תאוות בשרים

מולוקו

New member
תאוות בשרים

זכור לי הרגע , זכור זה לי , עת עטו ידיי על מבצרי צניעותך וכיסו את בשרך בזעקות כאב , בלהט השעה אדמו הלחיים והבזקי הנשימה תכפו שבעתיים , הן הגורל המציא לנו הרגע בו נבוא בברית הבשרים ונחלוט רק לעצמנו שעת דימדומים ליחוד הנשמות התועות בין החושך לאור, קשה לי אהבתך השורפת חורצת היא בבשרי כנהר סמבטיון , ואנוכי אוד מוצל מאש תחת זרועך בחסות נשימתך הרושפת. מי יתן והעת לא תיגמר גם אם אהיה חבול, מחולק ורצוץ , אבל תאב עד בלי די לגעת בבשר החי ללבות את האש האוכלת ולהשרף תחת עץ הפטל. בהשראת ריקי די
 

ריקי די

New member
הן תדע

הן תדע כי עודני שומעת הדי גניחותיך אותו ליל בבליל השעות ולהט הדם זרמנו זה בזו לכבות את השרפות לכבוש עולם. הן תדע כי עורי הצרוב אל מול שפתיך ופי זועק בשעת חצות טרפנו פלאים ירכיים רוטטות לחרוט תשוקה על אותם רגעים.
 

מולוקו

New member
כוסף

לדעת אישה , לדעת אותך , גודל השעה והמקום גרמו לי להרגיש קרוב , משוייך לניכסף. הכוסף והניכסף והטעם , סיפור גן עדן של פעם על אהבה שלא כלתה ועל רעב שלא נשבר. כבשתי ונכבשתי בזרועותייך , וככל שגברה תשוקתך עלתה וגם ניצבה תשוקתי שלי , כשבאתי אליך באתי על שכרי.
 
למעלה