין מאחיו, כן להתחשב במגבלות שלי, ואח"כ לטפל במורכבות שנוצרת מההחלטות שקיבלתי - ונוצרת מורכבות כזו. הסיבה לגישה הזו היא שחשוב לי שכל ילד ילך למקום שהכי מתאים ונכון לו, וימצא שם את הזמן שלו, ולא ילך למקום שאני יודעת מראש שפחות מתאים לו - כי זה יטשטש את הפערים. הפערים על השולחן, ואני מתייחסת הרבה אליהם באותה טבעיות שאני מתייחסת לכל שוני בינהם. אני יודעת שלפדדון שלי יש לא מעט קשיים מזה שאח התאום שלו עלה לכיתה א' שנה לפניו. ואני לא מקלה ראש בכלל בבעיות שי דימוי עצמי, אני חושבת שהייתי מביאה לפתחי בעיות יותר גדולות אם הייתי מעלה אותו כיתה שנה מוקדם מדי. או משאירה את האח שלו בגן שנה נוספת רק בגללו.

 

[dd19]

באופן כללי מקובל לנפריד

תאומים כדי שכל אחד יפתח זהות נפרדת והעולם לא יתייחס אליהם כישות אחת. אז כל החלטה צריכה להתיחס לעל אחד בנפרד. אם הבת מתאימה לכיתה א' שתלך לבית ספר שהכי מוצא חן בעיניה ובעינייך. ואם הבן עדיין לא בשל שישאר בגן, ואם הוא צריך כיתת תקשורת , אז גם את זה במקום מתאים לו. אני אישית בעד בתי ספר נפרדים, כדי שהבת לא תפתח 'פטרוניות' עבור הבן , כי גם הוא צריך טת העצמאות שלו.

 

[mali s]

לא ממש בטוח שכדאי להפריד

ומנסיון שלי כמובן. לי אח תאום ואותנו הפרידו לגמרי. אני יכולה להגיד בביטחה היום ולאחר שיצא לי לשוחח אם זוגות תאומים בוגרים והפרדה קיצונית לא ממש תורמת לביטחון העצמי של אף אחד מהילדים. תאומים צריכים לגדול ביחד.ניתן כמובן לחדד כשרונות, לקחת לחוגים שונים אך לאפשר בשנים הראשונות את הביחד.

 

[dd19]

האם הייתם באותה רמה תפקודית?

מאיזה גיל הפרידו אותכם? נראה לי שאם הילדים נמצאים באותה רמה ולומדים באותו בית ספר אבל בכיתות שונות , זו לא הפרדה קיצונית. ובהחלט מסכימה שכל מקרה צריך להישקל לגופו. כי יש גם מקרים של תאומים בוגרים , שכועסים שמתייחסים אליהם כמקשה אחת ורוצים להוכיח שהם אנשים נפרדים.

 

[mali s]

לדעתי לגדל תאומים

זה כל כך מסובך ומורכב ולכן הורים רבים מתלבטים. אני זוכרת את אימי שכבר התבגרנו אומרת שלחבל שהיא לא נשמעה לאינטואיציות שלה ושמעה דוקא לרופאת הילדים שטילפה בנו . אותנו הפרידו כבר מהגן. יצא לי לשוחח בצבא עם הרבה זוגות וטלה שגדלו צמודים אמרו שהיה להם נהדר ואלו שהופרדו אמרו שזה היה נורא. אני חושבת שהוריי טעו שהפרידו אותנו.

 

[נסיכה קטנה וביתית]

לא רק זה

לדעתי נוצר המון ריחוק בין ילדים כאשר אחד א"ס והשני נ"ט ולא משנה תאומים או לא -גם בייני לבין אחותי יש חתיכת תעלה רחבה שמפרידה למרות שגם מפרידות בנינו 4 וחצי שנים ועל הריחוק הזה הורים צריכים לגשר (צריכים זה לדעתי כדיי גם לחיות בבית בו אין אווירת מתח הורסנית וגם למען הילדים) . אני לא בטוחה שהסתכלות על כל ילד כאל יצור בפניי עצמו תורם לגישור שכזה, לדעתי בסיס של גישור ויצירת קשר בין אחים צריכה להיות מצד אחד המון חיבור במצב בחיים- שניהם בגן , שניהם מתכוננים לבצפר והולכים ביחד לקנות ילקוטים וקלמרים וכל אינסוף הציוד, שניהם הולכים בבוקר האחד בספטמבר ביחד יד ביד לאותו בצפר, שניהם לומדים באותו בצפר ומרכלים אחד עם השני על אותם מורים ומקללים בבית את אותה מנהלת וכו ומצד שני עבודה על גיבוש כל אחד מהם כילד או ילדה בפניי עצמו - כל אחד מהם הולך עם אמא לקנות בגדים לבד וישן אצל סבתא לבד ויש לו חברים שלו וחוגים שלו ובילווים שלו. אבל זה הולך ביחד- עבודה על חיבור ועבודה על הפרדה כל אחד מהדברים לבד לדעתי מסוגל רק ליצור ריחוק.

 

[דבורי]

תודה על התגובות

כולן מעוררות מחשבה, אם כי שונות מאד ומבטאות את הבעייתיות במצב.

 

[naomami]

תאומים

הי, ללא רקע בנושא תאומים, כתבת שהבית ספר עם כיתת תקשורת מוצא חן בעיניך ולדעתך מתאים לבת. זאת כבר סיבה טובה לשלוח אותה לשם (וגם האיכות חיים שלך חשובה). ההחלטה אם הבן בשל לעלות לכיתה א' כמובן יותר מורכבת.

 

[Orly li]

יש לי תאומים בכיתות מקבילות

בגיל 5 בערך עלתה השאלה מה נעשה לקראת כיתה א', הרי כדאי שהוא ישאר עוד שנה. במכון להתפתחות הילד המליצו לנו לא להפריד שנים. או ששניהם עולים, או ששניהם נשארים. זה לא היה משנה אם הוא היה בתפקוד נמוך, אבל עם ילד בתפקוד גבוה (שלנו היה ברור שהולך לשילוב) אני מסכימה שחייבים - אחרת הסיטואציה לא ברורה (שתי שכבות שונות...) שלנו ילידי דצמבר, ושניהם נשארו. ממילא כל החברות שלה היו קטנות ממנה ונשארו, והיא עצמה ציפלון... צחקתי שאם היא היתה עולה לא' בזמן - היו דורסים אותה במסדרון... אבל להשאיר את שניהם אפשר רק עם ילידי אוקטובר-דצמבר. אם שלך נולדו בחודש אחר, אין לך הרבה אופציות חוץ מאשר להעלות את שניהם. עד סוף גן חובה הם היו ביחד בגן. עכשיו הם בכיתות מקבילות. יש לו סייעת, אבל הדברים לא "על השולחן" כמו עם ילד בכיתת תקשורת. ההתמודדות שלה - אין לה הרבה בעיות עם זה, היא לא חשה אחריות או משהו כזה... והעובדה שהוא בכיתה רגילה די מטשטשת את השונות שלו (יש עוד סייעות בשכבה חוץ משלו, גם בכיתה שלה). בשורה התחתונה - באותו בית ספר זה נוח, אין לי מושג איך אפשר לאסוף אותם בצהריים משני בתי ספר שונים. הבעיה היחידה היא ה"תוויות" שיש לילדים על כיתות תקשורת. הילדים מתוייגים, ושלא יגידו לך אחרת... אז בעצם השאלה הנשאלת היא: למה לא לשלב אותו שילוב מלא? ממילא, כילד אספרגר, הוא בטח יגיע לזה די מהר. אז למה לא לחסוך לו, מראש, את התיוג? אין ספק שזה מותנה ביכולות כלכליות... אבל לדעתי - עדיף

 

[דבורי]

תודה

המקרה שלך אכן נשמע הכי דומה. גם לי הפסיכולוגית במכון התפתחות הילד אמרה שלא כדאי להפריד, אלא אם כן זה ממש יביא לכשלון שלו. כרגע נראה לי שזה לא המצב: אמנם בגן ממליצים להשאיר עוד שנה כי הם לא יספיקו לקדם אותו השנה למה שהם יכולים, אבל בסך הכל לדעתי הוא יוכל להיכנס עם תמיכה מתאימה. כאמור, אני עדיין לא החלטתי סופית אם כי זו הנטיה שלי. הם ילידי מרץ והבת מוכנה לגמרי כך שאני לא רואה שום אפשרות להשאיר אותה (אם כי גם היא ציפלונית..). אני מניחה שעוד כמה שנים הוא ישולב שילוב מלא, ואם לא תיפתח כיתת תקשורת מתאימה בבית הספר הקרוב יתכן שזה מה שאעשה בכל מקרה (או שזה יוסיף לי עוד שיקול בעד השארתו בגן). בכל אופן, מכיוון שהאבחנה שלו היתה רק בקיץ ורק השנה הוא נכנס ל"מערכת", ולפני כן היו לו שנתיים קשות בגן עירוני רגיל אני מעדיפה להשאיר אותו עוד קצת בסביבה מוגנת. כשהילדים שלך היו ביחד בגנים איך הם הסתדרו? אצלי בשנה הקודמת גם ללא האבחון כבר היו מחשבות על הצורך בהפרדה, היה ברור שהוא מקנא בה הרבה בגלל יכולת ה"הסתדרות" שלה.

 

[Orly li]

אל תשווי ילד עם סייעת לבלי סייעת...

סייעת כבר עושה בעצמה את הסביבה התומכת, ועוזרת לו לא להיכשל ולא לעשות לעצמו פאדיחות. ילידי מרץ לא משאירים, לדעתי גם לא אותו - כי פער הגילים שלו מהכיתה, אח"כ, יהיה מחריג מדי. ואל תשכחי שבעצם הוא נכנס לכיתה א' כמעט בגיל ששלי נכנסו. לגבי איך שלי הסתדרו? בהתחלה (גיל שלוש בערך...) הוא היה מאד אוטיסט, והיא מאד מגוננת. עם ההתקדמות שלו - היא תפסה מרחק, החל מגיל ארבע היא כבר לא לקחה עליו שום אחריות, ובגן חובה היא אפילו כבר קצת הרסה לו: השתלטה לו על החברים, פעם אחת אפילו לא הרשתה להם לשחק איתו... זו היתה השנה השניה בגן - ולא היה לנו מה לעשות, חוץ מאשר לכאוס עליה כמובן... זה לא עזר להרבה זמן... בעיקר כי הם היו מעט מאד בוגרים, והיו רק עוד שתי בנות בגילה... ברור שההפרדה בא' היתה חיונית. אין להם את ה"ביחד" של תאומים, ועצם דווקא בגלל זה הם היו תמיד באותו גן (צריך לחבר לפני שיש טעם להפריד). עד גיל ארבע וחצי אמרתי שיש לי שני ילדים עם אותה יום הולדת... היום הם כמו כל שני אחים: משחקים ביחד, רבים... היא מעצבנת אותו - הוא אותה... אבל שוב על שילוב - זה ממש ממש לא כמו ילד לבד בגן. ולגבי ילדים גבוהים - לדעתי הם צריכים להיות משולבים, בעיקר כי זו הדרך היחידה שיהיו להם חברים שיתפסו אותם כשווה בין שווים. שימי בצד את מה שהיה - שילוב עם תמיכה מלאה - זה עולם אחר. ואם הילד יתחיל מראש בסטטוס הזה - הוא יתקבל הרבה יותר טוב על ידי הילדים בכיתה, לדעתי.

 

[dd19]

לגבי תיוג

(ללא קשר לתאומים

). לדעתי אין שום צורך לפחד מהתיוג. זה בכלל לא חשוב אי יש תיוג רשמי או אין. ילדים מזהים את ה'מוזרים' מרחוק הרבה יותר מהר ממבוגרים.(למעשה זה הרעיון של 'בגדי המלך החדשים'

. ) .לדעתי האישית רצוי לכל דבר לקרוא בשמו האמיתי. וכפי שידוע לך לא כל אספי הוא מצב 'לייט' ולא כל אספי מתאים לשילוב , והקושי בהחלט עולה עם העליה בגיל (היה כאן שרשור של מורה של ילד ביא').אז צריך להתייחס למצב האובייקטיבי של הילד ולעשות מה שמתאים לו בדיוק.

 

[ehud48]

בית ספר מומלץ

אם אני לא טועה אתם בירושלים אני ממליצה בחום על בית ספר אפרתה בירושלים הם ממש מצויינים בשילוב! הילדים בכיתה המשולבת דווקא לא מתוייגים כיוון שכאשר הם בתפקוד גבוה הם משולבים באופן מלא בכיתה הרגילה. כיוון שבית הספר חרט על דגלו את נושא השילוב הם עושים שם עבודה נהדרת בכל שנה יש כיתה קטנה והילדים בה משולבים בכיתות הרגילות. לא בכל שנה הכיתה בתפקוד גבוה, אבל בכל מקרה השאיפה שלהם היא שילוב עד כמה שיותר מלא בכיתה הרגילה. שווה לבדוק מה יהיה בשנה הבאה. כיוון ששילוב הוא סטנדרט בבית הספר, הילדים הרגילים מקבלים את הילדים המשולבים. הילדים המשולבים לא "בולטים" בחריגותם ובמקרה של הבן שלי השכבה שלו כבר בכיתה ה' וזה היה ממש מדהים לבקר בבית הספר ולראות כיצד הילדים המשולבים התקדמו מבחינה חברתית לאורך השנים, ממש מרשים. מנהלת בית הספר היא ממש מודל למנהלת שדוחפת את השילוב ולא שמה מכשולים(מסוג המנהלות שעמליה היתה מאוד אוהבת). אביטל

 

[ehud48]

להפריד בין הילדים

כיוון שהילד זכאי להסעות, אין עניין של נוחות לגבי איסוף הילדה. אני ממליצה לך לבחור בית ספר שיתאים לבת שלך (לאו דווקא הבית ספר עליו המלצתי קודם) ובנפרד לבחור בית ספר שיתאים לבן שלך. הילדים שלנו למדו באותו בית ספר (הבת גדולה בשנתיים מהבן) וכאשר הפרדנו אותם והבן עבר לאפרתה הבת חשה הקלה גדולה. היא הרגישה אחראית עליו בבית הספר וכאשר הוא כבר לא היה באחריותה היה לה קל יותר. אביטל

 

[דבורי]

אנחנו גרים קרוב מאד לאפרתה

ואכן על בית הספר הזה מדובר. מכיוון שאנחנו גרים קרוב, הסעה לבן לא תעזור לי, אם כבר הייתי צריכה הסעה לבת, לא לבן.