שתי שאלות

[mochama deaf]

שתי שאלות

א. הוא, יחד עם היו"ר שלו, הוליכו את החברה בין המשברים. האם המשפט נכון או שצ"ל הוליך? ב. ויצואנים חשים במחסור מיוחד מול מגוון יעדים בתת היבשת ההודית האם יש בעיה במילה "מול" או שתקינה למהדרין?

 

[יפתח ב]

לא עורך לשון אבל

א. נדמה לי שקראתי באתר האקדמיה לאחרונה ששתי הצורות מאושרות (מקווה שאני לא מטעה). ב. המשפט, תקני או לא, באמת לא ברור. למה הכוונה? שיש ביעדים מחסור במוצר המיובא? שיש בהם מחסור בכסף כדי לקנות את המוצר? שיש מחסור במוצרים שנשלחים לאותם יעדים? קשה להבין.

 

[אחיטל]

הצעות

א. הייתי מעדיף מילה אחרת במקום הוליכו (לחברה אין רגליים להליכה), ניהלו, ניתבו נראות לי מתאימות יותר. ב. במקום מול כתוב 'לאור' ואין בעיה של תקינות, וגם קיבלת משפט ברור ובמשלב גבוה יותר.

 

[mochama deaf]

א'

בעניין א' השאלה הייתה דקדוקית, לא סגנונית. דווקא סגנונית אין לי בעיה עם מטפורות מעין אלו.

 

[יפתח ב]

גם עם "לאור" אני לא מבין את המשפט

ומסקרן אותי כבר לדעת מה הוא בעצם אומר (אני מקווה שההערה לא נשמעת זדונית. אם אדע מה הוא אומר אוכל להציע ניסוח ברור יותר).

 

[עורכת לשון]

שני המשפטים אינם ברורים כל כך

נראה לי שהמשפט הראשון יהיה ברור יותר אם ייאמר בפשטות: הוא והיו"ר שלו...אבל נראה לי שההמשך טעון ליבון. הוליכו את החברה בין המשברים - הכוונה שחילצו את החברה ממשברים חוזרים ונשנים? שהנהיגו אותה בתקופות משבר? מה? לגבי המשפט השני אני מוכרחה לזעוק חמס נגד ה'מול' שנואת נפשי שדוחקת את כל מילות היחס היפות והמדויקות ומשווה לביטוייים גוון עמום, מעורפל ורב משמעי. אני חושדת שהיא המצאה נוחה של עצלני השפה, שבמקום לנסח משפט כהלכתו, פשוט תוקעים אותה בנונשאלנטיות רשלנית וסחבקית ומשאירים את המשפט תלוי על בלימה ובחסדי המפרשים. לא בכדי חזרו ושאלו פה למה הכוונה במשפט. אני יכולה רק לשער שהכוונה היא שיבואנים חשים במחסור במוצרים/מצרכים מסוימים במקומות רבים בהודו, או שאני טועה?

 

[הנחליאלי]

לא רק בעלי רגליים הולכים

שורש יפה, הל"ך. במקומו מרבים לשאול lead מאנגלית ומשתמשים ב"הוביל". וחבל. הלך על הל"ך. כמה דוגמות מתנ"ך. "ושם הנהר השלישי חידקל, הוא ההולך קדמת אשור" "וישמעו את קול ה' מתהלך בגן לרוח היום" "ויתהלך חנוך את האלהים שלוש מאות שנה" "וארון ברית ה' הולך לפניהם" "אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההולך מקרבם" "ויהי גבול מנשה.... והלך הגבול אל הימין אל תושבי עין תפוח" "אנוכי הולך בדרך כל הארץ" "כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת עמך" "לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך" "הלך הצל עשר מעלות" "הולך צדקות ודובר מישרים" "והלך לפניך צדקך" "ותועבותיהם לבם הלך" "אחרי גילוליהם לבם הלך" "ולשונם תהלך בארץ" "מדבר באופל יהלך" "ואחר עיני הלך לבי" "וירח יקר הולך" "הגשם חלף הלך לו" "דור הולך ודור בא" "כי אניות למלך הולכות תרשיש" בכבוד רב, האגודה להצלת שורש הל"ך

 

[עורכת לשון]

לנחליאלי, אינני מלינה על 'הוליכו' א

אלא תוהה למה הכוונה להוליך 'בין המשברים'.

 

[הנחליאלי]

ואכן לא עניתי לך אלא לאחיטל

 

[הנחליאלי]

מצאתי עוד שניים יפים

ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה אותי נהג ויולך חושך ולא אור

 

[Boojie]

לא שיש לי משהו נגד השורש הל"ך,

אבל הייתי נוקטת משנה זהירות בהסתמכות על התנ"ך. ככל שהוא יפה, השפה בו לא בדיוק מעודכנת, ועם כל הכבוד לספר הספרים, שימושים לשוניים משתנים. זה שמשהו הופיע בתנ"ך עוד לא הופך אותו מתאים להופיע בטקסט עכשווי. להגיד בימינו "האוניות הולכות ליוון" זה עילג, אפילו אם כך הפועל הופיע במשמעות זו בתנ"ך. השורש הל"ך עבר התמחות והיום משמעותו ספציפית יותר, וטוב שכך. זה מעיד על כך שהשפה התעשרה והתפתחה.

 

[יפתח ב]

עמדת פשרה

לאזני "האניות הולכות ליוון" נשמע יפהפה וציורי, והייתי משלב אותו בשמחה בהקשר המתאים (הספרותי, המליצי, הפארודי); אבל כמובן לא בדיווח במדור הכלכלה. וגם לא כתשובה לשאלה בבחינת הבגרות: "איך מצליחות האוניות להגיע ליוון?".

 

[alin40]

שתי שאלות

לדעתי 1. הוא והיו"ר שלו .... לגבי 2 זה בסדר גמור

 

[עורכת לשון]

ממש הצלחת להבין את 2?

 

[alin40]

בפירוש כן

 

[עורכת לשון]

לטעמי, הוא אינו מובן ותקין ודאי שלא