זה לא כ"כ קשה ..
ביום רביעי הרגשתי רע במשך כשעתיים, וזהו הסיפור: אבי היקר בקש ממני שאחרי העבודה אלך לקחת בשבילו מקופ"ח תוצאות בדיקות שעשה. ואני, כמו אוטומט, הסכמתי. לא חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית משום ש..אני מסיימת לעבוד ב 17, 17:10 וצריכה להגיע לקופ"ח ב 18:00, שנמצאת בעיר אחרת.. עברה עליי שעה של מרוץ נגד הזמן- לתפוס מונית שרות, לסוע בפקקים מעיר אחת לעיר אחרת, לרוץ מרחק רב מהתחנה עד לקופ"ח (יותר גרוע מהריצה שהיתה בבגרות)..הגעתי לקופ"ח בשארית כוחותיי בדיוק בשעה 18:00 !! ו........היה סגור!!! האחות מהחדר הסמוך אמרה לי:" אוי מסכנה, חבל שלא אמרו לך שזה נסגר ב 17:30". (התחשק לי להרוג מישהו באותו רגע..). הרגשתי רע כי א. לקחתי על עצמי משימה בלתי אפשרית.. מדוע לא חשבתי על לצאת מהעבודה יותר מוקדם או משהו כזה...
ב. שאכזבתי.. ג. שאבא שלי לא חשב על זה בעצמו שזה בלתי אפשרי שאעשה זאת.. למדתי את הלקח. במקרים כאלה- לצאת מהעבודה מוקדם, זה הפתרון.. כמו-כן..להתקשר לקופ"ח ולוודא שהם אכן נסגרים ב 18:00 ולא 17:30 או משהו (שכחתי לציין שהם אמרו שהם תמיד נשארים כמה דקות מעבר לזמן הסגירה...) למחרת, השתחררתי מהעבודה שעתיים לפני הזמן ובלי לחץ ובכיף הגעתי לקופ"ח, למחלקה הספציפית הזו, והוצאתי את תוצאות הבדיקות בלי שום בעיה..... סוף טוב הכל טוב. END