שתי שאלות.

[monkilita]

בסדר

אבל הויכוח הוא לא על זה. יכול להיות שאני אוריד ואמחוק, אבל הרוב הגדול מוריד ולא מוחק... כבר יש לך אז למה ללכת לקנות?

 

[נטע התרנגולת]

השיטה של דוד שלי, איך שלא יצרבו את

דוד שלי יוצר מוסיקה, אז השיטה שלו נגד צריבה היא פשוטה מאוד: הוא הולך למקומות זולים מאוד, עסקים קטנים, כדי לצרוב ולעצב את התקליטים. לבסוף, הוא מוכר כל תקליט ב- 40-50 ש"ח ולא יותר. מה דעתכם?

 

[אבקת פין של צבי]

הלקה שלנו למשל

היא להקת שוליים. ובגלל זה תפוז לא הסכימו לפתוח לנו פורום. עוד הוכחה לכך שתפוז הוא ארגון קפיטליסטי מגעיל

 

[nirdagan]

מאז ומעולם מוציאים לאור

סירבו להפיק ספרים\סרטים\תקליטים של מה שנראה להם שלא ימכור. אלה מוסדות לשם כוונת רווח. הפיתרון הוא שיש מפיקים שמתמחים במה שהמפיקים הגדולים לא מוכנים לגעת בו. לגבי המלחמה בנקפסטאר וכדומה זה בכלל ענין אחר. הבעיה של המפיקים הגדולים היא לא שנאפסטר מפיצה מוסיקה בסגנונות שהם לא אוהבים אלא שהיא מפיצה מוסיקה שהם הפיקו ויש להם את זכויות היוצרים.

 

[zooey]

רוב החברות היום

החל מנייקואינטל ועד פולגת וקאסטרו. ורובם גם מיצרים באותם המפעלים

 

[shadowlord]

empty v

סתם להוסיף, יש גם חברות ישראליות שהמפעלים שלהם בהודו (אולי תאילנד, או יפן)... למשל, גלי מייצרת בחו"ל!

 

[adva g]

תודה רבה על התגובות!

התגובות חיזקו אותי בנוגע לאי-קניית מותגים, למרות שאף פעם לא התלהבתי מהעניין. תמיד הציק לי ללכת לדוגמה עם חולצות שסמל המותג מהן קניתי אותן מתנוסס לו בגאווה על החולצה. בקשר לתעשיית המוזיקה כיום, שיערתי לעצמי שיש קשר. מדובר בנושא שמאוד מרגיז אותי, מכיוון שרוב המוזיקה כיום רחוקה מלהיות אומנות. בשביל להיות היום זמר מצליח אתה צריך להראות טוב ולשיר שירים שטחיים שכנראה גם כתבו לך...

 

[ככהבראששלי]

צודק

המוזיקה ממש לא אומנות היום לפחות המיינסטרימרים

 

[ליידי ע]

בתיאוריה? בטח שמוסיקה היא אמנות

גם קולנוע. אבל איזה מוסיקה שומעים רוב הצרכנים? האם יש הבדל אמיתי בין בוי-זון לבין היי-פייב? לא ממש. יש כאן שטאנצ´ נוח ומסמם, לא דורש מחשבה, לא דורש מאמץ. מוסיקה מתקתקה, קליטה ומיופיפת. האם זו אמנות? זו מוסיקה שהופכת את הזמר לאובייקט מיני, אובייקט צריכה. אנחנו צורכים אותו ולא מתרגשים ממנו, לא מועשרים ממנו. אנחנו צורכים MTV כמו סמים. וקולנוע? שמתם לב איך מפרסמים את הסרט החדש והמלהיב "סקובי-דו"? ע"י ציון העובדה שמכר 200,000,000 דולאר, אני יודעת, בשבוע הראשון נניח. למי אכפת? לנו. כי אם זה מכר ברבה כסף זה טוב. זו לא אמנות, רבותי, זו מסחרה. כמה מאיתנו ראו את "ספיידרמן"? ו"המלאכיות של צארלי"? הרוב, אני מניחה. ולעומת זאת, כמה ראו את "האיש שלא היה שם"? (סרט מבריק של האחים כהן)ואת גודאר? ואת טריפו? אנחנו לועסים רק מה שכבר מרוסק וממותק לנו. ככה זה עובד.

 

[ככהבראששלי]

רק שבסרט סקובי דו יש להקה

שמיתימרת להוציא מוזיקה איכותית ואמונותית- mxpx והם אינם שרים רק בישביל הכסף אלא גם עבור הכייף שבדבר וגם כדי להעביר מסר... זה אומנות מה שלא מבוסס רק על כסף אלא ילך וימשיך גם אם לא יהיה להם גרוש

 

[zooey]

היי טריפו הרבה ראו

נושא רגיש

תראי מה קורה לסרטי איכות (כביכול) משווקים אותם בצורה מאוד אגרסיבית (במסגרת היכולות הכלכליות המצומצמות יחסית של המפיצים). את חתונה מאוחרת כל המבקרים הללו, זה סחב אחריו קהל אבל את הקהל הגדול הצליחו להביא לאחר שפרסמו כמה הסרט מצליח ושהאולמות מלאים בכל ההקרנות. חלק מהמשיכה של סרטי איכול הם עובדת היותם זרים. כמה פעמים מביאים לארץ סרט נוראי רק בגלל שהוא זר (27 נשיקות של סיבילה לדוגמא), רק בגלל שיש אנשים שיבואו לראות אותו בפרסום המתאים (מדגישים ארוטיקה, משווים לסרטים מוכרים). נראה שגם התרבות היותר אנינה (כביכול) מושתת בדיוק על אותם מאפיני צריכה של כל סוגי התרבות. למרות שעדיין אין דבר שמרתיח אותי יותר מלשמוע משהוא נגד סרט זר רק עקב עובדת היותו כזה, אנשים מקבלים את הרושם שכל מה שלא מוכר (לא אמריקאי) הוא לא טוב ובעל מאפינים זהים.